לפנינו בקשה לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 (להלן – "החוק") לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק לגבי המבקש ולאפשר לו להתחיל לעבוד החל ביום 10.2.2024 במשרד רואה חשבון סומך חייקין (KPMG) (להלן – "המשרד") בתפקיד מנהל בכיר.
לעמדתה, יש לשקול בהקשר לקביעת התקופה את השיקולים הבאים לחומרה ולקולא: מדרג הבכירות אשר בעניינינו ממקם את המבקש בדרג הזוטר בשירות המדינה בהתאם להנחיית היועמ"ש 1.1711 ואשר פרק הזמן המומלץ לגביו הנו שלושה חודשים ממועד הפרישה משירות המדינה; קיומו של הסדר למניעת עיסוק החל ביום 14.9.2023 אותו יש לשקול לשיטתה במידה מצומצמת בלבד, תוך היתחשבות בפסיקת הועדה לפיה קיומה של תקופת צינון פנימי ממושכת המנטרלת את העובד מעיסוק בנושא מול גוף מסוים, פוגעת בתפקודו ובשרות לציבור ולא ראוי לעודדה; העובדה שלמבקש הייתה רק סמכות המלצה ולא סמכות החלטה ובתפקידו הקודם הייתה לו סמכות המלצה פוטנציאלית לגבי תיקים בהם ייצגה המשרד אף כי לא טיפל בהם בכלל; מעורבותו של המבקש בהליכי הטיפול בתיקים כולל הישתתפות פעילה בדיוני שומה ובגיבוש הסכמים, שיצרה מראית של טישטוש גבולות לגבי סמכויותיו, זאת במיוחד משום שמדובר בתחום שעשויות להיות לו השלכות כלכליות משמעותיות על הנישום ולכל החלטה המתקבלת בעינייני מסוי יש גם השפעה ישירה על המוניטין של הגורם המייצג; העובדה שההסכמים שנחתמו לא חרגו מהסכמים רגילים ומקובלים; העובדה שמדובר במעבר לגורם מייצג ולא לנישום עצמו; הקף יחסים מצומצם של טפול בלקוחות המשרד ביחס ליתר התיקים בהם טיפלה החוליה; העתרות המבקש להשאר בתפקידו עד לתום שנת 2023 לבקשת המעסיק; קבלת הצעת העבודה וקיום מו"מ על קבלתה תוך כדי העבודה עצמה; וקיומו של ממשק אחרון ביום 26.3.2023 – 11 חודשים לפני מועד הפרישה וכ-4 חודשים לפני מועד קבלת הזכות.
...
עוד הודיע על רצונו לצאת לחופשת פרישה אך נעתר לבקשת פקיד השומה להישאר בתפקיד עד לתום שנת 2023, בכפוף לכך שהתקופה שמיום 16.8.2023 תוכר כתקופת צינון פנימית.
מנגד, יש לזכור לקולא כי המבקש שימש כגורם ממליץ ולא כגורם מחליט, היקף ממשקיו עם נציגי המשרד, הווה רק חלק מצומצם ממכלול הממשקים שהיו לו אל מול משרדי רואי חשבון ועורכי דין אחרים, ההסדרים שנעשו בהשתתפותן והשומות שנקבעו לא חרגו מן השגרה והמבקש נעתר לבקשת הממונים עליו להישאר בתפקידו עד סוף שנת 2023 בשל צרכי המערכת ועל אף שיכול היה לעזוב מוקדם יותר, נתון הפועל לזכותו.
שקלול ואיזון של מכלול הנתונים במקרה זה מצדיק לטעמנו את אימוץ עמדת המשיבה וקביעת תקופת צינון חיצונית של חודשיים ימים אותם יש למנות מיום צאתו לחופשת פרישה (1.2.2024) זאת במצטבר לתקופת הצינון הפנימי, כדי להבטיח את טוהר המידות ולשמור על אימון הציבור בשירות הציבורי.