צרידות אצל גננת כתאונת עבודה לפי ביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 21172-09-13 לפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ נציג ציבור עובדים מר יגאל כוחלאני נציג ציבור מעסיקים מר יואל שפרלינג התובעת מאשה יורמן על ידי ב"כ עו"ד גלעד מרקמן ועו"ד טל אלבוים הנתבע המוסד לביטוח לאומי על ידי ב"כ עו"ד אירית רייכנברג פסק דין

התובעת הגישה תביעה שבה ביקשה להכיר בפגיעה במיתרי הקול וצרידות כפגיעה בעבודה, עקב עבודתה כגננת.

פרופ' אופיר התבקש לענות על שאלות הבהרה מטעם ב"כ התובעת ולהן השיב: "א. האבחנה של כל הממצאים של התובעת במיתרי הקול נעשתה בתצפית בלתי ישירה בגרון ובשנים האחרונות, בחלק מן המקרים, בעזרת סיב פיבראופטי. איבחנה זו, מעצם טבעה, היא סוביקטיבית מפני שהיא נתונה לפרשנות של הבודק, אשר עלול לטעות לעתים. לראיה, מה שתואר אצל ד"ר עילם ביום 1.1.12 כפוליפ על מיתר הקול התברר בניתוח, וביתר שאת בבדיקה הפתולוגית, כציסטה במיתר הקול אשר הוצאה בניתוח בבי"ח קפלן ביום 25.3.12. לכן, האבחנה בניתוח והאבחנה הפתולוגית הן הקובעות. נכון שלא כל מקרה מגיע לניתוח, אני מציע להתיחס בזהירות לאבחנות שלא בניתוח.

על כן אין הצדקה להכיר במחלת התובעת כפגיעה בעבודה בהתאם לאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.

...

ד"ר דנינו אף מציין כי "לפי בדיקת א.א.ג. האחרונה (7.4.13) אין פתולוגיה במיתרי הקול". לפי חוות הדעת של שני המומחים, דין התביעה להידחות.

נוכח האמור, התביעה לפגיעה בעבודה נדחית.

התובעת, עובדת כמטפלת בילדים בגיל הרך, הגישה לנתבע תביעה להכיר בצרידות ממנה סובלת כפגיעה בעבודה, על דרך המקרוטראומה.

בהחלטתו מיום 28.1.14, דחה הנתבע את התביעה, בין היתר, מהנימוק שלתובעת לא ארעו אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים, אשר יכולים להוות תשתית עובדתית למקרוטראומה.

היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמו למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחן, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (ראו :דב"ע מח/ 77-0 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט 538, 540).

פגיעה במיתרי הקול נפוצה אצל אנשים שעבודתם מחייבת אותם להרבות בדיבור לפני קהל, לעתים תוך הרמת קול, כדי להשמע בנסיבות של הקשבה לקויה, או בתנאי רעש סביבתי.

כפי שאישרה גב' אמסלם יש הבדל בין עבודתה של מטפלת בילדים בגילאים מחצי שנה עד שנה וחצי, לבין גננת המטפלת בילדים בני 3-5 שנים, שכן האחרונה נדרשה ל אינטרקציה רבה יותר עם הילדים ובהתאם לשימוש רב יותר בקול.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל ולאחר שבחנו את העדויות שלפנינו, נחה דעתנו כי על אף שהתובעת הרבתה לדבר, היא לא הצליחה להוכיח קיומה של תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה.

עיינו בפסקי הדין ולא מצאנו שיש בהם כדי לסייע לתובעת.

אשר על כן, משלא הונחה בפנינו תשתית עובדתית למיקרוטראומה, אנו דוחים את התביעה.

לפניי ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 ("החוק") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.5.2012, שקבעה למערערת נכות בשיעור 20% בגין צרידות תוך נכוי 10% בשל מחלה אחרת (ריפלוקס) ועל כן נכותה של המערערת נקבעה ל- 15% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15 במלואה)("הוועדה").

         המערערת, ילידת 1952, עבדה כגננת במשך שנים רבות וכתוצאה מאימוץ מיתרי הקול, הופיעו אצלה יבלות במיתרים והיא לקתה בצרידות קשה באופן שלא אפשר את המשך עבודתה.

מכאן, כי הועדה נכתה למערערת 10% נכות בגין מצב קודם שלא בהתאם להוראות פסק הדין ולהלכה הפסוקה בעיניין זה. אזכיר, כי המקור לבצוע ניכוי בגין מצב קודם מצוי בסעיף 120(א) לחוק, הקובע כדלקמן: "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות ..." וכי ההלכה הפסוקה לעניין ניכוי מצב קודם היא: "... כל אימת שהוכרה התאונה כ'תאונת עבודה', אין לנכות משעור הנכות הכוללת שעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים, ובשעור הקבוע באותו הסעיף. לשון אחר: הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנית בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח על ידי הועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו - בטרם התאונה - משעור נכותו הכולל " (ראו: דב"ע נג/01-46 יצחק מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364).

...

אשר על כן, סבור המשיב שבאשר לסוגיית מצב קודם, נימקה הועדה את עמדתה ומילאה אחר פסה"ד. לעומת זאת, פסה"ד החזיר את עניינה של המערערת לועדה לצורך התייחסות לנכות הזמנית ומעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה לא התייחסה לשאלת הנכות הזמנית ועל כן, מסכים המשיב כי עניינה של המערערת יוחזר לועדה , ע"מ שתפעל לפי הוראות סעיף 5 לפסה"ד. לאור האמור לעיל, למעט ההסכמה לעניין הנכויות הזמניות יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לסוגיית ניכוי מצב קודם.

ההכרעה         אקדים ואציין כי לטעמי דין הערעור להתקבל גם לעניין שאלת ניכוי מצב קודם.

סוף דבר א. הערעור מתקבל.

המערערת ובא כוחה יוזמנו לטעון בפני הוועדה, כאמור בפסה"ד. המשיב ישלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

בחוות דעתו מיום 7.7.2019 מקיים ד"ר ארז בנדט דיון מעמיק במצבה הרפואי של התובעת ובאבחנות השונות שצויינו בתיקה הרפואי, תוך שהוא מעלה תהיות מה גרם להופעת צרידות אצל התובעת לאחר כ-14 שנות עבודה? "הרי עשרות אלפי אנשים עובדים בתפקידי מכירה דומים ומדברים במהלך יום העבודה ואינם מצטרדים. מה השתנה בשנת 2017 אצל התובעת? מדוע מופיע בתחילה, מחלה שמוגבלת רק למיתר הימני ...? הרי מחלה במיתרי הקול שנגרמת עקב מאמץ קולי היתה צפויה לפגוע בצורה סימטרית בשני המיתרים. אין לי הסבר מספק ...

במקרים רבים של תנאי עבודה המצריכים עומס קולי, כגון בתביעות של מורות וגננות מסכים המוסד לביטוח לאומי לראות באותם תנאי עבודה כתשתית עובדתית מספקת הנדרשת בעילה של מקרוטראומה.

לטעמנו, כפי שמוכרת תשתית עובדתית מיקרוטראומטית מספקת בתביעות של מורות וגננות להכיר בפגיעה במיתרי הקול כפגיעה בעבודה, כך גם כאן, לא היה מקום מלכתחילה לדחות את התביעה כבר בשלב סיום שמיעת הראיות, כפי שטוען הנתבע, אלא למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, על אף שהאינטנסיביות של הדיבור הנדרשת בעבודתה של התובעת, היא פחותה מהאינטנסיביות של הדיבור הנדרשת ממורות או גננות.

...

דיון והכרעה איננו מקבלים את טענת הנתבע לפיה מלכתחילה אין כאן תשתית עובדתית מספקת הנדרשת בעילה של מיקרוטראומה.

לטעמנו, כפי שמוכרת תשתית עובדתית מיקרוטראומטית מספקת בתביעות של מורות וגננות להכיר בפגיעה במיתרי הקול כפגיעה בעבודה, כך גם כאן, לא היה מקום מלכתחילה לדחות את התביעה כבר בשלב סיום שמיעת הראיות, כפי שטוען הנתבע, אלא למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, על אף שהאינטנסיביות של הדיבור הנדרשת בעבודתה של התובעת, היא פחותה מהאינטנסיביות של הדיבור הנדרשת ממורות או גננות.

לא מצאנו הצדקה כלשהיא שלא לאמץ את חוות דעתו של ד"ר ארז בנדט ואת מסקנותיו.

אשר על כן וכאמור התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 2326-05-19 10 יולי 2023 לפני: כב' השופט אלעד שביון נציג ציבור עובדים מר משה בן דוד התובעת אבירם ליובוב ע"י ב"כ עו"ד בועז סילס הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי פסק דין

רקע כללי ועובדתי: התובעת הגיש תביעה להכיר בצרידות ובירידה בשמיעה מהם היא סובלת כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

לאור המחלות הנ"ל שאבחנת אצל התובעת, נא השב לשאלה האם לתנאי העבודה של התובעת השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה).

בהמשך ולאחר שהתובעת אף נבדקה על ידו, קבע המומחה באופן חד וברור במסגרת חוות דעת מיום 30.1.23, כי: "1. התובעת סובלת מיבלות (vocal nodules) על מיתרי הקול הגורמות לצרידות ממנה סובלת. 2. קיים קשר בין תנאי עבודתה כסייעת לגננת לבין הצרידות, ממנה סובלת. 3. הליקוי במיתרי קולה והצרידות, ממנה סובלת, התפתחה לפי הילכת המיקרו-טראומה. 4. השינויים במיתרי קולה ("יבלות") התפתחו על רקע VOICE ABUSE AND MISUSE" (ההדגשה לא במקור – המותב).

...

לעניין טענות הנתבע בסיכומיו הרי שלא מצאנו לקבלן: התשתית העובדתית נקבעה במסגרת החלטת ביה"ד מיום 7.3.22 לאחר בחינת ראיות הצדדים ואין אנו סבורים, כי יש לדון בה בשנית.

לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות המומחה.

סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה ולקבוע כי הליקוי ממנו סובלת התובעת במיתרי הקול יוכר כ'פגיעה בעבודה'.