חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צירוף צד שלישי בבית משפט לענייני משפחה

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר שנתבקש להבהיר הטענה על רקע הוראת סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה ונוכח טיב הקשר המשפחתי בינו ובין המשיב 2 הוסיף, כי יש לראות המשיב 2 כמי שנכלל בהגדרת "בן מישפחה" בהיותו שלוחו של אביו, המשיב 1; כי בית המשפט לעינייני מישפחה רשאי לצרף לתובענה אדם שלצורך בירור התובענה והכרעה בה הוא בבחינת צד נידרש, הגם שאינו בן מישפחה, ואין כל ספק שהמשיב 2 עונה להגדרה זו; וכטענה חלופית הוסיף, כי בהתאם להוראת סעיף 75 לחוק בתי המשפט, לבית המשפט סמכות טבועה למתן סעד זמני כנגד צד שלישי שאינו בעל דין בהליך.
...
לפיכך, הבקשה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מכוח הסעיף הנ"ל מוסמך בית המשפט לעינייני מישפחה לצרף צד שלישי לתובענה ובילבד שצרופו נידרש "לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך" .
...
לאחר שעיינתי בתובענה ובעמדות הצדדים לבקשה לצירוף המשיבה כצד להליך אני מורה על דחיית הבקשה.
משכך ומשהגעתי לכלל מסקנה כי המשיבה אינה נדרשת לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך בה, הרי שמצאתי כי אין בית המשפט מוסמך לעשות שימוש בסעיף 6(ו) לחוק.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

חיים מכנה את הטענה לפיה על ההליך להתנהל בבית המשפט לעינייני מישפחה, תוך חיובו לבקש להתיר את צירופה של צביה להליך מכוח סעיף 6(ו) לחוק "משוללת כל יסוד והגיון", שכן סמכות בית המשפט לעינייני מישפחה מכוח סעיף זה מוגבלת למקרים בהם הסיכסוך מיתנהל בין בני מישפחה וצרוף צד שלישי, שאינו בן מישפחה, נידרש לשם בירור התובענה וההכרעה בסכסוך; ואילו בעניינינו הסיכסוך מיתנהל בין מי שאינם בני מישפחה, תוך שהצד השלישי הוא בן המשפחה ולכן בית המשפט לעינייני מישפחה אינו מוסמך לידון בתביעה.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית להידחות, וכי הסמכות נתונה לבית משפט זה. סעיף 3 לחוק קובע כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בסעיף 2(1) לחוק הוגדרו ענייני משפחה, בין היתר, כך: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח בן משפחה מוגדר בסעיף 1(2) לחוק, והוא כולל בין היתר את "בן זוגו לשעבר" ואת "הורי בן זוגו". עם זאת, הוריו של בן הזוג לשעבר אינם נכללים במסגרת ההגדרה (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 15 לפסק דינו של השופט זילברטל (29.4.2012) (להלן: עניין פלונית)).
סיכום על יסוד האמור, הבקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית – נדחית.
הנתבעות תשלמנה לתובע את הוצאות הבקשה בסכום של 3,510 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית המשפט סרב לבקשה, לא רק בשל מועד הגשתה, אלא משלא ניתן במסגרת הליך אזרחי בבית המשפט כי הנתבעת תצרף את בעלה כצד ג' משיש בדבר לעקור את סמכותו של בית משפט זה מלדון ביחסים ביניהם משהסמכות העניינית והייחודית נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה ושמורה לה הדרך לתבוע אותו לאחר מכן, בהתאם לתוצאה, בבית משפט לעינייני מישפחה.
...
בעניין בנק הפועלים לעיל נפסק:" קיימת בין החתימות שונות ניכרת, אשר אינה מעידה בהכרח על כך שהחתימה על גבי ת/ 4הינה זיוף... ניתן, כטענת המשיבים, לאתר שני דפוסים שונים של חתימות, בהתאם להתפלגות המתוארת, ובכך יש כדי לעורר חשד, שמא המשיבה השלישית לא חתמה גם על מסמכים נוספים בסניף תלפיות הנ"ל, הנחזים להיות חתומים על-ידיה. מובן כי מדובר בהתרשמות חזותית בלבד מן המסמכים אשר הוגשו כראיה בתיק; ייתכן, כי בחוות דעת מומחה ניתן היה להסביר הבדלים אלה ולהראות, כי אין הם שוללים מסקנה בדבר אמיתות החתימה"! ובמקום אחר נפסק :" כך, שהשוני בצורת החתימות אינו מלמד, מניה וביה, על זיוף חתימת הנתבע על מסמכים ההתקשרות עם התובעת" (תאמ (חי') 25613-09-13‏ ‏ הוט מובייל בע"מ נ' א.י.ס. טרייד אין ישראל ושות' בע"מ (29/03/2015)).
שכן, התובע עמד בנטל להוכיח מעבר ל-51% כי מדובר בחתימתה כערבה והיא המבקשת לסתור זאת, כאשר ניתנו לה מספר הזדמנויות עד כי בית המשפט מצא עצמו "רודף" אחריה למען תוכיח אחרת ולא תחויב, משהיא הבטיחה בדיון כי תוכיח אחרת ובית המשפט חש את רחשי ליבה באומרה זאת וביקש לאפשר לה מכל עבר להוכיח ולהיעתר למבוקשה, אולם לא עשתה דבר.
אודה כי עקשנותה של הנתבעת עת היא עצמה הצהירה שהיא מוכנה להתייצב לפני כל גרפולוג הייתה מרשימה ועוררה ספקות בנוגע לחתימתה אולם בשים לב לנסיבות המתוארות עת לא הוכח כי היה קרע בין בני הזוג אותה תקופה, ועיון בין שלל חתימותיה מעלה כי אכן ישנו דמיון – דבר שנתן לכך גושפנקא, הלכה למעשה, המומחה מטעם בית המשפט וכאשר לנתבעת ניתנה הזדמנות נוספת להשלים את חוות דעתה הלוקה בחסר בנוגע לזיוף חתימתה – לא צירפה דבר, הגם שניתנו כאמור מספר הזדמנויות וכן ביקשה לבטל את הליך ההוכחות וויתרה על חקירת המומחה מטעם בית המשפט – הרי שהדבר פועל לחובתה ובאופן שאין מנוס אלא לקבל את התביעה.
נוכח האמור התביעה מתקבלת, והנתבעת תשלם לתובע סך של 40,000 ₪ כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כפי שצויין בספרם של שוחט ושאוה ("סדר הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה לעינייני מישפחה", שוחט ושאוה – ח"ש) שם בעמ' 254, מכוח סעיף 6(ו) האמור, רשאי נתבע המבקש לצרף צד שלישי לעשות זאת בדרך של הגשת הודעה לצד שלישי, ואזי בית המשפט יידרש להכרעה עובדתית ומשפטית אודות נחיצותו של הצד השלישי לבירור התובענה והכרעה בה. יתר על כן, בית המשפט אף יכול להדרש לשיקולי צדק, וכפי שצויין שם 'הטעם לכך נעוץ בתוצאות הצירוף – הכפפתו של צד שלישי, ובייחוד אם אינו בן מישפחה, לסכסוך משפחתי המתנהל בערכאה שיפוטית שנגזרו לה סדרי דין וראיות מיוחדים.
...
במצב דברים זה סבורני כי הדין עם המבקשת בכל אחת מטענותיה, כפי שציינתי לעיל, ואפרט כעת יותר בנקודה זאת.
באשר לטענותיו של ע' שתמציתן לעיל – לא שוכנעתי מהן לנוכח הפסיקה בענין נהוראי, ואבחנתו מבג"ץ דלתא, וכן יתר דבריי לעיל.
לסיכום ייאמר כי דין הערעור להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו