מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צירוף כתבי אישום וסמכות בית המשפט המחוזי

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ואולם בחינה מדוקדקת מגלה כי לא כך הם פני הדברים, וכי על אף שבית משפט השלום הנכבד כרך מבחינה דיונית את שני ההליכים – לא היה בכך כדי למזג אותם לכדי כתב אישום אחד, כפי שטוען בא-כוח המערער, וממילא בית המשפט המחוזי הנכבד לא חרג אפוא מסמכותו בפסק הדין שבערעור.
סעיף זה נותן סמכות בידי בית המשפט גם: "להרשיע את הנאשם בתיקים שלא הובאו בפניו מלכתחילה, שחלקם לא התגבש כדי כתב אישום, או אף לא הגיע לכלל חקירה, מקום בו הנאשם מודה ומבקש לתת את הדין על עבירות נוספות אותן ביצע" (גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי, בעמ' 96 (כרך ג', 2011) (להלן: הלוי, תורת הדיון הפלילי); הנחיות פרקליט המדינה 9.5 צירוף תיקים לפני מתן גזר דין (2003)).
...
התוצאה מכל אלו היא שיש לקבל את הערעור באופן שהמערער יישא, בסך הכל, 6 חודשי מאסר בפועל – חודשיים מתוכם על דרך עבודות שירות ו-4 חודשים מאחורי סורג ובריח.
סוף דבר, הייתי מציע לקבל את הערעור באופן שפסק הדין של בית המשפט המחוזי יעמוד על 6 חודשי מאסר בפועל, במקום 7 חודשים, כך שתקופת המאסר מאחורי סורג ובריח תהא 4 חודשים ולא 5 חודשים.
משכך, מצטרף אני למסקנה כי גזר הדין יעמוד על המגבלה שהייתה קבועה בשעתו בסעיף 51ב(א) לחוק, היינו 6 חודשי מאסר בפועל מתוכם תקופת המאסר מאחורי סורג ובריח תעמוד על 4 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

יצוין כי בבג"ץ 936/18 אבוטובול נ' בית המשפט המחוזי מרכז לוד (פורסם בנבו, 7.2.2018) אליו הפנה ב"כ הנאשם 3 לא נדונה במישרין שאלת סמכות הערכאה הדיונית להורות לפרקליט המחוז להמנע מהפעלת סמכותו, כי אם נבחנה היתערבות בג"צ בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, בין היתר בשאלות של צירוף תיקים, תיקון כתב האישום ואפשרות להשלים החקירה לאחר הגשת כתב האישום המקורי.
...
לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הנאשם 3, בנסיבות שתוארו, ובעיקר נוכח השלב במשפט בו אנו נמצאים, ההחלטה להורות על השלמת החקירה, לרבות חקירתו החוזרת של הנאשם 3, לא תוביל למצב בו המשך ניהול ההליך כנגד הנאשם 3 תעמוד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשתו של הנאשם 3.
בשולי החלטתי אבקש להעיר כי אם אכן ביצעה המאשימה את השלמת החקירה עובר למתן החלטה זו, כפי שטען ב"כ הנאשם 3, סבורני כי הגם שלא יהיה בכך כדי להשליך על תקפות ההחלטה או על קבילות הראיות שנאספו וכו', ראוי היה שהמאשימה תמתין לקבלת החלטה זו (ככל שלא מדובר בפעולות חקירה שלא סובלות דיחוי) ולמצער תבקש להקדים ההחלטה (למשל בשל הצורך לקדם חקירתו של המעורב שנעצר בשלב מאוחר).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

מוסיף סעיף 86 לחסד"פ וקובע כך: "מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהוים פרשה אחת; בצרוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע." בהתאם לסעיף זה, צורף האישום השני שעניינו נשיאת תחמושת הנוגע לנאשמים שניהם, לאישום הראשון המייחס לנאשם 1 יחד עם אחרים, עבירות של ירי מנשק חם בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ונשיאת נשק ותחמושת ועל כך ארחיב בהמשך.
סעיף 86, מצדו, מקנה לבית המשפט המחוזי סמכות לידון גם בעבירות המסורות לסמכות בית-משפט השלום, ובילבד שאלו מבוססות על אותה פרשה עובדתית שעליה מבוססות העבירות האחרות הכלולות באותו כתב אישום ואשר הסמכות לגביהן מסורה לבית המשפט המחוזי" (עפ 866/95‏ ‎‎אהרון סוסן‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד נ(1) 793, בעמ' 812).
...
לפיכך, אני סבורה כי צירוף האישומים עומד בתנאים הקבועים בסעיף 86 לחסד"פ. בשלב זה, הגם שמצאתי כי התקיימו התנאים לצירוף האישומים, ובגדרו לצירוף הנאשם 2 לכתב האישום הנדון בפני בית משפט זה, רשאי בית המשפט, בהתאם לסעיף 88 לחסד"פ להורות על הפרדת האישומים: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים".  קודם שאבחן האם מתקיימים טעמים כלשהם המצדיקים הפרדה בהתאם לסעיף 88, נציין את הברור מאליו, הפרדת עניינו של נאשם 2 מעניינו של נאשם 1, בכל הנוגע לפרט האישום השני, יגרום לכך להעדה כפולה של עדים, לסרבול הליכים ואולי אף להכרעות סותרות.
סיכומו של דבר, לאור הנימוקים המפורטים, לא שוכנעתי כי צירוף האישומים נעשה שלא כדין ובניגוד לתנאים הקבועים בסעיפים 87 ו- 86 לחסד"פ, או כי יהא זה ראוי להפריד את משפטו של נאשם 2 מזה של נאשם 1.
המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי הטענה, עניינו של קלש היה מוסדר על פי סעיף 86 לחוק הקובע כי מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על עובדות דומות או על "סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהוים פרשה אחת". על פי הנטען, בשני התיקים מיוחסות לקלש עבירות של ניסיון רצח המהוות "אישומים המבוססים על עובדות דומות". בנוסף, בעקבות הירי בתיק רמת גן, בוצע החיפוש ברכבו של קלש ונימצא הנשק ששמש, לפי הנטען, לירי בתיק בת-ים, באופן שמדובר "בסדרת מעשים הקשורים זה לזה". המאשימה תמכה את עמדתה בהלכה שנקבעה בבג"ץ 5283-98 ג'ומעה חדר נ' הרכב השופטים י' צמח מ' נאור מ' ארד שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים (פ"ד נה(3) 721) (להלן: "הילכת חדר") לפיה "עובדות דומות" משמען "דמיון" מבחינת העובדות, להבדיל מדמיון מבחינת טיב המעשה ואופיו".
אפשר שנגד חלק מהנאשמים יהיו הן אישומים המצויים בסמכות בית המשפט המחוזי והן אישומים המצויים בסמכות בית משפט השלום, ואילו נגד חלקם יהיו רק אישומים המצויים בסמכות בית משפט השלום.
...
לטענת המבקשת, מאחר שבנסיבות העניין אין מנוס מאיחוד כתבי האישום ביחס לקלש, שכן הגנתו היא אחת, הרי שמכוח סעיף 87 לחוק, מותר לצרף אף את טוט לכתב האישום.
בחינת העובדות בשני כתבי האישום, על פניהן לפחות, מובילה למסקנה שהם אינם מבוססים על אותן עובדות, או על עובדות דומות, ואף לא על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.
בחינת ההליך בכללותו, כפי שפורט לעיל, מובילה למסקנה, שהן מטעמי יעילות והן מטעמי חשש לפגיעה בהגנת המשיבים, יש לדחות את הבקשה וכך אמליץ לחבריי.
השופט טופף אני מצטרף לחוות דעתו של האב"ד. השופטת בן ארי אני מצטרפת לחוות דעתו של האב"ד. סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך מ"ח (מ"ח) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 21.12.2023 ניתנה החלטתו של מ"מ הנשיא, השופט ע' פוגלמן, שלפיה בהתאם לסמכותו שלפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, קבע כי אדוּן בבקשה זו. ככל שניתן להבין מן הבקשה, הכתובה בכתב-יד, נראה כי זו מצמצמת עצמה אך לאחד מן האישומים בתיק הנוסף, שעניינו הונאה בכרטיס חיוב.
בית המשפט המחוזי פעל כשורה, ווידא באורח בלתי-אמצעי, כי המבקש מודע להשלכות הצירוף, וכי הוא מודה בעובדות כתב האישום בתיק הנוסף מרצונו החופשי.
...
המבקש טוען, כי "ברצוני לבקש [...] משפט חוזר [...] כיוון שלא בצעתי את ההונאה בכרטיס אשראי. ברצוני [להבהיר] בפני בית המשפט הנכבד שאני לא הודיתי מרצון אלא מתוך פחד ואיום מצד אותו עו"ד שייצג אותי באותו מועד". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה לקיום משפט חוזר, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, ללא צורך בתשובה.
"הלכה היא כי למעט בנסיבות חריגות, אין לאפשר חזרה מהודיה במסגרת בקשה למשפט חוזר" (מ"ח 6255/17 ביטרן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (28.11.2017)).
לא שוכנעתי כי הבקשה דנן באה בקהלן של אותן "נסיבות חריגות", המצדיקות העתרות לבקשה; הרחק מכך.
גם אם אקבל את טענתו של המבקש שלפיה, לא הוא זה שביצע אותה הונאה בכרטיס חיוב – אין בכך כדי להועיל לו. המבקש ערך חשבון 'עלות-תועלת', והגיע למסקנה כי מוטב שלא לנהל את התיק הנוסף עד-תומו, ולצרף אותו לתיק העיקרי.
אשר על כן, הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו