צירוף תיקים נוספים לענישה בעבירות תעבורה

הנאשם הודה והורשע בעבירה מיום 14.11.19, שעניינה, נהיגה ברכב, אף כי רישיון הנהיגה שלו פג תוקף מיום 8.12.00 ובמועד הטיעונים לעונש, ביקש הנאשם לצרף תיק נוסף, שעניינו עבירה זהה מיום 5.4.20 (בטעות נרשם בפרוטקול כי העבירה היא משנת 2019) וכן, עבירה של נהיגה ללא ביטוח תקף והורשע גם בתיק המצורף .

בחופף לעונש מאסר זה, מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה מתיק 3658-11-18, בית המשפט לתעבורה בתל אביב, גזר דין מיום 13.6.19, למשך 6 חודשים.

...

ברע"פ 2423/12 כהן נגד מדינת ישראל,: אוסיף, בבחינת למעלה מן הנדרש, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

ברע"פ 1973/13 חסן נגד מדינת ישראל,: "בהתייחס למידת העונש שהוטל על המבקש, סבורני, כי עונש זה אינו מצדיק התערבות, משאין בו כל סטייה חריגה ממדיניות הענישה המקובלת. לעניין רכיב המאסר בפועל, שתי הערכאות הקודמות ראו עין בעין את חומרת העבירה שביצע המבקש, וקבעו, כי בנסיבות העניין, אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, זאת, בעיקר לשם הרתעת המבקש, אשר לחובתו עבר תעבורתי לא מבוטל, ונהיגה חוזרת ונשנית, במשך שנים רבות, ללא רישיון, אשר תוקפו פג בשנת 2001. בנסיבות המקרה שלפניי, אין מדובר, לטעמי, בעונש החורג באופן קיצוני מרף הענישה הראוי בעבירות דומות, ולפיכך לא מצאתי כי יש מקום להתערב בעונש שהושת על המבקש, במסגרת בקשת רשות ערעור זו". ברע"פ 84/16 בישר נגד מדינת ישראל, נאמר: "המבקש נהג ברכבו למרות שרישיונו לא היה בתוקף במשך תקופה ממושכת של כשמונה שנים. נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף במשך תקופה שכזו יש בה חומרה רבה (השוו: רע"פ 6735/06 מורדוב נ' מדינת ישראל (27.08.2006)). זאת ועוד, המבקש צבר לחובתו 49 הרשעות בעבירות תעבורה שונות, כולל כאלו שאינן מוגדרות כ"עבירות טכניות". התנהלותו של המבקש מלמדת איפוא על זלזול בשלטון החוק וסיכון הנהגים האחרים בכביש (עיינו: רע"פ 2423/12 כהן נ' מדינת ישראל (07.05.2012)".

לאור כל האמור לעיל ונוכח סעיף 40ג(א), סימן א'1 לחוק העונשין, התשל"ז –1977, מצאתי כי מתחם הענישה ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם, כולל מאסר בפועל, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת מ - 24 חודשים, מאסר מותנה, פסילה מותנית וקנס כספי.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את השיקולים הנוגעים לעניין, על פי האמור בסעיף 40ט ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לתשעה חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, על פי חוות דעת הממונה על עבודת השירות.

אני דנה את הנאשם ל – 12 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ככלל כאשר לעבירות גניבת הרכב נוספו נסיבות מחמירות כגון ביצוע בצוותא כחלק מתוכנית עבריינית, שימוש באמצעים מתוחכמים או כאשר נלוו לעבירת גניבת הרכב עבירות נוספות ובהן עבירות תעבורה, עומד מיתחם הענישה 24-12 עבור כל ארוע גניבת רכב.

התיקים המצורפים – נאשם 2 באשר לתיק הצירוף הראשון לא ארחיב בנסיבות יתר על המידה, מדובר בעבירת גניבה פשוטה, שווי הרכוש שנגנב לא פורט בכתב האישום המתוקן ויש להניח כי הוא אינו רב. לפיכך ובהתאם למדיניות הענישה הנהוגה אני קובעת את מיתחם הענישה כנע בין מאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

...

אלו נחשבים אמנם, מבחינת הגדרתם בחוק ככלי רכב אך לצורך קביעת גבולות המתחם, מקובלת עליי טענת ההגנה כי יש להבחין בינם ובין כלי רכב ממונעים וזאת משני טעמים עיקריים.

לאור כל האמור בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בתיק הצירוף השני בין מאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

לסיכום: מעשיהם של הנאשמים ראויים לענישה ממשית ומוחשית שיהא בה להלום את חומרתם ולהמחיש את משמעות הפסול במעשיה וכן להרתיעם מפני חזרה על מעשים מעין אלו.

תוצאה לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותם של הנאשמים לבין הנסיבות העומדות לחובתם אני גוזרת את העונשים הבאים: נאשם 1 30 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס וכן בניכוי ימי המעצר בתיק המצורף, בהתאם לרישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירות בהן הורשע.

לאחר הרשעתו, צירף הנאשם שלושה תיקים נוספים: כתב אישום מתוקן בת"פ 6086-10-21 (להלן: "התיק הראשון"), בו הורשע בגין העבירות הבאות: ריבוי עבירות קבלת דבר במירמה, לפי סעיף 415 רישה לחוק העונשין; שימוש במירמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

בנוסף, גם במקרה זה הורשע הנאשם בבצוע עבירת מס על כך שלא דיווח על ההכנסה שנוצרה לו. לפיכך, אני קובע כי מיתחם הענישה בגין התיק השלישי נע בין מאסר בפועל למשך 30 חודשים ועד 48 חודשים, לצד ענישה נלווית.

· התיק הרביעי עוסק בעבירות תעבורה בלבד, כאשר הנאשם נהג ברכב בלא שהוציא מעולם רישיון נהיגה ובנוסף עשה כן על אף שהודע לו, בשני מקרים בבית משפט, כי הוא פסול מלקבל רישיון נהיגה.

...

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 20071-06-15, שמשכו 6 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 15108-09-13, שמשכו 5 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם במסגרת פ"ל 7952-11-17, שמשכו 10 חודשים.

כן צירף הנאשם שני תיקים נוספים: (-) פל"א 1998-03-22 – בו הודה והורשע בעבירת נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה+ סעיף 38(1) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא) לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל- 1970.

הוצגה פסיקה ונטען כי יש לקבוע מיתחם ענישה לעבירת התעבורה ומתחם ענישה נוסף ליתר העבירות ובכל מקרה גבולם התחתון של מיתחמי הענישה הוא ענישה צופה פני עתיד.

...

בעניין עבירות הרכוש אציין כי מדיניות הענישה בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע מחמירה ובהקשר זה צוין כי "בית-משפט זה הדגיש מספר פעמים, כי קבלת רכוש גנוב, שהושג בדרך של פשע, היא מעשה, שאינו נופל בחומרתו מעצם ביצוע הפשע, שבאמצעותו הושג הרכוש (ע"פ 201/71, בעמ' 192). קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שיימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעתים בעצם מעשה הגניבה. על-כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולא".(ע"פ 384/80 מדינת ישראל נ' בן ברוך, (27.11.2008); וראו גם ע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל (5.3.2013)).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 14 חודשים.

בהתאם להוראות סעיף51י(א)(1) לחוק העונשין, עונש המאסר בעבודות שירות שהוטל בתיק פ"ל 5974-03-20 הופסק ואני מורה שהנאשם יישא מתוכו 5 חודשים במצטבר לעונש אותו הטלתי והיתרה בחופף.

הנאשם צירף תיק נוסף בגינו הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג קאנבוס שלא לצריכה עצמית, במשקל של 50 גרם נטו.

נקבע מיתחם ענישה לכלל העבירות בתיק העקרי הנע בין 10 ועד 24 חודשי מאסר בפועל; בתיק שצורף נקבע מיתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר.

הפעלת פסילה מותנית - הפעלת פסילה בת ארבעה חודשים מתיק פל"א 627-08-17 בבית משפט השלום לתעבורה באילת מיום 7.12.2020, וזאת בחופף לעונש הפסילה שהוטל על הנאשם בתיק זה. פסילה על תנאי - אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו, אם יורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים וכן יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

...

למותר לציין כי אני דוחה את טענת ההגנה שלפיה הנאשם "נסע בכביש שלכאורה לא היו בו כלי רכב נוספים, לא סיכן אחרים" – רק במקרה ממש, במזל, לא נגרם נזק לשלומם של משתמשי הדרך .

· במסגרת עפ"ת (ב"ש) 1581-01-21 אמארה נ' מדינת ישראל (3.3.2021) נדחה ערעורו של המערער אשר הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים, נהיגה ללא ביטוח וחנייה בחניית נכים.

לאור האמור לעיל, נוכח נסיבות המקרה דנא ומדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, ביחס לכל העבירות אותן עבר הנאשם, נע בין 10 ועד 24 חודשי מאסר, וכן פסילת רישיון נהיגה לתקופה שבין 24 חודשי פסילה ועד 60 חודשי פסילה.