כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צירוף נספחים לעיקרי טיעון בהליך משפטי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, אני מתקשה להעלות על דעתי מצב בו ב“כ הצדדים שניהם מאפשרים חתימה על הסכם שאחד מנספחיו אינו מצורף חרף הדברים הברורים שמצוינים בס‘ 5.10 להסכם.
בעקרי הטיעון טענו הנתבעים בהרחבה ביחס לכלל המשפטי לפיו במקרה של פרשנות הרי שזו צריכה להתפרש לרעת המנסח.
מאחר ולא הוצג מהו הנוסח המעודכן של כתב הויתור הרי שהפתרון במקרה זה הוא חיובם של הנתבעים לחתום על כתב הויתור בנוסחו כפי שצורף לכתבי הטענות, קרי הנוסח שנימסר להם לחתימה בינואר 2016, או לחלופין חתימה על נוסח כתב ויתור אחר שבו יצוין כי הנתבעים מודעים להליכים המשפטיים שהתקיימו בת. אז (מחוזי-באר שבע) 7260/06 ובת.
...
כמו כן אני מחייב את הנתבעים לחתום על כתב ויתור כאמור בס‘ 102 לפסק הדין.
תביעתו של התובע 2 נדחית כפי שפורט קודם לכן.
לנוכח העובדה כי התובענה התקבלה בחלקה וכי בכל הנוגע לתובע 2 התובענה נדחתה ובהתחשב בכך כי אי התייצבותם של העדים הנוספים מטעם התובעים לדיון השני הצריכה דיון נוסף ובעיקר בהתחשב בכך כי גם התובעת יכולה הייתה לפעול באופן טוב יותר בכל הנוגע לגילוי מלוא המידע הנדרש קודם לחתימה על ההסכם ולמצער לאחר שהוגש הסכם הגישור לתיק בית המשפט המחוזי הנכבד לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בתשלום שכר טרחת ב“כ התובעים והתוצאה היא כי כל צד יישא בהוצאותיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

גם אם אסכים עקרונית עם עמדת הנתבעים כי משטח בטון עשוי להיכלל תחת ההגדרה של "חפוי קרקע" הנכלל במסגרת סעיף 31 לתקנות עבודות ומבנים הפטורים מהיתר, עדיין יש להדרש לבחינת התנאים הכלליים להנחיות לעבודות הפטורות מהיתר של הערייה בקשר עם התקנות האמורות (צורפו במסגרת נספח ז' לעיקרי הטיעון שהגיש התובע בהליך העירעור ואליהן הפנה במסגרת סעיף 11 לטיעוניו המשלימים).
באשר לנימוק השני, אותו ציינתי לעיל, שמבוסס על שקולי יושר וצדק כמו גם שקולי מדיניות משפטית ראויה; הנני סבורה כי כל קביעה אשר תתיר את הוותרות משטח הבטון הנוכחי תהווה "פרס" להתנהלות הקלוקלת של הנתבעים, ואת זאת יש למנוע מכח הכלל לפיו 'מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה'.
...
" במסגרת החלטתי מיום 28/5/20 הוריתי לצדדים על הגשת טיעונים משלימים ואלה הוגשו על ידי הצדדים (ביום 15/6/20 וביום 24/6/20 בהתאמה).
לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים וכן בחומר הראיות הרלוונטי למחלוקת הממוקדת אשר שבה אליי לצורך הכרעה, הגעתי לכלל מסקנה שיש להשיב בשלילה לשאלה האם משטח הבטון פטור מהיתר בהתאם לתקנות וההנחיות הרלוונטית.
סוף-דבר: לאור כל האמור, המסקנה הינה שאין מקום לראות במשטח הבטון הקיים כחוסה תחת תקנות עבודות ומבנים הפטורים מהיתר, כמו גם להעדר הצדקת היוותרותו מכח יישום הכלל 'מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה'.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לאותה תביעה צרפו המערערים נסח רישום מקרקעין מחודש יוני 2003 (שהיה נספח ו' בתביעה כנגד עריית חדרה), וממנו ניתן ללמוד כי עריית חדרה איננה בעלת הזכויות בנכס.
בית-משפט קמא קבע, שיש לראות את צירוף נסח רישום המקרקעין לתביעה משנת 2004 כהודאה של המערערים, בכך שידעו על מצב הזכויות בנכס במועד הגשת התביעה משנת 2004, והטענה כי מצב הזכויות בנכס נודע להם לאשורו רק בשנת 2009 היא טענה משפטית סותרת, שאין להרשות אותה.
לכן, החישובים שערך ב"כ המערערים בסעיף 31 לעיקרי הטיעון מטעמו במגמה להצביע על כך שבמועד הגשת התביעה הנוכחית (20.8.2015), ההתיישנות טרם חלפה, נוכח ההליכים המשפטיים שהיו תלויים ועומדים בבית-המשפט, אין בה כדי לסייע למערערים הואיל ונקודת המוצא של ב"כ המערערים היא שמרוץ ההתיישנות תחילתו ביוני 2004, ולא היא שהרי אף בסיכומיו מיום 27.4.2009 בבית-משפט השלום בחיפה, נטען כי מרוץ ההתיישנות מתחיל בשנת 2003.
...
משנקבע, וכעולה בבירור מן המסמכים הרלוונטיים, שנודע למערער על כך עוד בשנת 2003, נחרץ גורלן של שתי התביעות כאחת, הואיל ואין כל ספק שאם עובדת העדר זכויותיה של עיריית חדרה בנכס הייתה בידיעת המערער מס' 1 בשנת 2003, אין מנוס מן המסקנה שעל שתי התביעות כאחת, שהוגשו שתיהן באוגוסט 2015, להידחות מפאת התיישנות.
בנסיבות אלה, התוצאה של דחיית התביעה מפאת התיישנות היא בלתי נמנעת, ולפיכך אנו מורים על דחייתו של הערעור.
לפיכך, אנו מחייבים את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ (כולל מע"מ), שישולמו למשיב בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק-הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טענתם העיקרים היא, שהעירייה לא פעלה במהירות הראוייה לשם גביית חובות הארנונה, ולכן יש להורות על "היתיישנות חיובים משמעותיים, בגינם נזכרה הערייה רק בשנת 2020, לנקוט בהליכי מימוש משנות השמונים, התשעים ומתחילת שנות האלפיים". לטענתם, היתנהלות זו של הערייה אינה עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות ועם מנהל תקין, היא פגעה ביכולתם להיתגונן מפני החיובים, בהיותם בעמדת נחיתות בשל פערי מידע ועוד, ולכן יש להורות כי החיובים בטלים.
כך, למשל, טענו לגבי חובות מסויימים כי "מרביתם התיישנו" או כי "חלק ניכר מהתקופה התיישן" או כי "חלק משמעותי מהחיובים הללו התיישן" וכדו' (ראו סעיפים 33-30 לעיקרי הטיעון מטעמם).
בנוסף, העותרים לא הביאו בחשבון, בטיעוניהם הנ"ל, את כל המסמכים שצורפו על ידי הערייה לתשובותיה, גם לא את הודעות הדרישה ואישורי המסירה לקול הכרמל, של חלק ניכר מהם, אשר צורפו כנספחים לבקשה למתן סעד הביניים ולעתירה; את ההליכים המשפטיים שננקטו נגדם, כמפורט לעיל, העיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק שלהם ועל מטלטלין, כפי העולה מהמסמכים שצרפה הערייה והם אף אינם מביאים בחשבון את השעבודים הסטאטוטוריים וכן הרשומים, המוטלים על הנכסים.
...
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת השיהוי שבפי העותרים וכן את טענתם לחוסר סבירות בהתנהלות העירייה.
אני קובעת, כי סכומי החוב בפתיחת תיקי ההוצאה לפועל, לגבי כל נכס ונכס, הם אלה אשר מופיעים בדפי החשבון שבנספחי ח' לתשובה העירייה, נכון למועד פתיחת תיקי ההוצאה לפועל.
סיכום העתירה נדחית על הסף וכן לגופה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אין חולק כי בסעיף 12(ג) להסכם המכר נקבע כי: "המוכרים מצהירים בזה כי הדירה ניבנתה בהתאם להיתרי הבניה לרבות התוספות לבניה המקורית – אם נעשו תוספות וכי לא ביצעו כל תוספת הטעונה היתר. ככל שתתגלנה חריגות מתחייבים המוכרים להסדירן בעצמם ועל חשבונם" (הסכם המכר צורף כנספח א' לכתב התביעה).
ביום 09.11.16 שלחה עו"ד דנילוביץ' בשם מרשיה, הקונים, מכתב למוכרים, שכותרתו "התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים". במכתב נרשם כי במהלך העברת הזכויות בנכס, נטען ע"י עריית נתיבות כי דמי הארנונה המשולמים אינם משקפים את המצב הקיים בשטח, הואיל והמחסן הבנוי בחצר אינו מאושר, ומשכך עלה סכום הארנונה אשר משלמים הקונים, בנגוד למה שהוצהר בשלב המו"מ. עוד נרשם במכתב כי לאחר בדיקת העניין על ידי הקונים בעריית נתיבות עלה כי המחסן הבנוי בנכס בנוי ללא היתר.
לאחר עיון במה שהגישו הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 11.07.19 כדלקמן: "בסיום הדיון ביקשתי מהצדדים טיעון משפטי. תחת טיעון משפטי הגישה ב"כ התובעים מיסמך ממהנדס העיר. בנסיבות אלו, דומה לכאורה, שאין מקום שאתן בשלב זה המלצה לסיום התיק, הנשענת על בחינה משפטית בלבד, של השאלה אם דרוש/לא דרוש היתר בניה למחסן, ואם ניתן/לא ניתן להכשיר אותו – ודומה לכאורה כי יש מקום לבצע גם בירור עובדתי בענין זה...". לפיכך ניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות הצדדים.
שני הצדדים מסכימים שבמקום חלה תב"ע מס' 22/במ/46 (התב"ע צורפה לעיקרי הטיעון שהגישו הנתבעים ביום 21.02.19).
...
לאחר עיון במה שהגישו הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 11.07.19 כדלקמן: "בסיום הדיון ביקשתי מהצדדים טיעון משפטי. תחת טיעון משפטי הגישה ב"כ התובעים מסמך ממהנדס העיר. בנסיבות אלו, דומה לכאורה, שאין מקום שאתן בשלב זה המלצה לסיום התיק, הנשענת על בחינה משפטית בלבד, של השאלה אם דרוש/לא דרוש היתר בניה למחסן, ואם ניתן/לא ניתן להכשיר אותו – ודומה לכאורה כי יש מקום לבצע גם בירור עובדתי בענין זה...". לפיכך ניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות הצדדים.
התובעת בסופו של דבר הודתה במהלך חקירתה הנגדית כי העלייה בארנונה נבעה גם מפרגולה שבנתה (פרו' עמ' 11 שורות 18- 24).
לסיכום דין התביעה להידחות.
הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ (התיק נוהל עד תומו, התקיימו שני קדמי משפט הוגשו תצהירי, נוהלו שני דיוני הוכחות, הוגשו סיכומים).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו