קבילות הקלטות האזנות סתר

בשלב זה, גם אין צורך להדרש לסוגיה הנוספת של העידר כפיה או למבחן הטכני-פורמלי של קבילות ההקלטה לפי חוק האזנות סתר, תשל"ט-1979.

...

דיון והכרעה סבורני, כי דווקא במצבים שבהם מוגשת מטעם המאשימה הקלטה שערך עד תביעה, בוודאי עד בעל עניין, כמו העד במקרה דנן, וכשהמוקלט הוא עד תביעה אחר, יש חשיבות להקפדה על כללי הקבילות הטכניים והמהותיים שנקבעו בפסיקה.

לאור כל האמור, דרך המלך, בוודאי במקרים שבהם מתבצעת ההקלטה על ידי אדם פרטי, שאיננו איש מרות ובוודאי כאשר מדובר בעד בעל עניין, הינה שהתביעה תבדוק מראש את התקיימות התנאים הטכניים, הן על ידי בחינת מכשיר ההקלטה והן על ידי בחינת ההקלטה גופה ע"י מומחה.

הסניגורים הצהירו לפרוטוקול, כי אין בפיהם טענה לגבי קבילות ההקלטות, למעט טענה כי האזנות הסתר שבוצעו אינן חוקיות (טענה שכאמור אינה ניצבת עוד לפתחנו), ולמעט השגה נוספת שנשמעה מפי וידאל, באשר לשאלת זהוי הקולות.

...

נראה לי כי דין ערעורו של אברהם ככל שהוא נוגע לאישום זה להתקבל.

אולם, סבורני כי פסיפס הראיות באישום זה אינו יוצר תמונה שלמה, ולא די בדמיון (החלקי), שבין העובדות נשוא אישום זה, לבין העובדות באישומים האחרים, כמו גם בחוסר העקביות שנתגלתה בדברי אברהם במשטרה, כדי להשלים את החסר.

אשר על כן, ערעורו נדחה.

יש לציין, כי קיימים שלושה מבחנים לבחינת קבילותה של קלטת כראיה: מבחן טכני (מהימנות ואמינות סרט ההקלטה), מבחן מהותי (קבילות התוכן המוקלט על גבי הסרט) ומבחן פורמאלי (קבילות ההקלטה לעניין חוק האזנת סתר) (י. קדמי, "על הראיות" (תשס"ד – 2003, עמ' 1141).

...

מנגד טען אבי, כי יש לדחות את התביעה על הסף.

סוף דבר אני מקבל את התביעה נגד הנתבע באשר לקיומה של הלוואה.

לאור האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 125,000 ₪ כשסכום זה נושא ריבית והצמדה מיום 24.10.2018 ועד למועד מתן פסק הדין .

הנתבע ישלם לתובע החזר אגרה והוצאות העד והתמלול וכן ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 14,040 ₪.

מטעמי זהירות אציין כי קיימים שלושה מבחנים לבחינת קבילותה של קלטת כראיה: מבחן טכני –מהימנות ואמינות סרט ההקלטה, מבחן מהותי – קבילות התוכן המוקלט על גבי הסרט, מבחן פורמאלי – קבילות ההקלטה לעניין חוק האזנת סתר (י. קדמי, "על הראיות" (תשס"ד – 2003, עמ' 1141).

...

אני דוחה את בקשת התובע לחייב את הנתבע 1 בתשלום ריבית בשיעור 1.5% (בכלל או עבור כל חודש איחור בתשלום) או 18% מאחר ותנאי ההלוואה לא הוכחו – כפי שהרחבתי לעיל.

בנוסף, הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע החזר אגרה והוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 2 ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבע 2 ושכר טרחת עו"ד על סך 7,000 ₪.

כמו כן על ההקלטה עצמה לעמוד בשלושה מבחנים מחמירים על מנת שניתן יהיה להגישה כראיה-"האחד-המבחן הטכני של מהימנות ואמינות סרט ההקלטה, בתור שכזה; השני-המבחן ה"מהותי", הבודק אם נתמלאו תנאי קבילותו של ה"תוכן" המוקלט ע"ג הסרט; והשלישי-המבחן ה"פורמלי", המכוון לבחון אם עומדת ההקלטה בתנאי הקבילות של האזנת סתר".

...

משמדובר בסעד נוסף על אלה שנתבעו בתביעה שכנגד היה מקום להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ומקובלת עלי עמדת המבקשת כי לא ניתן לתקן את כתב התביעה שכנגד באמצעות תצהיר העדות הראשית שעה שלא הוגשה בקשה לתקן את כתב התביעה שכנגד וממילא גם לא ניתנה הרשות לכך.

עוד מצאתי להוסיף; על חשיבות הגשת בקשה בכתב דווקא לתיקון כתב תביעה עמד בית הדין הארצי בדב"ע נב/262-3 מעריב הוצ' מודיעין בע"מ – ארנון מוזס ואח'-"אין אנו רואים מקום להיעתר לבקשה להוספת אותו סעד. זאת מהטעם כי לא הוגשה לבית הדין האיזורי בקשה בכתב לתיקון כתב התביעה. אמנם, מותר לבקש בעל פה תיקון בשעת הדיון (תקנה 41(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991), ואזי יירשם התיקון, אם יורשה בפרוטוקול. אלא מאי, הדיון צריך שיהיה הדיון בתובענה לגופה ולא דיון בסעד ביניים. משלא הוגשה בקשה בכתב כאמור ולא התבקשה הבקשה בעת הדיון, בתובענה עצמה, אין אנו מורים להורות על התיקון". (להרחבה ראה עוד-י. לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה הוצאת ניצן מהדורת 2004 פרק 9).

נוכח כל האמור הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שהבקשה למשיכת נספחים ומחיקת הסעיפים הנסמכים על אותם נספחים-נדחית ואילו הבקשה למחיקת סעיפים 513-516 מתקבלת מתצהיר המשיב מתקבלת.