נוכח האמור, בהודעה מיום 29.11.22 קיבלה המשיבה את המלצת בית הדין, כי עניינו של המערער יוחזר לועדה על מנת שתתייחס לטענה שועדה רפואית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, קבעה לו בהחלטה מיום 1.5.2019 נכות רפואית בשיעור 40% בגין תגובה נפשית לרדיפות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(4)-(5), ותשקול את קביעת הנכות הפסיכיאטרית בהתאם.
האבחנה שציין ד"ר ליברזון היא "BACK PAIN CHRONIC". אומנם יש ממש בטענת המשיבה, כי בערר (מוצג מש/1) פירט המערער את נושאי הערר, ולא טען במישור האורטופדי (ומעיון בהחלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון עולה שבדרג הראשון לא נקבעה למערער נכות אורטופדית).
יחד עם זאת, אין הדבר מלמד שהמערער סבור שאינו סובל מליקוי אורטופדי, ולראיה צירף לערר מסמכים רפואיים בתחום האורטופדי.
...
דין הטענה להידחות.
סוף דבר
הערעור מתקבל בחלקו.
המשיבה תשלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח, ובתוך 30 ימים מהיום.
