צירוף ראיות בהתנגדות לביצוע שטר

נימוקיי יפורטו בתמצית, בשים לב לכך שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר (ראו תקנה 82 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018): נטל ההוכחה בתביעה שטרית מדובר בתביעה שטרית ועל כן, ככלל, נטל ההוכחה והשכנוע הוא על המתנגד לבצוע השטר, בשים לב להלכה, שלפיה מחזיק שטר אוחז אותו בתום לב ובעד ערך (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, טז 1000.

ואולם גירסתה אינה עולה בקנה אחד עם הודעה ששלחה לתובע ביום 12.10.21 ובה כתבה: "בדצמבר אנחנו (ג'סיקה ובן זוגה- מ'.פ') מפנים את הדירה מצאנו דירה יותר גדולה וחתמנו לדצמבר ואני דואגת בנתיים לדיירים חדשים" אין בהודעות שצרפה הנתבעת במסגרת ראיותיה עדות לכך שהדירה אינה ראויה למגורים.

...

לאור האמור, אני מקבלת התביעה במלואה.

בהתאם להוראת תקנה 153 לתקנות, אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.

סכום זה יתווסף לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבה במסגרת ההליך שם. מודעת אני ליחס שבין סכום התביעה לסכום ההוצאות שנפסקו, אולם בשים לב להתנהלות ההליך ולכך שהתקיימו שתי ישיבות, אני סבורה שמדובר בסכום ראוי וסביר.

לתיק ההוצאה לפועל צורפו כאמור אישור מסירה ותצהיר מוסר המלמדים שהמבקש חתם על טופס אישור המסירה, עובדה זאת לא נסתרה בטיעוני המבקש, מכאן עולה שההמצאה בוצעה כדין וזאת אף אם אניח שההמצאה לא בוצעה לכתובתו הרשומה במירשם האוכלוסין.

הוראה דומה מופיעה בתקנה 95 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת שעל בית המשפט להשתכנע על בסיס "ראיות מספקות לכאורה" בקיומה של עילת תביעה; עוד על בית המשפט לקבוע, שקיים חשש סביר, שאי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין לכשיינתן, ככל שיזכה התובע בתביעה.

בהתאם לפסיקה, מקום שהוגשה היתנגדות לבצוע שטר, על הבקשה לדון בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל נשוא הצוו מוחלות מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות, כדי להבטיח איזון ראוי בין האינטרסים של בעלי הדין ועל מנת שסעד חמור כזה הפוגע בזכות החוקתית של חופש היציאה מן הארץ לא יינתן כלאחר יד (השוו: רע"א 7815/09 אופיר יהונתן דוד נ' אקסלנס נשואה (3/11/09)).

...

בסיכומיה טענה המשיבה שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, ואם וככל שתתקבל ההתנגדות מתבקש לאפשר את קבלתה בכפוף להפקדת ערובה על מלוא החוב בתיק.

המסקנה היא, שתוקפו והאוטנטיות של הסכם שכר הטרחה השני מכוחו הוגש שטר החוב לביצוע, כמו גם מערכת היחסים בין הצדדים לרבות טענות הקיזוז, צריכים להבחן בהליך מסודר.

התוצאה היא, שיש ליתן רשות להגן, שכן בשים לב למכלול הטענות שנשמעו בין הצדדים, נכון הוא שהמחלוקות בין הצדדים יוכרעו לאחר שיוכחו כדבעי ולאחר דיון לגופן.

ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).

לעמדתם התמונות שצרף חיים עובדיה לתצהירו לבקשה לצרוף ראיות הזמה מוכיחות כי במועד מסירת המושכר ביום 7.3.19 היה המושכר אחרי עבודות השיפוצים אותם נדרשו לבצע על פי ההסכם מיום 28.2.19 ומשום כך הדרישה לתשלום דינה להדחות על אתר.

ככלל, נטל ההוכחה והשכנוע הוא על המתנגד לבצוע השטר, וזאת בשים לב להלכה לפיה מחזיק שטר אוחז אותו בתום לב ובעד ערך, בהתאם לסעיף 26 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן "פקודת השיטריות"/ "הפקודה").

...

על גבי השטר מצוין כי "בתמורה להסכם שכירות מיום 09/02/02010, לרבות על הסכמה על מימוש אופציה מיום 10/03/0215 ונספח מתקן להסכם מיום 10/05/17". עושת השטר היא החברה .נתבע 2 הוא ערב (להלן:" מר יצחק דוד נירן"), נתבע 3 בנו של יצחק גם הוא ערב , (להלן: "מר אריאל נירן"), (כל האמור לעיל להלן: "השטר").

לעמדתם התמונות שצירף חיים עובדיה לתצהירו לבקשה לצירוף ראיות הזמה מוכיחות כי במועד מסירת המושכר ביום 7.3.19 היה המושכר אחרי עבודות השיפוצים אותם נדרשו לבצע על פי ההסכם מיום 28.2.19 ומשום כך הדרישה לתשלום דינה להידחות על אתר.

פיצוי מוסכם : דרישת התובע לתשלום פיצוי מוסכם דינה להידחות על אתר, הואיל והיא נעדרת בסיס עובדתי, חוזי או משפטי.

מר גבאי הגיש היתנגדות לבצוע שטר החוב וטענת ההגנה שהעלה במסגרתה הייתה טענת פרעתי, מאחר שלטענתו, המחאת הזכות מהוה תשלום מלוא חובו לתובעת.

בהתאם לחוק אשראי הוגן התשנ"ג 1993, התוספת הראשונה, שיעור העלות המרבית של הלוואה בשקלים חדשים הוא "ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז". מאחר שריבית בנק ישראל איננה קבועה אלא משתנה, על מנת להוכיח כי הריבית שנקבעה בהסכם חרגה מן המותר, היה על הנתבע לצרף ראיה כלשהיא לריבית בנק ישראל בעת הרלוואנטית וזאת הוא לא עשה.

...

אילו הדיון היה בין ונטורה לבין מר גבאי, אפשר שהיה מקום לבירור מקיף בעניין זה, אולם לנוכח התנהלות הנתבע כפי שפורטה לעיל בנוגע להתנגדות, אני סבורה כי ביחסים בין התובעת לבין הנתבע, יש ליתן את מלוא התוקף להמחאת הזכות לתובעת.

סוף דבר אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה (123,542 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ₪.

המשיבה, כאמור, הגישה בקשה לבצוע שטר (השיק) והמבקשים היתנגדו לבצוע השטר- זו התביעה המתבררת בהליך קמא.

לטענת המבקשים, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו: המבקשים לא נחקרו; לא הוכח יסוד ההכבדה; המשיבה לא צרפה ראיות התומכות בטענותיה; בשני הליכים אחרים המתקיימים בין הצדדים נקבע כי המשיבה לא הוכיחה את התנאים המצדיקים מתן עיקול זמני; הבקשה קמא למתן עיקול זמני הוגשה בשיהוי; המבקש מעולם לא הודה שיש לו חובות רבים, ולא הוכח כי למבקשים יש חובות כלפי צדדים אחרים; המבקשים לא נדרשים בשלב זה להוכיח את הגנתם במלואה, והם הציגו ראיות כנגד אחיזתה של המשיבה בשטר, כך שהיא אינה אוחזת כשורה, הואיל ומדובר בשיק למוטב בלבד; הוכחת כשלון תמורה כרוכה בהזמנת עדים; המבקש הודיע כי השיק בוטל בטעות, וכי בכוונתו לשלם אותו לפארמה, לאחר שפארמה הבטיחה לספק את הסחורה.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

ודוק, בית משפט קמא בחן היטב את השיקולים המרכזיים למתן צו עיקול זמני (קיומה לכאורה של עילת תביעה, יסוד ההכבדה, ומאזן הנוחות), וקבע כי אלו מתקיימים בענייננו, ואף אני סבורה כי בשלב זה יש להותיר את צו העיקול הזמני על כנו.

בנסיבות אלו, ובהעדר ראיות בשלב זה, ניתנה למבקשים רשות להתגונן, אך רשות זו הותנתה בהפקדת סך 35,000 ₪ (סכום השיק), ולא מצאתי להתערב בקביעה זו, ובשיקול דעתו הרחב של ביהמ"ש. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.