צירוף נתבעים לפי תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי

על פי תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, סנקציות יש ויכללו אף דחייתה של תביעה, במצב בו בעל דין הפותח בהליך משפטי, שעליו הוטלה חובה להפקיד ערובה, אינו מעמיד אותה.

זאת ועוד, חרף החלטתי המורה לה לצרף מסמכים לתגובה מטעמה לבקשת הנתבעת לחיובה בהפקדת ערובה, היא היתעלמה גם מהחלטה זו. הילך זה אפיין גם את היתנהלותה של התובעת מול עוה"ד גדעון סלעדית, שמונה ע"י ביהמ"ש כמגשר בהליך, עת היא נימנעה מלשלם לו את שכר טירחתו, עד לפנייתו של המגשר לביהמ"ש, דבר שחייב את ביהמ"ש במתן מספר החלטות בעיניין, על מנת להחיש את התובעת למלא אחר חובתה זו ולשלם את שכר טירחת המגשר.

...

בהגיעי למסקנה זו, בחנתי את השיקולים שהותוו בפסיקה בעניין אואזיס הנ"ל בנוגע לבקשה לביטול דחיית תובענה עקב אי הפקדת ערובה ולפיהם: "בגדר דיון בבקשה לביטול דחיית תובענה יש ליתן את הדעת לשתי מערכות איזונים: האחת, איזון בין אינטרס התובע לבין אינטרס הנתבע; השנייה, איזון בין אינטרס התובע לבין אינטרס הציבור. בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי- מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט". אשר לתובע, האינטרס המרכזי הראוי להגנה הוא זכות הגישה לערכאות הנבחנת בשלב ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה לגופה, אך טעמה לא יפוג בשלב הבקשה לביטול הדחייה.

זאת ועוד, חרף החלטתי המורה לה לצרף מסמכים לתגובה מטעמה לבקשת הנתבעת לחיובה בהפקדת ערובה, היא התעלמה גם מהחלטה זו. הילך זה אפיין גם את התנהלותה של התובעת מול עוה"ד גדעון סלעדית, שמונה ע"י ביהמ"ש כמגשר בהליך, עת היא נמנעה מלשלם לו את שכר טרחתו, עד לפנייתו של המגשר לביהמ"ש, דבר שחייב את ביהמ"ש במתן מספר החלטות בעניין, על מנת להחיש את התובעת למלא אחר חובתה זו ולשלם את שכר טרחת המגשר.

לסיכום - על יסוד כל המקובץ לעיל, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, במובן זה שהוראת דחיית התביעה תבוטל ובמקומה תובא הוראה המורה על מחיקת התביעה בתנאים ולפיהם, תישא התובעת בהוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל; בנוסף ככל שתוגש תביעה חדשה היא תחל מהשלב בו הופסק ההליך הנוכחי, כולל הפקדת סכום הערובה להבטחת הוצאות הנתבעת; תשלום הוצאות המגשר ותשלום ההוצאות שנקבעו בהחלטתי זו. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

בכל הנוגע להתנהלות בעלי הדין, תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי: "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן." (ההדגשות אינן במקור- ה.א.).

התובע גם לא ביקש את רשות בית המשפט לצרף חוות דעת במועד מאוחר יותר, כנדרש על פי תקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין, תשע"ט-2018.

ויובהר - לעניין זה אין די באמור בכתב התביעה, שם ציין התובע: "התובע יבקש לשמור על זכותו לתקן את כתב התביעה בהתאם לחוות הדעת שיתקבלו בתחומים האורטופדי, הפסיכיאטרי והנוירולוגיה." (סעיפים 21 ב ו- 22 לכתב התביעה).

ברוח דברים זו קבע גם כב' השופט צבי זילברטל: "אכן, כיוון שרואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשתו של כתב התביעה המקורי, הכלל הוא, שכאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה, בה היה יכול להיתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה המקורית הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 351 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995), להלן: זוסמן). בגדריו של כלל זה נפסק, כי כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא היתה כלולה בכתב התביעה המקורי, עילה שהתיישנה בנתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ראו, למשל, ע"א 728/79 קרור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד פ"ד לד(4) 126 ".((1980) רע"א 6863/12 אמל סאלח מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית (נבו 24.02.2013)‏‏, פסקה 9 לפסק הדין.

...

(הדגש שלי, ה.א) אם לא די בכל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי גם מטעמים של יעילות דיונית אין מקום לקבל את הבקשה.

לכן, גם מטעמים של יעילות דיונית, ומניעת קביעות עובדתיות סותרות ביחס לאותו תובע, אני סבורה שאין מקום לקבל את הבקשה.

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

סילוק על הסף טוענת הנתבעת כי אין לה דרך להוכיח שלא עבדה בירושלים פרט לתצהיר שצורף לבקשה למחיקה על הסף של גב' קרן הרטמן מיום 7/11/22.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו".

...

הנתבעת טענה כי דין התביעה לסילוק על הסף, מפני שטענתו הבסיסית של התובע לפיה עבד באתרי הנתבעת בירושלים אינה אפשרית.על פי תצהירה הנתבעת לא עבדה ולא החזיקה בכל אתר או פרויקט בירושלים בתקופה הרלוונטית להליך.

אולם מסמכי המרשתת אינם עולים בקנה אחד עם טענה זו. נוכח הפסיקה והאמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

כמצוות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

בנוסף, גרסת הנתבע שלפיה מיד לאחר התאונה ביקש לוודא שפנה שמאלה באור ירוק ולכן בדק הן את הרמזור שלו והן את הרמזור של נהג התובעים ו"ראיתי שהרמזור שלו אדום ושלי ירוק מהבהב", אינה עולה בקנה אחד עם גירסתו שלפיה רכבו היה הראשון שפנה שמאלה ברמזור לאחר שהמופע שלו התחלף לירוק, שכן לפי גרסה זו, האור הירוק בכיוון נסיעתו דלק שניות ספורות מתחילת הפניה שמאלה ועד להגעת רכבו לאמצע הצומת, שם ארעה ההיתנגשות.

אשר לתביעת התובעת 2, צורף לכתב התביעה אישור הפסדים אשר לא נסתר על אף שעל פי ההחלטה מיום 22/9/22, ניתנה לנתבע האפשרות לזמן את נציג התובעת 1 לחקירה, ולא הועלתה כל טענה בעיניין זה. העולה מן המקובץ הוא כי הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 1 סך של 20,860 ₪ בגין שכר טירחת השמאי ועלות הרכב, בנכוי עלות השרידים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש לתיק ולאחר ששני הנהגים ושמאי התובעים נחקרו לפניי ובאי כח הצדדים סיכמו את טענותיהם, מצאתי להעדיף את גרסת התובעים ולקבוע כי התאונה אירעה בנסיבות המתוארות בכתב התביעה.

אשר לתביעת התובעת 2, צורף לכתב התביעה אישור הפסדים אשר לא נסתר על אף שעל פי ההחלטה מיום 22/9/22, ניתנה לנתבע האפשרות לזמן את נציג התובעת 1 לחקירה, ולא הועלתה כל טענה בעניין זה. העולה מן המקובץ הוא כי הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 1 סך של 20,860 ₪ בגין שכר טרחת השמאי ועלות הרכב, בניכוי עלות השרידים.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת 2 סך של 4,831 ₪ בגין הפסדי הפרמיה המשולמת בגין פוליסת הביטוח.

בקשת התובעת למחיקת התביעה שכנגד (בקשה 124) לטענת התובעת יש להורות על סילוק התביעה שכנגד על הסף שכן בהתאם לתקנה 21(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) נתבע רשאי להגיש כתב תביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה, בעוד שכתב ההגנה הוגש על ידי הנאמן ביום 21.9.2022 ואילו התביעה שכנגד הוגשה רק ביום 8.6.2023, מבלי שניתן כל נימוק להגשת כתב התביעה שכנגד באיחור, ועת כבר בהחלטת בית המשפט מיום 30.4.2023 הובהר כי בהתייחס לטענות מסוימות עליו להגיש תביעה נפרדת.

באשר לסעד השלישי בכתב התביעה שהוא תשלום הוצאות לפטריק, שכן לטענת הנאמן המדובר בחשבונות אמת, הרי שמלבד התעלמותו של הנאמן מכל פסקי הדין שניתנו נגד פטריק, הרי שלא ניתן להבין כיצד נטען כי המדובר בחשבונות אמת, עת הללו כלל לא צורפו לכתב התביעה בכדי שניתן יהיה להתייחס אליהם, ובנוסף נטען לגניבות ומעילות שביצע פטריק.

בהתאם לפסיקה "בהליך המתנהל על פי תקנות סדר הדין האזרחי, אין להיתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור, ואין להתייחס אליו כלא היה. על כן, אין התובע זכאי, בנסיבות אלה, לפסק דין בהיעדר הגנה..." [ע"א 519/82 פקיד שומה ת"א 4 נ' ישראל נחושתן, יג 169 (1985)].

...

סוף דבר בקשת התובעת למחיקת התביעה שכנגד נדחית.

יחד עם זאת אני מקבלת את בקשת התובעת ומורה על מחיקת הסעד בעניין השותפויות (סעיפים 40-35 לכתב התביעה שכנגד) ולמינוי דירקטור שלישי (סעיף 49 לכתב התביעה שכנגד).

בקשת הנתבע שכנגד (הנאמן) למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד התובעת נדחית.