אין חולק כי בסעיף 12(ג) להסכם המכר נקבע כי: "המוכרים מצהירים בזה כי הדירה ניבנתה בהתאם להיתרי הבניה לרבות התוספות לבניה המקורית – אם נעשו תוספות וכי לא ביצעו כל תוספת הטעונה היתר. ככל שתתגלנה חריגות מתחייבים המוכרים להסדירן בעצמם ועל חשבונם" (הסכם המכר צורף כנספח א' לכתב התביעה).
ביום 09.11.16 שלחה עו"ד דנילוביץ' בשם מרשיה, הקונים, מכתב למוכרים, שכותרתו "התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים". במכתב נרשם כי במהלך העברת הזכויות בנכס, נטען ע"י עריית נתיבות כי דמי הארנונה המשולמים אינם משקפים את המצב הקיים בשטח, הואיל והמחסן הבנוי בחצר אינו מאושר, ומשכך עלה סכום הארנונה אשר משלמים הקונים, בנגוד למה שהוצהר בשלב המו"מ. עוד נרשם במכתב כי לאחר בדיקת העניין על ידי הקונים בעריית נתיבות עלה כי המחסן הבנוי בנכס בנוי ללא היתר.
לאחר עיון במה שהגישו הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 11.07.19 כדלקמן: "בסיום הדיון ביקשתי מהצדדים טיעון משפטי. תחת טיעון משפטי הגישה ב"כ התובעים מיסמך ממהנדס העיר. בנסיבות אלו, דומה לכאורה, שאין מקום שאתן בשלב זה המלצה לסיום התיק, הנשענת על בחינה משפטית בלבד, של השאלה אם דרוש/לא דרוש היתר בניה למחסן, ואם ניתן/לא ניתן להכשיר אותו – ודומה לכאורה כי יש מקום לבצע גם בירור עובדתי בענין זה...". לפיכך ניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות הצדדים.
שני הצדדים מסכימים שבמקום חלה תב"ע מס' 22/במ/46 (התב"ע צורפה לעיקרי הטיעון שהגישו הנתבעים ביום 21.02.19).
...
לאחר עיון במה שהגישו הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 11.07.19 כדלקמן: "בסיום הדיון ביקשתי מהצדדים טיעון משפטי. תחת טיעון משפטי הגישה ב"כ התובעים מסמך ממהנדס העיר. בנסיבות אלו, דומה לכאורה, שאין מקום שאתן בשלב זה המלצה לסיום התיק, הנשענת על בחינה משפטית בלבד, של השאלה אם דרוש/לא דרוש היתר בניה למחסן, ואם ניתן/לא ניתן להכשיר אותו – ודומה לכאורה כי יש מקום לבצע גם בירור עובדתי בענין זה...". לפיכך ניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות הצדדים.
התובעת בסופו של דבר הודתה במהלך חקירתה הנגדית כי העלייה בארנונה נבעה גם מפרגולה שבנתה (פרו' עמ' 11 שורות 18- 24).
לסיכום
דין התביעה להידחות.
הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ (התיק נוהל עד תומו, התקיימו שני קדמי משפט הוגשו תצהירי, נוהלו שני דיוני הוכחות, הוגשו סיכומים).