מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קבילות דו"חות פעולה ועיכוב במקום עדות ראשית

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הראיות שלושה העידו במסגרתו של משפט זוטא שנערך לשם הכרעה בשאלת קבילות הראיה שהתביעה מבקשת להגיש.
בעדותו הראשית סיפר הנאשם שהשוטר שאל אותו לפשר מעשיו במקום ושלמיטב זיכרונו הוא הסביר לשוטר כי התקין מזגן.
על בסיס עדות השוטר ובעיקר דו"ח הפעולה שכתב, אשר הוגש על ידי ההגנה, ועל בסיס עדותו של הנאשם אני קובע כי השוטר התחיל להשמיע לנאשם את "אזהרת בן חיים", אך נקטע על ידי הנאשם שמסר לו את הסכין.
היתנהגותם של הנאשם ושל אחיו לא הייתה כזו שמקימה לשוטר חשד סביר שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה כלשון סעיף 3(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, תשס"ה-2005, או כזו שמבססת יסוד סביר לחְשוד שהנאשם מחזיק דבר שהחזקתו אינה חוקית כלשון סעיף 5(5) לפקודת המישטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, או כזו שמקימה יסוד להניח שבוצע פשע כלשהוא לפי המבחן שבבסיס הסמכות לערוך "חפוש במקום" שקבוע בסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, או כזו שמבססת יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה "בת מעצר" המאפשרת עיכוב רכב וחיפוש בתוכו לפי הוראות סעיף 71(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להרחבה אודות המושג "חשד סביר" ראו למשל בג"ץ 465/75‏ יצחק דגני נ' שר המישטרה (1975) ופסקה 16 בפסק דינה של השופטת ביניש ברע"פ 10141/09‏ אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל (2012)).
...
בנסיבות אלה אני קובע כי הנאשם מסר את הסכין לשוטר בטרם התחיל השוטר בחיפוש.
לפיכך, אני קובע כי הנאשם מסר את הסכין לשוטר בתגובה לשאלתו הראשונית של השוטר אם יש משהו לא חוקי בתוך הרכב (שנשאלה בלי שקדמה לה העמדת הנאשם על זכותו שלא להפליל את עצמו), לאחר שהנאשם הבין שבכוונת השוטר לחפש ברכב ובטרם הושלמה השמעת "אזהרת בן חיים" (כלומר, בטרם הבהיר השוטר לנאשם כי זכותו לסרב לחיפוש).
אני סבור כי בדומה לכך, מסירת ראיה פיזית מפלילה כתוצאה מפניה של שוטר לאזרח תעמוד במגבלות החוק רק אם נעשתה תוך "ויתור מדעת" של האזרח על החסיון מפני הפללה עצמית (שהוא זהה למעשה בהקשר זה לזכות השתיקה המוקנית לחשוד).
עם זאת, לנוכח השורה התחתונה של החלטתי שמבוססת על כך שבמקרה זה קבעתי שהפנייה לנאשם הייתה נגועה באי חוקיות כיוון שלא קדמה לפניית השוטר העמדתו של הנאשם על זכויותיו, אינני מוצא צורך להרחיב את הדיון בשאלה זו. חוקיות תפיסת הראיה לשם הכרעה בשאלת קבילות הראיה שנתפסה חשובות קביעותי אלה שפורטו לעיל: (1) השוטר פנה לנאשם ולאחיו בלי שהיה לו חשד סביר נגדם; (2) השוטר שאל את הנאשם אם יש ברכבו דבר מה לא חוקי מבלי שהעמידו קודם לכן על זכויותיו ובראשן זכותו שלא להפליל את עצמו.
לנוכח כל האמור לעיל, אני מוצא כי הפגם בחוקיות תפיסת הסכין מצדיק שלא לקבלו כראיה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם טען כי חוסר התעוד של החיפוש, חוסר הקבילות של מה שנתפס וקיומו של הסבר חלופי מתקבל על הדעת, כאשר הנאשם עצמו מסר בהודאותיו שהוא לא רוצה להפיל את שותפתו, גורמים לכך שעצמת הראיות אינה מובילה למסקנה ברורה בדבר סיכוי סביר להרשעה.
בהגיעם לתחנה, בדרכם למעלית, אמר הנאשם: "שלושה ימים לקח לכם, ידעתי שתגיעו בסוף חשדתי שזה מה שיקרה". בהגיעם למשרד, ועוד בטרם החלה חקירתו של הנאשם הוא מסר כי: "73% של אמפטאמין טהור יש בחבילה". 19.6 דו"ח פעולה של השוטר אמיל בריילובסקי מיום 6.3.2019 - במסגרתו ציין כי בעת הובלת הנאשם מניידת הבילוש, לאחר שהודע לו על מעצרו, הוא פנה לשוטר שלומי צדוק ואמר לו: "ואללה לקח לכם שלושה ימים להביא לי את החבילה, חשדתי שזה מה שיקרה". צוין כי הנאשם הוזהר כחוק.
כידוע, משנדחתה דוקטרינת "פירות העץ המורעל" בשיטת המשפט הישראלית (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (4.5.2006)), קיים ספק אם אי החוקיות הנטענת הייתה מביאה לפסילת הראיות.
הנאשם עוכב במקום עד להגעת ניידת.
...
לסיכום, טענה המאשימה כי הראיות המצביעות על ביצוע העבירה מצד הנאשם הן ציון שמו וכתובתו על החבילה שהתקבלה בישראל מגרמניה; הודאתו באזני השוטר שהחבילה מיועדת לו; העובדה שחיכה לקבל את החבילה וחתם על תעודת המשלוח; אמירתו בחקירה לגבי מה הזמין, לצורך מה וכי הזמין את החבילה מחבר בגרמניה.
וכך נקבע בע"פ 987/02 מדינת ישראל נ' איסמעיל בן מחמוד זביידה, פ"ד נח (4), 880: "לפי השיטה הנוהגת אצלנו, אין לומר כי פגמים בניהול חקירה - ובכלל זה ליקויים בסימון מוצגים ובתיעוד שרשרת העברתם - בהכרח יורדים לשורש ההליך המשפטי; יש לבחון קבילותה ומשקלה של כל ראיה על-פי מכלול נסיבות העניין, ובמיוחד סוג הפגמים, בהתחשב בשאלה האם היה בפגמים כדי לקפח הגנתו של הנאשם." על כן, בנסיבות העניין, אף לו נפלו פגמים שהביאו לפתיחת החבילה בבית המכס, או למצער בתיעוד הנדרש, נחה דעתי כי אין בהם כדי לפגום בעובדות ובראיות לכאורה המסבכות והמפלילות את הנאשם באופן ממשי בקשר לסם שבסופו של דבר נמצא בחבילה אשר יובא מגרמניה ומוענה אליו.
לצד זאת, ולו למעלה מהצורך, לאחר שעיינתי בחומרי החקירה, הגעתי לאותה מסקנה, על בסיס הראיות הלכאוריות העיקריות הבאות: 23.1 פרוטוקול דיון מעצרו של המשיב בבית המשפט השלום בתל אביב (מ"י 14598-03-19) מיום 11.3.2019, בתומו הוא שוחרר למעצר בית בבית הוריו, ברחוב ארץ חמדה 86, קריית ארבע.
סוף דבר מכל המקובץ, אני מורה כדלקמן: (א) ההליכים נגד הנאשם מופסקים בהתאם לסעיף 170 בחוק סדר הדין הפלילי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

מדו"ח הפעולה ת/13 שערך העד שרון לוי (להלן :"העד לוי") עולה כי קיבל דיווח מהפקח באינוסוביץ על רכב חשוד שספרותיו מתחילות במספר "72", לאחר כחצי שעה דיווח העד אריאלי כי עיכב הרכב ומצא במקום דורבן חי. כאשר הגיע היו במקום מספר פקחים והבחין בנאשם 1 מחוץ לרכב ובנאשם 2 ישוב בכסא ליד הנהג.
ראשית, וכפי שקבעתי לעיל החשד לבצוע עבירת בת מעצר התגבש במקרה זה עוד בטרם השמוש שעשה העד אריאלי בפנס (רכב נמוך מאחור, נסיעה איטית , שעה ומיקום , הססניות בנהיגה בעת המפגש עם רכב העד אריאלי, ידיו הרועדות של נאשם 1) ומכאן כי גם אם הייתי קובע כי אקט ההארה באמצעות פנס הנו חלק מהחיפוש הרי שהיה שחיפוש זה בוצע כדין.
סעיף 34כד' לחוק העונשין קובע בעיניינה של ההחזקה : "החזקה" - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד" בנסיבות תיק זה ובהתייחס להחזקת הדורבן החי ומשמצאתי כי החיפוש ברכב נאשם 1 בשטח בוצע כדין, יש לקבל הראייה – הדורבן החי כראייה קבילה במשפט.
...
עיקרי הכרעת הדין בית המשפט מצא כי הנאשם 2 ביצע העבירות המיוחסות לו מעבר לכל ספק סביר ביחד עם נאשם 1 אשר הורשע בדין על פי הודאתו באישום המתוקן בהתייחס להחזקת דורבן חי בתא המטען האחורי.
במצב דברים זה אין בידי לקבל גרסת נאשם 2 כי לא הבחין ברכב במקל שהיה מונח לרגליו בין כיסאו לדלת ואת גרסת נאשם 1 כי החזיק במקלות להגנה עצמית שכן מדובר בשני מקלות ולא אחד ושעה שכל מקל הוחזק בחלק אחר של קידמת הרכב בסמוך לנהג ולנוסע והעובדה עליה העידו עדי התביעה (ואשר הינה כבר בגדר ידיעה שיפוטית בידיעת מותב זה) כי נעשה שימוש במקלות לצורך צייד דורבנים.
מכל האמור בעדויות הנאשם 2 והנאשם 1 מצאתי כי גרסאות הנאשמים אינן מהימנות ואין בידי לקבלתם.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובע כי אשמתו של הנאשם הוכחה בפני מעבר לכל ספק סביר לעניין החזקת הדורבן החי ואני מרשיעו בדין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העירעור על הכרעת הדין עקרי הכרעת הדין של בית משפט קמא באשר לקבילות מימצאי החיפוש ברכבו של המערער, קבע בית משפט קמא כי עדויות שלושת השוטרים: איציק בראל (להלן: "השוטר בראל") שערך את דו"ח הפעולה ת/1, עוז עובד ראש צוות בילוש (להלן: "השוטר עובד") שערך את דו"ח הפעולה ת/12 ואלכסיי מטבייב (להלן: "השוטר מטבייב") שערך את דו"ח הפעולה ת/21, מבססות קו משותף עיקבי וברור לפיו השוטרים הורו למערער לעצור את רכבו לאחר שראוהו נוסע תוך הפרת חוקי התנועה בנגוד לכיוון התנועה ברחוב חד סיטרי ובמהירות.
באשר לקבילות מימצאי החיפוש במקום מגוריו של המערער, קבע בית משפט קמא, לאחר ששמע את עדויות השוטרים, כי לא שקלו לפנות בבקשה לקבל צו חפוש בטרם החליטו לערכו וכי בכך יש משום פגם בפעולתם.
לשיטתי ובשונה מקביעתו של בית משפט קמא, עצימותו של חשד זה וסבירותו מספיקים היו על מנת להכשיר את סמכותם של השוטרים לבצע את החיפוש ברכב במקום בו עוכב וללא צו שפוטי.
בית משפט קמא ציין כי בדו"ח הפעולה שמילא השוטר עובד (ת/12) הופיע תאור דומה לזה שתיאר בעדותו הראשית, על אודות רכב "שנוסע באין כניסה ברחוב טרפון" ואחר כך "נוסע במהירות ברחובות התקווה". צוין כי לפי דו"ח זה, השוטר עובד חיפש בחלקו האחורי של הרכב "לאחר שנתפס שם סם על ידי השוטר איציק", אך לא נכתב בדו"ח שמציאת הסם או ההבחנה בו על ידי בראל קדמו להחלטה על עריכת החיפוש.
...
תשובתי לשאלה זו היא בשלילה, מהטעמים הבאים: ראשית, הודאת המערער בעבירת ההחזקה של הסמים שנמצאו ברכבו ובביתו הייתה מסויגת (למעט ביחס לכדורי ה-MDMA), ולא הוצגה בה תשתית ראייתית מספקת, כך שעל פני הדברים סבורני כי אין בה די כדי לבסס הרשעה בעבירה שיוחסה למערער.
סוף דבר טרם חתימה, והגם שדעתי נותרה במיעוט, אביע תקווה כי משטרת ישראל תיתן דעתה לאותם פגמים שנפלו בחקירת המערער עליהם הצבעתי, על מנת שאלה לא יִשָנו במהלך ביצוע מלאכתם החשובה של השוטרים, שאין איש המקל ראש במורכבותה ובקשיים הרבים הכרוכים בעשייתה.
סוף דבר, מכל הנימוקים שפירטתי, לו דעתי הייתה נשמעת, היינו מזכים את המערער מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, ומורים על ביטול גזר הדין שניתן בעניינו בבית משפט קמא.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

ב"כ הצדדים הודיעו בפתח דיון ההוכחות כי הגיעו להסכמה דיונית ביניהם, לפיה כל חומר הראיות המצוי בידי המאשימה יוגש בהסכמה לביהמ"ש ויתקבל במלואו כתחליף לעדות ראשית זאת ללא צורך בזימון מי מהעדים לחקירה נגדית על ידי ההגנה.
ב"פרשת יששכרוב" [ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461, 557], אף נקבע, כי: "לבית-המשפט מסור שיקול-דעת לפסול קבילותה של ראיה בפלילים, אם הוא נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן". ברע"פ 2538/11 אבי בר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (24.05.11) נדונה בהרחבה הסוגיה של הקף זכותו של עצור, להיוועץ בעורך דין בטרם יידרש לתת בדיקת שיכרות.
ועוד - "עיקר, כאמור, הוא השכל הישר - חלוף הזמן עומד ביחס ישיר לאפקטיביות הבדיקה. על כן סבורני, כי סעיף 64ב(ב2) הוא ההסדר הרלבנטי בעניינינו, משמע אין למתבקש לנשוף הזכות לעכב את הבדיקה עד שיועץ בעורך דין, ואולם אין בכך כדי לשלול שיחה טלפונית מקום בו אילוצי הזמן - דוגמאת ההכנות לבדיקה - מאפשרים זאת. (עמ' 6, פיסקה יא').
השוטרות התרשמו (על פי דוחות הפעולה שערכו) כי הוא מנסה לעזוב את המקום, אולי לברוח, וכי הוא מסכן את עצמו ואת ציבור הנהגים שכן הוא מתהלך בסמוך מאד לכביש מהיר.
...
הנאשם זכאי בנסיבות המקרה, לייעוץ ע"י עו"ד טלפונית בלבד, שכן הלכה היא כי אין לעכב את ביצוע הבדיקה, אף לשם היוועצות בעו"ד. ההסבר שנתן הנאשם לסירובו, בכך שסבר כי זכותו להתייעץ עם עו"ד שיתייצב בחדר החקירות לצדו, אין בו כדי "לסתור" או "להפוך" את ה"חזקה שבדין" לגבי משמעות סירובו במקרה זה. יש להדגיש כי איני מקבל את הטענה הבסיסית של הנאשם כי הוא זכאי לכך שבטרם יחויב להיבדק בבדיקת שכרות, יתייצב לצדו בחדר החקירות עורך דין, שייעץ לו ויהיה נוכח פיזית בבדיקה.
החזקה לגבי תוקף התוצאה היא כורח המציאות, מפני שבדיקת האלכוהול נעשית תמיד זמן מה לאחר הנהיגה.
מאחר והנאשם מורשע על בסיס "חזקת הסירוב", ולאחר שבחנתי את מכלול התנהגותו ודבריו כפי שתועדו בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים, אני מוצא כי העובדה כי הנאשם עבר "בהצלחה" חלק ניכר מבדיקות המשטרה בלא שנמצאו כמעידות על מאפייני שכרות, אינה מספיקה כדי לסתור את החזקה שבדין, כי היה שיכור, הנובעת מסירובו להיבדק ב"ינשוף".
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו