מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קבילות חוות דעת כלכלית שלא הוגשה כראיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הגב' ליכט הצהירה כי לאחר שהתעורר חשדם של ליכט כי הנתבע לא מיתנהל עימם ביושר, הם הזמינו בדיקה וחוות דעת כלכלית ממשרד רואי חשבון, אליו העבירו רשימה של נכסים, פרויקטים וחשבונות בנק.
בעיניין ראיות וחוות דעת שנעשה בהן שימוש בהליך הגישור, הכלל הוא, כי ראיות וחוות דעת שהוכנו לצורך הגישור אינן קבילות בהליך המשפטי בין הצדדים לגישור והן גם חסויות בפני צדדים שלישיים (עמית בעמ' 587).
"יש להבחין איפוא בין חוות דעת של מומחה שהתמנה על ידי המגשר או על ידי הצדדים בהסכמה נקודתית טרם הליך הגישור לבין חוות דעת מומחה שהוגשה על ידי אחד הצדדים במהלך הגישור ושהוכנה לאו דוקא עבור הליך הגישור. ובקיצור, יש להבחין בין מסמכים שהוכנו במיוחד עבור הליך הגישור או מטעמו של המגשר לבין ראיות ומסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לגישור או הוכנו על ידיהם שלא במיוחד עבור הליך הגישור. שאם לא תאמר כן, הגישור יהפוך ל'בית קברות' לראיות שמזיקות לצדדים לגישור" (שם בעמ' 588).
אם היה מדובר בהסכם גישור, שומה שיש להגישו לאישור בית המשפט; אלא שהאמור בו דוקא מחזק ומבהיר שכוונת הצדדים הייתה שלא יוגש לעולם וייגנז בהיותו בלתי חוקי ועל כן ברי כי אינו יכול להיות הסכם שנערך במסגרת הליך גישור.
...
מקובלת עלי טענת התובע כי בינו לנתבע לא התקיים הליך גישור כמשמעותו בחוק בתי המשפט.
התוצאה הבקשה הראשונה, בעניין הליך הגישור בין ליכט לנתבע, מתקבלת באופן חלקי.
בשים לב להיקף העבודה שהושקעה בבקשות, אולם גם לכך שהבקשה הראשונה התקבלה בחלקה, התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך של 7,500 ₪, ללא קשר לתוצאות המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הבקשה ביום 2.12.2022 – במועד ההוכחות שנקבע לסיום עדותו של עד התביעה האחרון – הגישו התובעים את הבקשה הנוכחית, בה ביקשו שמסמכים שיכונו על ידם בשם "דו"ח אודווין" ו"דו"ח גדיש" יוכרו כקבילים כראיה לאמתות תוכנם.
נתבעת 1 (להלן – המנהלת) טענה כי התביעה הוגשה בשנת 2014, ובסוף שנת 2017 הגישו התובעים את ראיותיהם הכוללות חוות דעת של מומחה כלכלי, והם בחרו באופן מושכל שלא להגיש ראיות נוספות.
...
בדיון שהתקיים ביום 2.12.2021, לאחר סיום עדותו של עד התביעה האחרון, ניתנה על ידי החלטה לפיה מכיוון שהבקשה הוגשה ביום הדיון עצמו, אין מנוס מביטול מספר מועדי הוכחות שהיו קבועים בתיק.
בהתאם לאמות מידה אלו, דין בקשת התובעים להידחות.
בנסיבות אלו, נוכח השיהוי המופלג והבלתי מוסבר בהגשת הבקשה; נוכח העובדה שלא חל כל שינוי נסיבות; נוכח העובדה שפרשת התביעה, שנמשכה 35 ישיבות, הסתיימה, ובמסגרתה חלק הארי של עדי התביעה העידו מבלי שנחקרו אודות המסמכים האמורים, וספק אם ניתן להחזיר את הגלגל לאחור; נוכח העובדה שטיעוני התובעים לא נתמכו בתצהיר; נוכח ההסדר הדיוני בו הסכימו הצדדים במפורש שנושא קבילותם ומשקלם של המסמכים יידון בשלב הסיכומים; נוכח העובדה שהיעתרות לבקשת התובעים בשלב זה של ההליך משמעה, במובנים משמעותיים, ניהול ההליך מחדש, על הפגיעה הצפויה בכך בצדדים כולם ובציבור – דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 17577-02-18 מדינת ישראל נ' כהן ואח' בפני כבוד השופטת אפרת פינק המאשימה מדינת ישראל ע"י פרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית באמצעות עו"ד ערן זלר הנאשמים 1. זאב כהן ע"י ב"כ עו"ד ניר לזר 2. אביתר חיים ע"י ב"כ עו"ד עדי ברקאי החלטה
כיצד יש להביא בפני בית המשפט את דברי העד המומחה? לפי סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית..." חוות דעת מומחה מהוה, איפוא, חריג לכלל לפיו עדות המציגה פרשנות, הסברים ומסקנות, היא עדות סברה שאינה קבילה (ע"פ 5672/15 דיומנקו נ' מדינת ישראל, בפיסקה 16 לחוות דעתו של השופט סולברג (17.12.15); ע"פ 9608/11 מדינת ישראל נ' פלוני, בפיסקה 10 לחוות דעתו של השופט הנדל (7.7.14); ע"פ 1620/10 מצגורה נ' מדינת ישראל בפיסקה 13 לחוות דעתו של השופט הנדל (3.12.13)).
עם זאת, החריג המאפשר הגשת חוות דעת מומחה באופן שעשוי לייתר את עדותו, אין משמעו, כי לא ניתן לשמוע עדות מומחה בלא שהוגשה חוות דעת מטעמו, ובילבד שתישמר הזכות המהותית למשפט הוגן ולא יהיה בכך כדי להפתיע את הצד שכנגד.
...
נקבע בהקשר זה, כי אף אם שגתה התביעה באי העברה של חוות דעת מומחה כדין, הגשת חוות הדעת שלא בדרך הצורנית המקובלת אינה פוגמת כשלעצמה בחובה להעביר את החומר, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שהעד העיד בסופו של דבר (עניין קלדרון, לעיל, בפסקה 18(א) לחוות דעתו של השופט ג'ובראן).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לקראת ישיבת קדם המשפט המסכם ולאחר הגשת רשימות העדים ותיקי המוצגים בתביעה האזרחית שאותה הגיש התובע בגין פירסום תכנים שנלקחו מתוך מכשירי טלפון סלולארי שהיו בבעלותו, הוגשו מספר בקשות שנוגעות לעניינים הבאים: בקשה למחיקת מסמכים שהוגשו כחלק מראיות התובע, אך לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו.
בקשה להוצאת ראיות בלתי קבילות התובע צירף למוצגיו מספר מוצגים אשר שנויים במחלוקת: הודעות וחקירות במישטרה של גב' שטייף ומר רוזנברג; כתבות מתוך העיתונות; החלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות.
היתנגדות להגשת חוות הדעת הכלכלית מצד התובע התובע הגיש מטעמו חוות דעת של רו"ח קובי שטיינמץ באשר לירידה בהכנסות "חברת אטיאס נוה משרד עורכי דין". לחוות הדעת צורפו דוחות כספיים מבוקרים וכן רשימת לקוחות חדשים ורשימת תיקים מלקוחות קבועים לשנים 2021-2018 2021 (כאשר פרטי הלקוחות ופרטי התיקים מושחרים).
...
לאחר שבחנתי את טעמי הבקשה ואת עמדות הצדדים האחרים, אני מורה לבא כוח המדינה לעיין במסמכים ולמסור לעיון בית המשפט במעטפה אטומה שלא תסרק לנט המשפט פראפרזה של המסמכים וטבלת תכולה, בדומה לאופן בו נעשה לגבי הקלסר השחור והלבן.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחוות הדעת אני סבור כי מרביתה של חוות הדעת הולמת את התחומים המקצועיים שהם לכאורה בגדר מומחיותה של עורכת חוות הדעת.
בנסיבות אלה הבקשה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

מדובר בתצהיר שאינו קביל.
לא הוגשו ראיות בעיניין זה. לפיכך, יש לדחות את טענות הנתבע 1, לעבודות שבוצעו כהערכת השמאי.
נוכח העובדה שהתובע לא הגיש חוות דעת שמאית נגדית, יש לראות בכך הסכמתו לחוות הדעת.
בעיניין זה יש לציין, כי ברי (כפי שציין המומחה במסגרת חוות דעתו), כי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא לעניין החלק המערבי- צפוני מהחלקה, שכן מדובר בחלק שהיעוד העתידי בו הוא מגורים, דבר שכמובן הפוטנציאל הכלכלי שלו, משמעותי עבור כל אחד מהצדדים.
...
באופן זהה, אני דוחה את טענות הנתבע 1 הן בנוגע להתמשכות ההליכים שנבעו לשיטתו, כתוצאה מהתנהלות התובע, וכן את הטענה לפיה, היה על המומחה לערוך ביקור נוסף בשטח לאחר מחיקת התביעה, שכן הנתבע 1 המשיך לעבוד במקרקעין לאחר מועד זה, ולהגיש חוות דעת משלימה.
מדובר בתקופה קצרה באופן יחסי, ובוודאי לא בתקופה כזו, המצריכה ביקור נוסף של המומחה מטעם בית המשפט או הגשת חוות דעת משלימה ולפיכך, אני דוחה את טענות הנתבע 1 בעניין זה. בהתאם, לא ניתן לומר, כי מתן פסק הדין שמחק את התביעה, זו הסיבה להתמשכות ההליכים בתיק זה. זאת ועוד, אני דוחה את טענות הנתבעים 1 ו-10 בעניין זיוף החתימות על גבי התשריטים, זאת מהנימוקים שצוינו במסגרת ההחלטה בבקשה להגשת חוות דעת גרפולוגית, אשר דחתה את הגשת חוות הדעת ובהתאם, לאור העובדה שטענות אלה לא הוכחו.
לגבי הוצאות, החלטתי כי תינתן בעניין זה החלטה נפרדת לאחר שאאפשר זכות תגובה לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו