מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

צמצום העסקת זרים מה המדיניות

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

החלטות הממשלה על רקע מכלול הצעדים לצימצום העסקת העובדים הזרים ועידוד התעסוקה המקומית, אומצה באוגוסט 2004 מדיניות הממשלה להגביל את היתרי התעסוקה לעובדים זרים בתעשייה לעובדים שהם בגדר "מומחי חוץ". מומחה חוץ לצורך עניין זה הוא תושב חוץ שהוזמן לעבוד בישראל בתחום שיש לו בו מומחיות ייחודית ושעבור שירותיו ישולם לו שכר חודשי מינימאלי בסכומים שמוגדרים אשר יגיעו בהדרגה לכפל השכר ממוצע במשק.
...
כפי שפורט לעיל, טענה זו דינה להידחות.
סוף דבר מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל בכלל, ובתחום התעשייה בפרט היא מדיניות העומדת במבחן הדין.
לאור מסקנה זו, אציע לדחות את העתירות, ולבטל את צו הביניים שניתן בהליך זה. בנסיבות העניין, אציע שלא ליתן צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

מדיניות הממשלה היא לצמצם את מספר העובדים הזרים בדרך של השתת היטל על העסקתם, ובדרך זו לתמרץ את העסקתם של עובדים ישראליים.
...
עם זאת, אני סבור כי להחלטת הממשלה 183 עשויה להיות השלכה לעתיד, בכל הנוגע להיטל על העסקתם של עובדים מסתננים בענף הסיעוד המוסדי, אם וכאשר ייקבע ההיטל שיחול על הבאת עובדים זרים לענף זה. לא אכחד כי בלב כבד הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעורים הנוגעים להיטל על העסקתם של העובדים המסתננים במוסדות הסיעודיים.
סיכום וסוף דבר הלכת סעד השוותה דינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים בכל הקשור לחיוב מעסיקיהם בתשלום היטל מכוח חוק הבראת הכלכלה.
לא מצאנו כי יש מקום לסטות מהלכת סעד, אך כפי שהראינו לעיל, קיימים מספר טעמים בגינם יש להשוות עניינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים גם לצורך קביעת היטל מופחת בענפים המועדפים, אך גם לצורך תחולת ההיטל בענף הסיעוד המוסדי, שם לא חל הפטור על עובד זר. אשר על כן, למעט הערעור בעניין אר.טו.אם (ע"א 7916/19) ובעניין בית אבות שלמה המלך שנדחים בזה ללא צו להוצאות, הערעורים האחרים (ע"א 6901/19; ע"א 7616/19; ע"א 799/20) מתקבלים במובן זה שיחול היטל מופחת לגבי העסקת עובדים מסתננים בענפים המועדפים כפי שהוגדרו לעיל (ולכן ע"א 7295/19 מתקבל אך באופן חלקי לגבי ענפים מועדפים אלה להבדיל מענף הסיעוד).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

מכוח ההיתר האמור העסיקה המבקשת עובדים זרים, ובמסגרת שומת מס הכנסה לשנים 2010-2007 היא חויבה על ידי המשיב בהיטל עובדים זרים מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: חוק ההיטל).
אלא שלגישת המבקשת, לא ניתן לחייב אותה בתשלום ההיטל, שכן בעוד שתכלית חוק ההיטל הייתה לצמצם העסקת עובדים זרים, העסקת עובדים שכאלה על ידה מהוה אינטרס מובהק של המדינה במסגרת קיום התחייבויותיה לפי הסכם הגומלין.
...
מסקנה אחרת, לפיה השאלה האם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 6 נתונה להכרעתו של הבורר, תיצור מצב אבסורדי, לפיו כאשר אין הסכמה בין הצדדים על קיומו של הסכם בוררות, בית המשפט יצטרך להפנות את הצדדים לבורר, לפני שיפעיל את סמכותו לעכב הליכים, על מנת שיכריע בשאלה.
משכך, דין טענה זו להידחות גם כן. בשולי הדברים אעיר כי בקשת המבקשת לעיכוב הליכים הוגשה בשלב מאוד מאוחר בהליך.
נוכח כל האמור, דין הבקשה להידחות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

תנאי הסף נשוא ענייננו מקורו במדיניות חברתית-כלכלית מובהקת (ראו והשוו עניין מעלות, בפיסקה ל"ו), כעולה מן המבוא להוראה 7.12.9: "1.1 בהתאם ל[החלטת ממשלה מספר 147](http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2009/05/des147.htm)מיום 12 במאי 2009 ולהחלטת ממשלה מספר 642 מיום 2 בספטמבר 2001, ישנה חשיבות רבה בהגדלת אפשרויות התעסוקה של עובדים ישראלים על ידי צימצום הקף העסקתם של עובדים זרים.
...
לאחר שהפכתי בדברים, ולא בלי התלבטות, סבורני כי נכון לעת הזאת אין להשיב לכך בחיוב.
בנתון לאמור אציע לחברי שלא להיעתר לערעור, בלא שנעשה צו להוצאות.
המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' שהם: לא בלי התלבטות, הנני רואה להצטרף לעמדתו של חברי המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין, כי יש לדחות את הערעור ללא צו להוצאות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בשל מדיניות הממשלה המבקשת לצמצם העסקת עובדים זרים בישראל, נקבעו קריטריונים המגבילים מתן היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד למקרים חמורים בהם מטופל זקוק לטפול וסיוע במהלך רוב שעות היממה בבצוע רוב פעולותיו היומיומיות (ראו קריטריונים למתן היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה, 1.1.2014).
...
המסקנה היא איפוא כי החלטת המשיבים שלא לעשות כל שימוש בסמכותם לפי סעיף 56 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בנוגע לעובדי סיעוד בעלי זיקה חזקה לישראל, אינה סבירה ואינה מידתית.
באופן יותר ספציפי, אני סבורה שראוי להתייחס בהקשר הנוכחי הן לפגיעה בזכות לבריאות כנגזרת מן הזכות לכבוד האדם והן לפגיעה עצמאית בזכות לכבוד האדם.
אין צריך לומר כי הדרך שינקטו המשיבים בסופו של דבר תהא נתונה לביקורת שיפוטית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו