צירוף צדדים לתביעה ייצוגית

בפני בקשה מוסכמת לצרוף צדדים נוספים ולאישור הסתלקות מתוגמלת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

...

לנוכח ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, אשר נתמכו בתצהירים כדין, אשר יש בהן תועלת לחברי הקבוצה במבט צופה פני עתיד שוכנעתי כי יש מקום לקבל את בקשתם לאישור הסתלקות מתוגמלת.

עוד מקובלת עלינו עמדת הצדדים לפיה אין מקום להורות על פרסום דבר ההסתלקות.

לנוכח כל האמור לעיל אני מאשרת את ההסתלקות מהתובענה בכפוף לכך שהמשיבה תשלם לתובעת המייצגת גמול בסך 30,000 ש"ח ולב"כ התובעת המייצגת סכום בסך 120,000 ₪.

טענות אגד בתמצית לטענת אגד, מקרה זה הנו המקרה החריג אליו התייחסה הפסיקה המצדיק סילוק על הסף של בקשת האישור מקום בו ברור על פניו כי בקשת האישור אינה מגלה עילת תביעה, כי עילות התביעה הנטענות התיישנו, כי התובענה הוגשה בשיהוי, כי חל השתק פלוגתא, כי העילה המבוססת על חוק הנאמנות אינה נכללת בגדר התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וכי לבקשת האישור לא צורפו צדדים דרושים.

...

עילת התביעה התגבשה רק כעת במועד התכחשות הנאמן (האגודה והחברה) לנאמנות (ע"א 2159/19 אהרון דיוה נ' אורי סבן (9.3.2020)) ומשום כך, דין טענת ההתיישנות, כטענת סף, להידחות, שכן היא מחייבת בירור עובדתי באשר לאותה נאמנות נטענת.

לאור כל האמור לעיל, העובדה שהמבקשים בחרו לתבוע כי חובם יפרע באמצעות מניות (או לטענתם לא בחרו, אלא נכפה עליהם לקבל מניות כי כך בחרה אגד לחלק את נכסיה) והעובדה שמקור החוב הכספי בפדיון בחסר של המניה אינן מבססות עילה מכוח מעשה או מחדל הנובעים מעצם הזיקה למניה.

לאור כל האמור לעיל, דין בקשת האישור להימחק על הסף וזאת מן הטעם כי היא אינה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית מכוח פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

באשר לאפשרות מתן התרומה לעמותות והפחתת עלות הלחם בפקוח, חלף תרומה לקרן לחלוקת כספים לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, ציינו המשיבות כי שווי ההטבה לציבור עליה הסכימו הצדדים ואופיה, היא פועל יוצא של משא ומתן ממושך בין הצדדים, כאשר הם סבורים שההטבות שהוסכמו על ידם מהוות תרומות משמעותיות, ראויות, טובות לציבור, ומגשימות את הרציונליים של חוק תובענות ייצוגיות, ולכן יש לאשרן.

בנוסף, צרפו הצדדים את רשימת העמותות אליהן מיועדת התרומה בצרוף אישור ניהול תקין של כל אחת מהעמותות והסכמתה לקבלת התרומה.

...

הגמול ושכה"ט ישולמו באופן הבא: 30 ימים לאחר מועד מתן פסק הדין תשלמנה המשיבות מחצית מגובה הגמול למבקשות וכן 30% משכר הטרחה לבא כוחן של המבקשות.

30 ימים לאחר מילוי התחייבות המשיבות, כאמור בסעיף 40 לפסק הדין, הן לעניין ביצוע התרומה לעמותות והן לעניין מתן ההנחה [בהתאם להתחייבויות של כל אחת מהמשיבות הרלוונטיות] תשלמנה המשיבות למבקשות את יתרת הגמול.

במועד זה תשלמנה המשיבות 40% משכר הטרחה לבא כוחן של המבקשות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 28974-10-20 פירט נ' Monsanto Company ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת יסכה רוטנברג מבקשים 1. פרופיסור רונן אברהם 2. ד"ר שי נ. לביא ע"י ב"כ עוה"ד לוקסנבורג מהקלינקה לתובענות ייצוגיות אוניברסיטת תל אביב משיבים 1. עפר פירט ע"י ב"כ אפשטיין ו/או ברם ו/או גולדנברג 2. Monsanto Company 3. Bayer AG 4. אדמה אגן בע"מ שלושתן ע"י ב"כ עוה"ד פלג ו/או גלעד ו/או גרף החלטה

בעניינינו, לא רק שעמדת המבקשים תואמת לעמדת המשיב, אלא שדומה שהמשיב מייצג את האנטרס של מתן אפשרות למימון הליך ייצוגי בידי קרן פרטית למטרות רווח באופן מיטבי, שכן הוא משמש כיו"ר ליברה, היא החברה המממנת הליך זה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצרוף צד שלישי להליך כידיד בית משפט, ואני דוחה את הבקשה.

...

עם זאת, איני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשה.

מסקנה זו נסמכת על שלושה שיקולים מרכזיים: ראשית, כפי שנאמר, שני המבקשים הם מרצים למשפטים, הניסיון והידע שהם מבקשים להביא לבית משפט הוא בעיקרו ידע משפטי – אקדמאי.

בענייננו, לא רק שעמדת המבקשים תואמת לעמדת המשיב, אלא שדומה שהמשיב מייצג את האינטרס של מתן אפשרות למימון הליך ייצוגי בידי קרן פרטית למטרות רווח באופן מיטבי, שכן הוא משמש כיו"ר ליברה, היא החברה המממנת הליך זה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצירוף צד שלישי להליך כידיד בית משפט, ואני דוחה את הבקשה.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית מבלי להדרש לגופן של טענות מכבי בדבר עצם הצורך בצרוף הקופות כצד נידרש, ותוך שמירה על זכותה לחדש את בקשתה לצרוף הקופות האחרות כצד נידרש להתדיינות במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, ככל שיאושר למבקשים לנהל תביעה בדרך זו. הוראות להמשך ההיתדיינות ניתנת בזה ארכה הן למכבי והן לממונה להגשת תגובותיהן לבקשה לאישור, וזאת עד ליום 18.1.24.

...

לאחר עיון בבקשות, הגענו לכלל מסקנה כי דינן להידחות, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה, הגענו לכלל מסקנה כי הנכון הוא שלא לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף, אלא להכריע בה ביחד עם ההכרעה בבקשות לאישור עצמן, לאחר דיון הוכחות משלים שיתקיים ביום 21.2.24, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית בהתאם להלכה הפסוקה "ככלל אין מקום לערוך דיון נפרד בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ובבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף... הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי (אף כי אין חולק על השלכתו הרבה על תוצאת ההליך העיקרי), ופיצולו לתת-הליכים איננו רצוי ועלול לגרום רק לסירבול ההליך... יש הגיון בסילוק אפשרי של הבקשה לאישור על הסף (ובהתאם – לעצם עריכת הדיון בשאלה זו) רק 'במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום" (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2.4.09); כן ראו: רע"א 6683/18 איפקס הנפקות נ' מונרוב (24.7.19)).

ודוקו – ככל שסברה מכבי כי נפל פגם בהחלטה מיום 23.7.23, היה לפנות לערכאת הערעור ולנסות לשכנעה בכך, מה שלא עשתה; ולבסוף דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות אף מאחר שהיא הוגשה בשיהוי כבד, כחמישה חודשים וחצי לאחר שניתנה ההחלטה מיום 23.7.23, פחות מחודש וחצי קודם למועד שנקבע לדיון הוכחות בבקשות לאישור המאוחדות, ובאותו היום ממש שבו היו אמורות מכבי והמדינה להגיש את תשובותיהן לבקשות האישור המתוקנות.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית מבלי להידרש לגופן של טענות מכבי בדבר עצם הצורך בצירוף הקופות כצד נדרש, ותוך שמירה על זכותה לחדש את בקשתה לצירוף הקופות האחרות כצד נדרש להתדיינות במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, ככל שיאושר למבקשים לנהל תביעה בדרך זו. הוראות להמשך ההתדיינות ניתנת בזה ארכה הן למכבי והן לממונה להגשת תגובותיהן לבקשה לאישור, וזאת עד ליום 18.1.24.