צירוף הנחיה והודעה לציבור כראיות בתיק חופש מידע

ביום 13/2/17 נימסרה לתובעת הודעה כי תביעתה נדחתה עקב "הכנסות גבוהות". ההכנסות שפורטו במכתב הן כדלקמן: הכנסה מקיצבת בטל"א 3267 ₪ הכנסה מפנסיה (עירית ת"א) 8221 ₪ פנסיה נוספת (ק. שארים) 3329 ₪ בחלוף מספר חודשים, בחודש אוגוסט 2017 התובעת הגישה תביעה נוספת ואף פנתה למל"ל בכתב באמצעות נכדה שהוא עו"ד במקצועו, וטענה כי נפלה טעות בחישוב הפנסיה החודשית מעירית תל אביב שכן לפי תלושי השכר גובה הפנסיה הוא כ- 7,200 ₪.

לאחר ישיבת קד"מ שהתקיימה בפני חברתי כב' השופטת חנה טרכטינגוט הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור אשר פירטה את התחשיב שבוצע בעיניינה של התובעת (נסרק לתיק ביום 9/5/18).

נציין כי מאחר שאין מקום להגיש ראיות בשלב הגשת הסיכומים, ומאחר שממילא התע"צ איננה מכילה עובדות כלשהן אלא אך תחשיבים/טענות על סמך הראיות שבתיק, התייחסנו לתע"צ כטיעון שמקומו בגוף הסיכומים.

עוד טוענת התובעת כי גם על פי ההנחיות הקיימות בנתבע, לא היה מקום לכלול בחישוב ההכנסה את דמי החגים, שכן אותם יש לזקוף לחודש בו שולמו בלבד בהקשר זה התובעת מפנה להנחיות מל"ל 1439 (ההנחיה אמנם לא צורפה למסמכים מטעם הצדדים ואולם מאחר שהצדדים הפנו אליה, בית הדין עיין בנוסח ההנחיה כפי שהוא מפורסם באתר המל"ל).

בחוזר צויין: תשלום נוסף כאמור, קיימות הכנסות שונות הניתנות אחת לשנה / חצי שנה / ריבעון כגון ביגוד, דמי הבראה, תמורת דמי חופש (לא כולל פדיון חופשה), הישתתפות בריווחי המעביד, מימוש אופציות או מניות, פדיון ימי מחלה או כל תשלום אחר.

" בחוזר אף ניתנו הנחיות לעניין השמוש במאגר הנתונים הממוחשב אשר נדמה כי הוא מהוה ראיה הנתנת לסתירה : שימוש במידע ממוחשב במערכת הממוחשבת קיים מידע על הכנסות מגורמים שונים, כגון: גמלאות, קרנות פנסיה ואחרים, המשולמות למבוטחים.

...

לנוכח האמור לעיל, ואף מבלי להידרש לתשלומי השי לחג אין מנוס מלקבוע כי בכל זמן נתון, הכנסתה החודשית של התובעת בגין גמלה מעירית ת"א לא נפלה מסך 8,168 ש"ח (7643+ 174+351).

אשר על כן התביעה הנוגעת לשנים 2016-2017 אשר היא נשוא ענייננו – נדחית.

יצוין גם כי חובת הפירסום מעוגנת גם בסעיף 6 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 אשר מאז חקיקתו חייבות הרשויות הציבוריות להעמיד את הנחיותיהן לעיון הציבור ולפרסמן, בכפוף לחריגים שנקבעו בחוק.

] [123: זאת להבדיל, מהאופן שנהגו במקרה של חוזים מיוחדים אחרים - בין השאר כאמור בהודעת הנציב מ-1.11.2012 הודעה מס' עג/5 בדבר "שינוי מתכונת העסקה בחוזים בשכר גלובלי בשירות המדינה" (בחוזים מסוג מומחים, כלכלנים, יחידת התיכנון במשרד הפנים, צוערים במשרד החוץ ובמשרד הגנת הסביבה), הודעה אליה צורפו גם נוסחים של סוגי חוזים מיוחדים - הוגשה כמוצג ת/1 בפרוטוקול הדיון בתיק זה ביום 27.6.2017.

מן המצופה מהמדינה היה כי תציג את מלוא הראיות והטענות שיש באמתחתה בהליך בתחילתו ובהזדמנות הראשונה, בייחוד כאשר מדובר בהליך שיש לו השלכות רוחב, והתנהלות המדינה בהציגה את ראיותיה לשיעורין אינה עונה על ציפייה זו. לא זו אף זו, בסיכומים מטעמה הפניתה המדינה להנחיית הנציב 1.14 והודעת נש"מ עט/23 וביקשה להתבסס עליה, הגם שנקבע במפורש כי אינה חלק מהראיות בתיק.

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה יפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה בהתנהלותה הדיונית שגרמה להתמשכות ההליכים דנן ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע ותובעת לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע ותובעת.

] [125: זאת להבדיל, מהאופן שנהגו במקרה של חוזים מיוחדים אחרים - בין השאר כאמור בהודעת הנציב מ-1.11.2012 הודעה מס' עג/5 בדבר "שינוי מתכונת העסקה בחוזים בשכר גלובלי בשירות המדינה" (בחוזים מסוג מומחים, כלכלנים, יחידת התיכנון במשרד הפנים, צוערים במשרד החוץ ובמשרד הגנת הסביבה), הודעה אליה צורפו גם נוסחים של סוגי חוזים מיוחדים - הוגש כמוצג ת/1 בפרוטוקול הדיון בתיק זה ביום 27.6.2017.

ויצוין כי במועד שבו נערך "חוזר רכלבסקי" מחובת המדינה היה להעמיד לעיון הציבור "את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור" בהתאם לסעיף 6 לחוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998 (נוסף על חובתה על פי הפסיקה והתקשי"ר).

מן המצופה מהמדינה היה כי תציג את מלוא הראיות והטענות שיש באמתחתה בהליך בתחילתו ובהזדמנות הראשונה, בייחוד כאשר מדובר בהליך שיש לו השלכות רוחב, והתנהלות המדינה בהציגה את ראיותיה לשיעורין אינה עונה על ציפייה זו. לא זו אף זו, בסיכומים מטעמה הפניתה המדינה להנחיית הנציב 1.14 והודעת נש"מ עט/23 וביקשה להתבסס עליה, הגם שנקבע במפורש כי אינה חלק מהראיות בתיק.

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה שבהתנהלותה הדיונית גרמה להתמשכות ההליכים ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע ותובעת לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע ותובעת.

יצוין כי הצעת בית הדין הארצי, מיום 18.6.2012, לפיה המדינה תערוך חישוב רטרואקטיבי של הזכאות הכספית של כל אחד מהתובעים לאור הקביעה ההצהרתית בעיניין עזרא לפיה "המערערים היו זכאים באופן הצהרתי לדרגה התחילית לפי החוזר מחודש פברואר 1997, דהיינו דרגה 39"[footnoteRef:70], הועלתה עוד טרם טענה המדינה כי היה כשל ראייתי בתיק ובטרם הגישה בקשה לצרוף ראיה חדשה ומשכך לא ברור על מה מתבססת טענת המדינה כי בית הדין הארצי המליץ שהמדינה תתפשר בשל הטעות באי הצגת חוזר מרקוביץ לבית הדין האיזורי[footnoteRef:71].

ויצוין כי במועד שבו נערך "חוזר רכלבסקי" מחובת המדינה היה להעמיד לעיון הציבור "את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור" בהתאם לסעיף 6 לחוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998 (נוסף על חובתה על פי הפסיקה והתקשי"ר).

מן המצופה מהמדינה היה כי תציג את מלוא הראיות והטענות שיש באמתחתה בהליך בתחילתו ובהזדמנות הראשונה, בייחוד כאשר מדובר בהליך שיש לו השלכות רוחב, והתנהלות המדינה בהציגה את ראיותיה לשיעורין אינה עונה על ציפייה זו. לא זו אף זו, בסיכומים מטעמה הפניתה המדינה להנחיית הנציב 1.14 והודעת נש"מ עט/23 וביקשה להתבסס עליה, הגם שנקבע במפורש כי אינה חלק מהראיות בתיק.

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה שבהתנהלותה הדיונית גרמה להתמשכות ההליכים ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 53403-02-21 מיטלמן ואח' נ' עריית טירת הכרמל ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט נאסר ג'השאן העותרות 1.רחל מיטלמן 2.תקוה גור המשיבות 1.עריית טירת הכרמל 2.מדינת ישראל-רמ"י נמחקה 3.הוועדה המקומית לתיכנון ולבנייה - מורדות הכרמל פסק דין

כן נידרש סעד כנגד שתי המשיבות למסור מידע בהתאם להוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן : "חוק חופש המידע"), לגבי תיכנון גינת הכלבים המפורט.

העותרות הפנו ל-"נספח נופי מס' 3" המצורף לתכנית המהוה "הנחיות והמלצות לתיכנון סביבתי במיתחם החותרים" ובין היתר לפיתוח ה"שטחים הציבוריים הפתוחים", אשר אינו מזכיר, ולו ברמז, "גינת כלבים" כאחד השימושים המותרים או המומלצים.

נטען עוד, כי מדובר בעתירה שכוללת סעד תאורטי, שהרי גינת הכלבים היא בגדר "מעשה עשוי" - היא ניבנתה, היא מגודרת (כפי שעולה ממכתבי ב"כ העותרת שקדמו לעתירה) והיא מוכנה להפעלה, ולראיה מצרפת הערייה תמונות מאותה גינת כלבים.

נראה, כי נפגעו אינטרסים מוגנים של הערייה (לרבות כספי ציבור שהושקעו) ואינטרסים מוגנים של הציבור הרחב, שקבל הודעות כי ניבנתה גינת כלבים שתשרת את הציבור המחזיק כלבים החל מחודשי הקיץ של שנת 2021.

...

לו הייתי מוצא כי נפגע שלטון החוק וגינת הכלבים הוקמה ללא היתר או אגב "שימוש חורג" ללא היתר, לא היה בהקמת גינת הכלבים, בנסיבות העניין לפניי, משום "מעשה עשוי" המונע קבלת העתירה (ראו לעניין זה הדברים שנקבעו בעניין הועדה המקומית, שבו נטענה טענת מעשה עשוי לאחר בניית כיכר תנועה ובית המשפט קבע, כי "לא יכול להיות חולק שהתנהלותן של עיריית ירושלים והוועדה המקומית, בשלבים שונים בפרשייה זו, לא הייתה תמיד תקינה, שעה שחלק מהעבודות בכיכר, בוצעו בתיאום עם העירייה, מבלי שהוצא לשם כך היתר בניה כדין. בנסיבות כגון דא, סבורני כי ראוי להימנע מדחיית העתירה המנהלית בנימוק של 'מעשה עשוי', שאלמלא כן יצא החוטא נשכר" (שם, פסקה 21)).

סיכום: לסיכום, לאור האמור לעיל, לא מצאתי לאור הנסיבות שמניתי לעיל, עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה להקים את גינת הכלבים מושא העתירה.

אני דוחה אפוא את העתירה.