צירוף חייב נוסף בתיקי הוצאה לפועל בגין ערבות אישית

במסמך זה, שיידון בהמשך, נרשם כי תסופק ערבות אישית על ידי הנתבעים 1-2, יימסרו 12 המחאות חדשות בגין דמי השכירות, נרשם כי קיימת הסכמה לפיה גובה החוב של הנתבעת 3 לתובעת עומד על 100,000 ₪, כשסכום זה כולל חובות דמי שכירות, ארנונה, חשמל ומים, ומדובר בסכום סופי לגבי כל התקופה של השכירות בגין החודשים יוני 2014 עד פברואר 2016.

על פי הסכם זה, שצורף לתצהירו של הנתבע 2, הצהירו הצדדים כי חובותיהם המשותפים בגין הפעילות עד ליום 18.10.16 הנם יתרת חוב בחשבון העיסקי של הנתבעת 3, בסך של 106,000 ₪, חובות של עשרות אלפי שקלים למנהל חשבונות ורו"ח בגין השנים 2014 עד 2016, חובות לגב' שרית סיוון בסך של 30,000 ₪ וחוב לנתבע 1 בגין הלוואה לסילוק דמי שכירות בסך של 50,000 ₪, וכן חובות נוספים, כולל חוב לתיקי ההוצאה לפועל בגין ההמחאות שחוללו.

ככל שקיימות המחאות נוספות של הנתבע 1 בתיקי ההוצאה לפועל שנותרו פתוחים ועוכבו בשל הליך זה, הרי שסכום המחאות אלה עומד כנגד הנתבע 1 אישית על מלוא סכום ההמחאות האישיות.

מתוך סכום זה יהיה חייב הנתבע 1 לתובעת, ביחד ולחוד עם הנתבעת 3, סכום של 150,000 ₪ ועוד 50,000 ₪ ועוד 79,009 ₪ (בסך הכל – 279,009 ₪), בצרוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן גובה ההמחאות האישיות של הנתבע 1 העומדות כיום בתיקי ההוצאה לפועל שעוכבו, בצרוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

...

לסיכום: בגין התקופה החל ממרץ 2016 ועד לדצמבר 2017 הנתבעת 3 נותרה חייבת לתובעת את הסכומים הבאים: חוב דמי שכירות, בצירוף הוצאות שוטפות בגין המושכר והוצאות הפינוי - הכל בסך של 668,488 ₪, פחות הסכומים ששולמו על ידי הנתבעים ועומדים לזכותם בסך של 222,144 ₪.

בסך הכל תשלם הנתבעת 3 לתובעת סך של 446,344 ₪, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנוסף, בשים לב להתמשכות ההליכים, אי עמידה בהסכם הפינוי ומשיכת הזמן, שנבעה בעיקר מהתנהלותם הכושלת של הנתבעים 1 ו- 3 החל מאי עמידתם בהסכמות הפינוי בשנת 2017, שקיבלו תוקף של החלטה שיפוטית, שהוסיפו הוצאות לתובעת בגין חודשי שכירות נוספים, ועד להתנהלות בתיק שהובילה להוצאות ניכרות שחלו על התובעת וניתן היה למנוע אותן כבר בשנת 2016, ישלמו הנתבעים 1 ו- 3, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪ ושכ"ט בסכום של 60,000 ₪.

לבקשת הבצוע שהוגשה להוצאה לפועל צורף שטר החוב, לפיו מתחייב המבקש (להלן: המבקש) לשלם לזוכה סך של 62,000 ₪.

משכך נידרש המבקש במועדים הרלוואנטיים לחתום על שטר החוב וערבות אישית עד לגובה של 62,000 ₪ כדי להבטיח את הוצאותיה של המשיבה.

כאמור, ביום 01.01.2015 נחתם שטר חוב ע"ס 62,000 ₪ בין עושי השטר: המשיבה והחייב ונתווספה הערה בצידו השמאלי העליון של המסמך בכתב יד שאינו שייך לחייב: "עבור אספקת פירות וירקות" ובנוסף ישנה חתימה נוספת של החייב באותו השטר – אך הפעם כערב לעושי השטר.

בנוסף טוען המבקש, כלל לא ברור לחייב מהו סכום החוב המושת עליו בפועל, במסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל כי סכום החוב של החייב כלפיה הנו 22,770.16 אך בפועל תיק ההוצאה לפועל כנגדו ניפתח על קרן חוב בסך 62,000 ₪.

למבקש ישנה הגנה ראויה ביותר שכן אין כל יריבות בינו לבין המשיבה, אין כל גמירות דעת שלו כלפיה, ישנו ניסיון זיוף אומלל וברור כשמש של המשיבה בניסיון להציג מצג שוא של גמירות דעת מצד החייב כלפיה, הגובל בפלילים והלכה למעשה אין כל התחייבות מפורשת פרי עטו של המבקש או כל ראיה בכתב הקושר את המבקש בשטר החוב לחוב הנטען בתיק ההוצאה לפועל ולפיכך יש לקבל את ההיתנגדות במלואה.

...

סוף דבר; התנגדות לביצוע שטר החוב- נדחית.

נטען, כי לאחר שלא אושר דיווח המסירה על ידי מזכירות ההוצאה לפועל, הגישה המבקשת בקשה נוספת לצורך עידכון האזהרה כאשר באותו דיווח מיום 6.7.22 צורף מיסמך חדש "דיווח על מסירת מסמכים", אך נוכח סתירות בתצהירים טענה המשיבה כי התצהיר שהוגש על ידי המוסר הוא תצהיר כוזב.

המבקשת טענה כי לבית המשפט השלום במחוז תל אביב נתונה סמכות שיפוט ייחודית בתביעה דנן, נוכח חתימת הנתבעים הנוספים, עדנאן טאטור בע"מ וטאטור עדנאן על "הסכם תנאים כללים (ניכוי שיקים)" מיום 22.12.21 במסגרתו הוסכם בסעיף 12.5 להסכם כי "לבתי- המשפט המוסמכים במחוז תל אביב תהא סמכות בלעדית...", והחייב הנוסף עדנאן טאטור חתם גם על "ערבות אישית אוטונומית מוגבלת בסכום" על הסכמתו לעיל בעיניין סמכות השיפוט הייחודית.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, לא מצאתי להורות על העברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב נוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית בין המבקשת לבין חייבים נוספים בתיק ההוצאה לפועל.

לאור האמור, טענת המשיבה לביטול עיקולים בתיק ההוצאה לפועל מהטעם שהוטלו שלא כדין מאחר לא נימסרה אזהרה כדין נדחית, שכן בקשתה להארכת מועד טרם נדונה וטרם הוכרעה.

...

נוכח האמור, מאחר והבקשה להארכת מועד טרם הוכרעה, ביטול העיקולים טרם דיון בבקשה והכרעה בה אינו סעד זמני שניתן יהיה לדון בו בשלב זה והבקשה לביטול עיקולים נדחית.

סוף דבר: הבקשה להעברת הדיון מפאת סמכות מקומית והבקשה לביטול עיקולים נדחות.

אני קובעת דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד ליום 15.1.2023 שעה 10:00.

הנתבעים טוענים בסיכומיהם (ס' 7) כי ישנו תיק הוצל"פ נוסף שמספרו 504529-07-21 שניפתח ע"י חב' עתאבא צבעים בע"מ נגד מר בשיר נסרי (צד ג'), בגין שיק המשוך מחשבונו בבנק הפועלים סניף 479 סכנין, ע"ס 24,500 ₪, ולאחר שהוגשה היתנגדות בתיק זה, הועבר התיק לפסים של תביעה אזרחית במסגרת תאד"מ 50876-11-21, בו ניתן פס"ד נגד מר בכרי שחייבו לשלם לתובעת סך של 24,500 ₪ + 377 ₪ אגרה, וכן סך של 4,000 ₪ שכ"ט עו"ד, ובסה"כ 28,877 ₪, אשר שולם במלואו לב"כ הנתבעים, וכי יש לקזז תשלום זה הנכלל ברשימת השיקים ונמנה על חובות הנתבעים (מפנים להעתקי קבלות שצורפו כנספחים א+ב לסיכומים).

מאחר והתובעת איננה חולקת על העובדה כי השיק בסך 330,000 ₪ שנמשך מבנק ערבי ישראלי נימסר לגב' מייסון כדי שישמש בטוחה נוספת להבטחת תשלום חובות קודמים של חב' מ.ט כלפי חב' עתאבא אספקה בע"מ בגין 9 השיקים שחוללו כאמור המסתכמים בסך 330,000 ₪ (קרן), הרי שישנה הצדקה להורות על מחיקת חב' מ.ט ומנהלה מוחמד כחייבים בתיק ההוצל"פ שמספרו 531539-06-21 , ולהותיר את אותו תיק הוצל"פ פתוח רק נגד ח'אלד, כמי שערב אישית לפרעון השיק כלפי חב' עתאבא אספקה בע"מ. התוצאה האופרטיבית חב' עתאבא אספקה בע"מ רשאית להמשיך בהליכי גביה בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 522363-06-21 שניפתח נגד החייבת חב' מ.ט (חמודי) לצבע ובניין בע"מ ונגד החייב מר מוחמד אטראד.

...

הכרעה בסוגיית טענת פירעון השיקים לאחר שבחנתי את כלל העדויות והראיות שהוצגו במהלך ניהול התיק, בכל הנוגע לטענת הנתבעים כי פרעו את 18 השיקים נשוא התביעה במלואם, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים עובדתית ומשפטית, החלטתי לדחות את טענת הנתבעים בעניין זה - ואנמק: ראשית, העד בכרי קאסם הינו עד מרכזי בכל הנוגע לסוגיה זו. העד הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, שהוא שילם למנהל התובעות באמצעות 34 שיקים דחויים סכום כולל בסך 250,000 ₪, לאחר שקיבל אישור ממנהל התובעות על קבלת הסכום הנ"ל במסגרת התחשבנות סופית בינו לבין החברה, כאשר מר עומר עתאבא הצהיר בפניו כי זה החוב בינו לבין החברה.

להלן טעמיי; ראשית, גרסת מנהל התובעות לפיה קיימת פרקטיקה אצל החברות התובעות שבניהולו להחתמת ערבים להבטחת פירעון של לקוחות שהינן חברות בע"מ, מקובלת עליי שכן היא מתיישבת עם עדות העדים ונתמכת לכאורה בחתימות שרבוט הנחזות כחתימות מוחמד הבעלים והמנהל של החברה כערב על גב כל אחד מ- 18 השיקים שחוללו נשוא התביעה, וכן בחתימות שרבוט הנחזות כחתימות מוחמד ואביו על כתבי הערבות (מוצג ת/3), אליהם צורף העתק מצילום תעודת זהות של ח'אלד וצילום דרכון של מוחמד.

גם במחלוקת זו אני מקבלת את גרסת התובעות כי החתימה של ח'אלד על גבי השיק, כמו גם על הכיתוב "אני ערב אישי" הינה אותנטית ולא מזויפת, וזאת מהטעמים הבאים: הלכה פסוקה היא כי כאשר הנתבע כופר בחתימתו הראיה על התובע להוכיח את קיומה ואמיתותה של החתימה.

את טענתו תמך בממצאי חוות דעת הגרפולוגית מטעמו אשר הגיעה למסקנה "בסבירות גבוהה (בין 90%-80%) שאכן החתימה אינה חתימתו של מר חאלד טראד" (ראו: עמ' 12 לחוות הדעת).

המשיבה טענה מנגד, במסגרת תגובתה, כי אכן קיים חוב בגובה של 935,937 ₪ כיום בהוצאה לפועל בעקבות חובות המבקש אשר צוינו בשטר החוב בסך 746,574 ₪ וזאת בגין עיסקאות ניכיון שבמסגרתן מסר המבקש המחאות המשוכות על שם החברות צ. גורן – ד.מגידו בנייה בע"מ ו-ש.ט עוזיאל יזום ובצוע בע"מ. המשיבה טוענת עוד כי בטרם אושרו עיסקאות הניכיון, יצרו נציגי המשיבה קשר טלפוני עם מר טל גורן שהנו מנכ"ל ובעלים של מושכות ההמחאות ואשרו מולו בשיחה מוקלטת את פרטי ההמחאות שנמסרו במעמד עיסקאות הניכיון, קבלת תמורה מלאה בגינן וזה נתן את ערבותו האישית כי המחאות יפרעו במועד וללא כל בעיה.

אשר לעילת ההכבדה, גובה החוב עומד כיום בתיק הוצאה לפועל על סך למעלה מ-900,000 ₪ חוב זה כשלעצמו עשוי להיות אות לקיומה של הכבדה (וראה לעניין זה רע"א 7076/17 פלוני נגד פלוני) המבקשת צרפה אסמכתות בשלב זה המתייחסות לחוב בשיעור 291,396 ש"ח. על אף שהזוכה ציינה במסגרת תגובתה כי עיון במאגר idb מעלה כי חשבונות הבנק של המבקש היו מוגבלים וכי החייב מוגדר בסיכון היתקשרות גבוה וכך גם החברה שבבעלותו מוגדרת אף היא בסיכון היתקשרות גבוה, לא טען המבקש כל טענה בעיניין יכולת הפירעון שלו ותחת זאת בחר להכחיש את טענותיה של המשיבה ולטעון כי הוא קבלן מוכר.

המשיבה הציגה פירוט של הסכומים והשיקים שלא כובדו, בנוסף, צורפו תמלולי שיחות עם מר טל גורן שהנו המנכ"ל והבעלים של החברות מושכות ההמחאות.

...

נציג המשיבה הבהיר בעדותו בפניי כי בחלק מהפעמים בעסקת הניכיון התקבלו כספים אצל המבקש תמורת השיקים באמצעות העברות בנקאיות לחשבונו ובחלק אחר נמסרו לו שיקים שכירים וכלשונו: "אני אסביר איך זה, קבלנים כדוגמת החייב, מעסיקים פועלים פלסטינאים או פועלים ברישיון, הם נדרשים לשלם להם במזומן באופן שבועי, שהוא מבצע את העסקה או ישירות באמצעות מיופה כוח מטעמו כמו שראינו כאן בשיק שכיר מטעם הזוכה לבקשתו. ומדוע? הוא את השיק השכיר שלנו הופך לתשלום במזומן בכל ציינג' שאיתו הוא משלם לפועלים הפלסטינאים, לכן שהוא אומר שלא הופקד לחשבון הוא מטעה, הוא רוצה את זה במזומן והוא הופך את זה. הוא לא קיבל את זה ככסף בעו"ש אלא כשיק שכיר. אנחנו חברה גדולה ולכן הריביות שלנו נמוכות יחסית, אנו עובדים בהעברות בנקאיות ושיקים והוא פונה אלינו בעסקת ניכיון את התמורה הוא מבקש או באמצעות שיק או בהעברה בנקאית לחשבון. את הכסף הוא הופך למזומן על מנת לשלם לפועלים שלנו. בענייננו היו מקרים של שיק ושל העברות בנקאיות". אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות או לנקוט עמדה ביחס למסקנה הסופית שתתקבל בתום ההליך, נראה כי בשלב זה התביעה (לכל הפחות בחלקה) ואדניה מוצקים מעבר לנדרש בשלב הטלת צו עיקול זמני.

אני סבורה כי המשיבה עמדה בנטל בכל הנוגע לרכיב ההכבדה המשיבה הציגה דוח bdi המעיד על היותו של המבקש בסיכון התקשרות גבוה וכי חשבונותיו היו מוגבלים והמבקש לא טען אחרת לגבי יכולתו הכלכלית ולא ביסס טענותיו ביחס לכך ולפיכך, קיים חשש סביר על פניו באשר ליכולת המשיבה לגבות את סכום התביעה/החוב מהמבקש במידה ותזכה לבסוף בתביעתה.

אשר על כן, אני מורה כי העיקול שהוטל בטרם מתן אזהרה בתיק הוצאה לפועל יוותר על כנו ולא יבוטל אולם יוגבל לסך של 291,396 ₪ בלבד.