צמצום תקופות צינון בחוק שירות הציבור

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969, לקצר את תקופת הצינון הקבועה בדין לגבי המבקשת שפרשה משירות המדינה ביום 31.5.2021 ולאפשר לה לעבוד כיועצת חיצונית בתחום המיסוי במשרד רואי החשבון קוסט-פורר-גבאי את קסירר (להלן: "המשרד") וזאת החל מיום 18.7.2021.

המשיבה גם סוקרת שורת החלטות שניתנו בתיקים הנוגעים לממלאי תפקידים בכירים ברשות ומציינת כי בתיקים שלגביהם נקבעו תקופות צינון קצרות יחסית, דובר בטיפול מצומצם יחסית בתיקי הגורם המייצג, בפער זמנים בין מועד הטיפול האחרון לבין מועד הפרישה וכן בהיותו של הפורש בעל סמכות המלצה ולא בעל סמכות החלטה.

...

לאור כל האמור, אנו סבורים כי יש לקבוע למבקשת תקופת צינון של 5 חודשים החל מיום צאתה לחופשה סופית מעבודתה ברשות ביום 5.5.2021.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדה למתן היתרים על פי חוק שירות הציבור ו"ע 27102-12-22 בפני כב' השופט אריה רומנוב עו"ד גילי קירשנר עו"ד אהוד הלוי בעיניין: גיא סמט המבקש נ ג ד נציבות שירות המדינה המשיבה המבקש: בעצמו ב"כ המשיבה: עו"ד רון דול החלטה

בהקשר זה המשיבה מפנה לכך, שבתפקידו של המבקש כמנהל מחלקת אכיפה הוא נימנה על דרג בכיר א', בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור (הנחיה מס' 1.1711 מיום 16.7.12), וכי ביחס לבעלי דרגה זו נקודת המוצא היא תקופת צינון בת 12 חודשים.

לא בקלות ניתן להורות על צימצום משמעותי של תקופת הצינון המקובלת ביחס לבעלי דרגה בכירים.

...

אנו סבורים כי בנסיבות אלה, יש לעמוד על תקופת צינון משמעותית יותר כמתחייב ביחס לבעלי דרגה דוגמת המבקש.

נתנו דעתנו לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיבה, ואולם נראה לנו כי העמדת תקופת הצינון על 4 חודשים לגבי אדם בדרגת בכירותו של המבקש, היא קצרה מדיי.

בנסיבות אלה מצאנו כי האיזון הראוי בין הזכויות של המבקש לבין האינטרסים המוגנים בהוראות חוק הצינון, תהיה תקופת צינון בת 6 חודשים.

" סוף דבר.

החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת Global enviromental solution החל מיום 1.3.23.

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שרות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט -1969 (להלן – החוק) לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק לגבי המבקשת ולאפשר לה להתחיל לעבוד במשרד עו"ד אגמון ושות' (להלן - המשרד) ביום 1.1.24 וזאת בחלוף 7 חודשים ממועד פרישתה משרות המדינה.

שנית, מספר הממשקים בהם מדובר הוא מצומצם יחסית, כאשר מספר התיקים שניהל משרד אגמון בתקופה הרלבנטית, היה כחצי אחוז מכלל התיקים בהם טיפלה הפרקליטות.

...

על כן ולסיכום מבקשת המבקשת לקבוע תקופת צינון מרבית של 7 חודשים ממועד המפרישה ולא כפי שדורשת המשיבה.

אנו סבורים כי פרקליט בשירות המדינה לא כל שכן פרקליט מחוז בתחום האזרחי המייצג משרד ממשלתי אל מול אדם פרטי או תאגיד מוסמך להעניק או למצער להמליץ על מתן זכות לאותו גורם שכן העמדה המשפטית שהוא מציג בהליך המשפטי היא עמדה מחייבת מבחינת אותו משרד .

לצד זאת, אנו קובעים כי המבקשת לא תוכל לטפל מטעם המשרד בהליכים הקשורים למדינת ישראל לפני חלוף שנה ממועד פרישתה, כלומר לא לפני 1.6.24.

לפנינו בקשה לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 (להלן – "החוק") לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק לגבי המבקש ולאפשר לו להתחיל לעבוד החל ביום 10.2.2024 במשרד רואה חשבון סומך חייקין (KPMG) (להלן – "המשרד") בתפקיד מנהל בכיר.

לעמדתה, יש לשקול בהקשר לקביעת התקופה את השיקולים הבאים לחומרה ולקולא: מדרג הבכירות אשר בעניינינו ממקם את המבקש בדרג הזוטר בשירות המדינה בהתאם להנחיית היועמ"ש 1.1711 ואשר פרק הזמן המומלץ לגביו הנו שלושה חודשים ממועד הפרישה משירות המדינה; קיומו של הסדר למניעת עיסוק החל ביום 14.9.2023 אותו יש לשקול לשיטתה במידה מצומצמת בלבד, תוך היתחשבות בפסיקת הועדה לפיה קיומה של תקופת צינון פנימי ממושכת המנטרלת את העובד מעיסוק בנושא מול גוף מסוים, פוגעת בתפקודו ובשרות לציבור ולא ראוי לעודדה; העובדה שלמבקש הייתה רק סמכות המלצה ולא סמכות החלטה ובתפקידו הקודם הייתה לו סמכות המלצה פוטנציאלית לגבי תיקים בהם ייצגה המשרד אף כי לא טיפל בהם בכלל; מעורבותו של המבקש בהליכי הטיפול בתיקים כולל הישתתפות פעילה בדיוני שומה ובגיבוש הסכמים, שיצרה מראית של טישטוש גבולות לגבי סמכויותיו, זאת במיוחד משום שמדובר בתחום שעשויות להיות לו השלכות כלכליות משמעותיות על הנישום ולכל החלטה המתקבלת בעינייני מסוי יש גם השפעה ישירה על המוניטין של הגורם המייצג; העובדה שההסכמים שנחתמו לא חרגו מהסכמים רגילים ומקובלים; העובדה שמדובר במעבר לגורם מייצג ולא לנישום עצמו; הקף יחסים מצומצם של טפול בלקוחות המשרד ביחס ליתר התיקים בהם טיפלה החוליה; העתרות המבקש להשאר בתפקידו עד לתום שנת 2023 לבקשת המעסיק; קבלת הצעת העבודה וקיום מו"מ על קבלתה תוך כדי העבודה עצמה; וקיומו של ממשק אחרון ביום 26.3.2023 – 11 חודשים לפני מועד הפרישה וכ-4 חודשים לפני מועד קבלת הזכות.

...

עוד הודיע על רצונו לצאת לחופשת פרישה אך נעתר לבקשת פקיד השומה להישאר בתפקיד עד לתום שנת 2023, בכפוף לכך שהתקופה שמיום 16.8.2023 תוכר כתקופת צינון פנימית.

מנגד, יש לזכור לקולא כי המבקש שימש כגורם ממליץ ולא כגורם מחליט, היקף ממשקיו עם נציגי המשרד, הווה רק חלק מצומצם ממכלול הממשקים שהיו לו אל מול משרדי רואי חשבון ועורכי דין אחרים, ההסדרים שנעשו בהשתתפותן והשומות שנקבעו לא חרגו מן השגרה והמבקש נעתר לבקשת הממונים עליו להישאר בתפקידו עד סוף שנת 2023 בשל צרכי המערכת ועל אף שיכול היה לעזוב מוקדם יותר, נתון הפועל לזכותו.

שקלול ואיזון של מכלול הנתונים במקרה זה מצדיק לטעמנו את אימוץ עמדת המשיבה וקביעת תקופת צינון חיצונית של חודשיים ימים אותם יש למנות מיום צאתו לחופשת פרישה (1.2.2024) זאת במצטבר לתקופת הצינון הפנימי, כדי להבטיח את טוהר המידות ולשמור על אימון הציבור בשירות הציבורי.

לפנינו בקשה לקיצור תקופת הצינון החלה על המבקש לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק") כך שיוכל להתחיל באופן מידי בעבודה בחברת או.די. פיתוח אירגוני (2004) בע"מ (להלן: "החברה") כמנהל לפרויקט אספקת שירות ייעוץ לאיבחון ושיפור תרבות ארגונית.

זאת בשל נסיבות פרישתו של המבקש מהמשיבה שנבעו מסגירת ה"מפעם", חלוף שנתיים ממועד ההיתקשרות האחרונה בין המשיבה לבין החברה והיקפן המצומצם של ההתקשרויות שנעשו עימה, מסירת הצעת העבודה מהחברה למבקש רק ביום 4.7.2023 ,בסמוך לסגירת ה"מפעם", מבלי שהמבקש ידע על כוונה זו מראש, חלוף חמישה חודשים ממועד סגירת ה"מפעם", היות ה"מפעם" אגף במשיבה ולא חלק ממשרד הפנים, העובדה שהמבקש היה רק חלק משרשרת הגורמים במשיבה שהיו צריכים לאשר התקשרויות עם החברה ולא היה לו בהקשר זה משקל ייחודי או מכריע.

...

מן הכלל אל הפרט, בנסיבות עניינו ומהטעמים המפורטים בבקשה (סעיפים 11 ו-12 לעיל ) ובתגובה (סעיפים 13 ו-14 לעיל ) אין מניעה בנסיבות העניין מלקבוע שחלפו שנתיים ממועד טיפולו האחרון של המבקש בבקשה שהגישה החברה למשיבה לפי סעיף 4(ג)(2) לחוק וכן שמתקיימות נסיבות המצדיקות את קיצור תקופת הצינון לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק.

מכיוון שכך, אנו קובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו בחברה ממועד מתן החלטה זאת.