צירוף תיקים: הרשעה בעבירות אלימות ורכוש

לבקשת המבקש, צורפו לתיק העקרי עוד 4 תיקים פליליים נוספים אשר היו תלויים ועומדים נגדו, בהם יוחסו לו שלל עבירות, ובכולן הורשע על פי הודאתו.

מנגד, שקל בית משפט השלום לחומרה את עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל הרשעות בעבירות אלימות, רכוש, וסמים, בגינן אף ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל.

...

בסופו של דבר, השית בית המשפט השלום על המבקש בתיק זה עונש של 22 חודשי מאסר בפועל, והפעיל 3 עונשי מאסר תלויים ועומדים נגדו (אשר הושתו עליו במסגרת פ"ל 3742-12-13; ת"פ 7154-11-09 ות"פ 13912-06-09), מתוכם 14 חודשים במצטבר ו-20 חודשים בחופף; כך שבסך הכול ירצה המבקש 36 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, ותשלום פיצוי בסך 1,000 ש"ח לשוטר שנפצע.

דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלה, אני סבור כי בדין החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של המבקש, ואף לפנים משורת הדין הקל עמו משקבע כי חלק ניכר מתקופת המאסר בגין עונשי המאסר שהיו תלויים ועומדים נגדו ירוצה בחופף – ולא במצטבר (וראו למשל: רע"פ 5635/19 יעקובוב נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (4.9.2019)).

בהקשר זה אף לא נעלמה מעיניי הקביעה בגזר הדין, לפיה: "הסניגור המלומד עשה ככל שניתן לטובת מרשו, ולימד עליו סנגוריה רהוטה". כמו כן, כעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, המבקש ניצל את ההזדמנות לשטוח דבריו ואמר במפורש: "הפחתתי את כמות המתדון בתקופת המאסר", וכן: "אני נקי מכל סוגי הסמים כבר 4 חודשים". עניין זה בא לידי ביטוי גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אלא שנקבע כי לנוכח הבטחות דומות שהשמיע המבקש בעבר, ואי-הצלחת ניסיונות שיקום קודמים, לא ניתן לייחס לכך משקל רב. אשר על כן, הבקשה נדחית.

עוד הדגישה המשיבה את עברו הפלילי של העורר הכולל 11 הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש; ואת העובדה שהעבירות דנן בוצעו על ידו בשעה שתלויים ועומדים נגדו שני כתבי אישום שבהם יוחסו לו בין היתר, עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; תקיפה הגורמת חבלה ממשית; ואיומים; והחזקת נשק או תחמושת (ת"פ 24067-07-18, ו-ת"פ 2616-02-20).

כפי שניתן להתרשם מהתעוד החזותי שצורף לתיק החקירה, העורר הגיח מאחורי גבו של המתלונן כאשר הלה היה עסוק בשטיפת הדם מראשו ולא היוה איום עבור העורר כלל ועיקר.

...

מנגד, בא-כוח המשיבה טען כי דין הערר להידחות, תוך שהדגיש את האכזריות הרבה העולה מביצוע העבירות שממנה ניתן ללמוד על מסוכנותו הגבוהה; וציין כי לאחר אירוע התקיפה התעורר קושי ממשי באיתורו של העורר, באופן המלמד על חשש מהימלטותו מאימת הדין.

לאחר שעיינתי בערר ובנספחיו, שמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, ועיינתי בחומרי החקירה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

הערר נדחה אפוא.

מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות עולה שלחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש שבגינן הוטלו עליו עונשים אשר כללו מאסר בפועל.

בנוסף, בתיק המצורף יוחסו לנאשם עבירות התפרצות למקום מגורים וגניבה לאחר שפרץ לדירה, עקר ממקומו את תריס חלון הדירה, ניכנס אליה וגנב רכוש רב. בנוסף, הורשע הנאשם בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית.

...

לאור כך שהאירוע נשוא כתב האישום חריג לאורחות חייו של הנאשם והרכוש הושב לבעליו וכן הוכח פוטנציאל שיקומי ממשי, מצא בית המשפט כי יש הצדקה לחריגה מהמתחם שנקבע וגזר על הנאשם, צעיר בן 25, נעדר עבר פלילי, עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כך: מתחם העונש ההולם בגין כתב האישום הראשון נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שנתתי את דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, לשיקולים לחומרה ולקולא ולכלל הנתונים שהובאו בפני, החלטתי לגזור על הנאשם עונש מאסר על פי הרף התחתון של המתחם וכן עונשים נלווים נוספים כדלקמן: מאסר בפועל למשך 14 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי חישוב שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

עוד צירף תיק שבו הורשע בעבירות דומות, הנאשם, שהיה נתון בתנאי מעצר בית, הפר את תנאיו, הגיע לתחנת דלק שם הבחין ברכב המתלונן בעת שזה בדק את לחץ האויר בגלגליו, הנאשם גנב את הרכב, פגע במעקה בטיחות וגרם לרכב נזק בלתי הפיך.

בין לבין הורשע הנאשם במספר תיקים נוספים בעבירות אלימות ורכוש.

...

ועוד הוסיף, כי "המסקנה היא כי מבחינת השיקולים של הגנה על הציבור, הרתעת הרבים והרתעת היחיד – עונש של 30 חודשי מאסר בגין המקרה אינו חמור כלל וכלל... באשר לעונש הפסילה של עשר שנים, זוהי תקופה ארוכה אך איננה שרירותית אלא נגזרת מהוראות המחוקק לגבי עבריין תעבורה חוזר ביחס לעבירות בהן הורשע המערער". ע"פ 3840/21 חאמד נ' מדינת ישראל (8.3.2022)- בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם על חומרת עונש מאסר בפועל של 56 חודשים שנגזר עליו (הכולל 6 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו).

בית המשפט דן את הנאשם למאסר בן 60 חודשים והפעיל כנגדו שלושה מאסרים על תנאי בחופף ובמצטבר כך שהנאשם נדון לעונש כולל בן 78 חודשי מאסר.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 שנות מאסר החל מיום מעצרו 19.9.21.

הנאשם צירף תיק נוסף – ת"פ 11664-05-23 שהתנהל בבית משפט השלום בחיפה ולאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/2) הורשע בבצוע עבירות של היתנהגות פרועה במקום צבורי, בנגוד לסעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, עבירה בנגוד לסעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, ועבירת איומים בנגוד לסעיף 192 לחוק העונשין (להלן: "התיק המצורף").

באשר לנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות נטען כי לחובת הנאשם 8 הרשעות קודמות, בעבירות אלימות, סמים ורכוש וכי המסוכנות הנשקפת ממנו גדולה, כאשר לא קיים בעיניינו אופק שקומי.

...

לאור האמור, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

בשים לב לכך שהנאשם הורשע בעבירה של אי נקיטת זהירות בחי וכן בעבירות של איומים והתפרעות במקום ציבורי, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם, נע בין ענישה צופה פני עתיד לבין 8 חודשי מאסר בפועל, שבמקרים מתאימים ניתן לרצות בעבודות שירות.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין שני התיקים כדלהלן: 3 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.