מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

צירוף בעלי דין בתביעת פינוי

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

דרישת התקנות החדשות חלה גם על התובע דנן והוא אינו רשאי מחמת שיקוליו שלא לקיימן גם על התובע דנן היה לפתוח כתב תביעה בהליך לפנוי מושכר כמתחייב מסימן א לפרק ג תקנות החדשות בכפוף להוראות המיוחדות החלו על פינוי מושכר על פי תקנה 14 המתייחסת לחלקו השלישי של כתב טענות, חלה כיום לגבי כל כתב טענות הדרישה המפורשת בדבר: " פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתאות שבין בעלי הדין." ודוק דרישת פירוט זאת חשובה במיוחד להליך מהיר בו נחוץ מראש מצע עובדתי ככל הניתן נהיר , עם מחלוקת המוגדרת בשלב מוקדם של הליך.
אזכיר שבסעיף 79 (ב) נכתב כי :" (ב) פרק ט' למעט תקנה 59(ב), לא יחול על תובענות בדיון מהיר ואולם, לא צירף בעל דין מיסמך כאמור בתקנת משנה (א)(2), תחול לגביו תקנה 60 בשינויים המחויבים. סעיף 79 הנו הוראה מיוחדת וחריגה לכלל המצוי לגבי נספחים לכתבי טענות בהליך הרגיל שמעוגן בסעיף 15 לכתב התביעה וקבע מהם המסמכים שאותם, ואותם בלבד, יש לצרף לכתב הטענות
...
הנתבעת , בין היתר טענה כי דין התביעה להידחות ( בסעיף 1) לחלופין להימחק ( למשל בסעיף 57) .לחילופי חילופין ,נטען שיש להעביר את התביעה להליך רגיל כי לא ניתן לבררה בהליך של פינוי מושכר ( סעיף 46 -57) .הנתבעת טענה בין היתר שהתובע פעל באופן מניפולטיבי ובחוסר תום לב והסתיר פרטים מהותיים ( סעיף 60) הנתבעת הציגה את התובע כאיש עסקים ממולח המחזיק נכסי נדל"ן מניב מרובים.
ההכרעה לאחר שעיינתי במסמכים סברתי שבנסיבות הפרטניות ובלא להביע עמדה נחרצת לגוף הדברים, יש להורות כדלהלן: התביעה תמחק.
סוף דבר לפיכך, לרקע האמור לעיל,מצאתי להורות על מחיקה ולא על דחייה מחיקה תאפשר, כמובן, תביעה חדשה בהירה וסדורה ולא בשיטת תצהירים דהיינו "טלאים טלאים" כפי שהגיש התובע במקרה זה. זאת גם הואיל ו".

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ה – דיון והכרעה ה.1 – הבקשה לצרוף תובעים נוספים באשר לצרוף בעלי דין כתובעים או כנתבעים לתביעה, קובעת תקנה 26(א) לתקנות סדר הדין האזרחי כדלקמן: "מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובילבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין." הסדר זה שבתקנה 26(א) של התקנות החדשות שונה במידת מה מההסדר שהיה קבוע בתקנה 24 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות").
עוד נקבע בעיניין שומוביץ (שם, בפִסקה 38), שיש להכריע בשאלה צירוף בעלי הדין הנוספים גם בהיתחשב בטענתם של שומוביץ בדבר זכאותם לדיור חלוף כתנאי לפינוי או פיצוי.
...
בנסיבות אלה סבורני, שאין הצדקה להורות לתובעת לצרף את שאר בעלי הדירות בבניין כתובעים נוספים.
לפיכך, בקשת הנתבעים לצירוף שאר דיירי הבניין כתובעים נוספים – נדחית.
ו – סוף דבר נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית שתי הבקשות: הן בקשת הנתבעים לצירוף שאר בעלי הדירות בבניין כתובעים והן בקשת התובעת למתן היתר לפיצול סעדים.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפני כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד התובע : בתמ"ש 57370-11-12 הנתבעים : בתמ"ש 57370-11-12 ובעניין: התובעים : בתמ"ש 3845-07-14 ח.ד. ת.ז -------- על-ידי ב"כ עוה"ד שמאול להב. 1. ח.א. ת.ז -------- 2. ח.כ. ת.ז. -------- 3. ח.אר. ת.ז. -------- שלושתם על-ידי ב"כ עוה"ד פרי איקו 4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 5. רשות מקרקעי ישראל – מחוז צפון 1. ח.א. ת.ז. -------- 2. ב.א. ת.ז. -------- 3. ג.י. ת.ז. -------- 4. ב.א.ר. ת.ז. -------- ז"ל ח.אמ. עזִבון . 5.1 .ח.אי ת.ז. -------- 5.2 ח.מ. ת.ז. -------- 5.3 ח.א.מ. ת.ז. -------- 5.4 ח.אב. ת.ז. -------- 5.5 ח.ה. ת.ז. -------- 5.6 ח.ל. ת.ז. -------- כולם על-ידי ב"כ עוה"ד פרי איקו הנתבעים : בתמ"ש 3845-07-14 1. ח.ד. ת.ז. -------- 2. ח.י. ת.ז. -------- שניהם על-ידי ב"כ עוה"ד שמואל להב. 3. ח.דו. ת.ז. -------- 4. ח.ג. ת.ז. -------- 5. ח.ו.י. ת.ז. -------- 6. ח.או. ת.ז. -------- 7. ח.נ. ת.ז. -------- 8. ח.ז. ת.ז. -------- שלושתם על-ידי ב"כ עוה"ד שמואל להב. -------- ת.ז. נ.א – ז"ל ח.אמ. עזִבון יורשת . 10 . חת.ג ת.ז. -------- סיכסוך בין יורשים על פי צו ירושה, אשר לפינוי שטח במשק שהיה של ההורים המנוחים והועבר לבן ממשיך. הבן הממשיך עתר כנגד אחר היורשים לפינוי השטח במשק ההורים המנוחים עליו בנה הנתבע לול. הנתבע טען כי בידו רישיון, בלתי הדיר, לשימוש לצמיתות בשטח זה. וגם סיכסוך בין יורשים אשר להורשת מיכסת הביצים וסוגיות נוספות הקשורות להקף העזבון. בשל ריבוי העדים והצדדים והיותה של המחלוקת האמתית מצומצמת בין שני בעלי דין עקריים – ח.א. וח.ד., לשם הנוחות, יכוּנו הצדדים בשמם המלא ולא "תובע" או "נתבע" או יכונו בהתאמה "מטעם ח.א." או "מטעם ח.ד.". תמ"ש 57370-11-12 תביעת הפינוי, הצדדים וטענותיהם: התובע ונתבע 1 – אחים, ילדי המנוחים ח.ח. ת.ז. -------- ז"ל אשר הלך לעולמו ביום 21.6.2004 וש.ח. ת.ז. --------ז"ל אשר הלכה לעולמה ביום 26.7.2012 (להלן "ההורים המנוחים"). . נתבעת 2 היא אישתו של נתבע . נתבע 3 הוא בנם של נתבעים 1 ו 2- התובע, ח.ד., הוא בעל הזכויות במשק 33 במושב ש’, לאחר שמונה כבן ממשיך של ההורים המנוחים. (להלן: "ח.א."). 5. הנתבע, ח.א., הוא בעל הזכויות במשק מספר 34 במושב ש’ (להלן: "ח.א."). ח.א. עוסק בייצור ביצי עופות למאכל על-פי מכסות המוקצות על-ידי מועצת הלול. עסוקו מיתנהל בלול שניבנה והוקם על ידו בשנת 1986 , חלקו בשטח משק 34 וחלקו בשטח משק 33 . בכתב התביעה נטען כי יש להורות לח.א. או מי מטעמו להמנע מלהכנס או להשתמש בשטח השייך למשק מספר 33 שבבעלות ח.ד., להורות לח.א. לסלק את מבנה לול העופות שהקים בשטח משק 33 וגם לפנות את חפציו ומיטלטליו משטח משק 33 . נטען כי חלקו של הלול במשק 33 הוקם על שטח עיבוד מבלי שח.ד. נתן לח.א. רשות להשתמש בשטח של משק 33 , וללא היתר בניה כדין. ח.ד. הוסיף וטען כי גם אם ניתנה לנתבע הרשאה מצד ההורים המנוחים לבניית הלול – הרי שהרשאה זו (המוכחשת) בלתי חוקית וחסרת כל תוקף, שכן לא היה בסמכות ההורים ליתן הרשאה שכזו שכן ייתכן והרשאה זו תלויה בתנאי מתלה, הסכמת הסוכנות היהודית לארץ ישראל ורשות מקרקעי ישראל. עוד נטען כי בניית הלול מהוה הסגת גבול במקרקעין, פגיעה בזכויות ח.ד. ופרנסתו ומהוה הפרה של הסכם ההתיישבות של התובע עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל ורשות מקרקעי ישראל. בית המשפט התבקש לסלק ידו של ח.א. ולהתיר פיצול סעדים בנוגע לנזק ח.ד. 8. לאחר הגשת כתב התביעה, ביקשו אשת ח.א. ובנו להצטרף כנתבעים בהליך. בקשתם התקבלה ויש לקרוא את כתב התביעה כמופנה גם אל נתבעים 2-3 , ח.כ. וח.אר. ר' החלטתי מיום 27.11.2016 ומיום 10.1.2017 . (להלן יכונו "מטעם ח.א.") בכתב ההגנה מטעם ח.א. (נתבעים 1-3 ) הוכחשו כל טענות כתב התביעה. נטענו מספר טענות מקדמיות. נטען כי התביעה היתיישנה מאחר ובנייתו של הלול מושא התובענה נסתיימה באמצע שנות השמונים ומאז ועד היום הנתבעים עושים שימוש רציף ובלעדי בלול לשם ייצור מכסות המאכל שבבעלותם, לרבות שימוש בשטח התפעולי המשמש לאחזקת הלול. בהקשר זה נטען כי המדובר בתביעה שאינה במקרקעין ואשר ההתיישנות לגביה היא 7 שנים ממועד הווצרות העילה, וכי מועד זה הוא לכל המאוחר, בשנת 1986 . עוד נטען כי מטעם ח.א. כי הם הסתמכו על הרישיון הבלתי הדיר שניתן לו לשם בניית הלול באופן בו הוא ניבנה, ומכספם, ובכך שינו את מצבם לרעה מאחר ובמועד הרלוואנטי הייתה להם האפשרות לבנות את הלול ב מ קום מטע אפרסקים. נטען גם כי ח.ד. השתהה בהגשת תביעתו והוא מנוע להיתכחש למצג שהציג ומנוע גם מלהתכחש למצג שהציגו ההורים המנוחים ואשר, ובהסתמך עליו, ניבנה הלול כפי שניבנה, ולא בשטח בו היה נטוע מטע האפרסקים ממנו התפרנסו ההורים המנוחים יחד עם ח.א. והנתבעים 2-3 . עוד נטען מטעם ח.א. כי נגרם להם נגרם נזק ראייתי בשל השהוי בהגשת התביעה, כי ח.ד. התרשל, נהג בחוסר תום לב ולא נהג כאדם סביר ועל כן הוא מנוע ומושתק לטעון לביטול הרישיון הבלתי הדיר אשר ניתן לח.א. ללא תמורה. לגוף התביעה נטען מטעם ח.א. כי הלול ניבנה מכספו לאחר שקבל מההורים המנוחים רשות שימוש בלתי הדירה להשתמש בחלק משטח משק 33 לשם הקמת הלול ולהמנע מעקירת מטע אפרסקים בשטח עיבוד של משק 34 . נטען כי מטע האפרסקים פרנס את ההורים המנוחים ואת נתבעים 1-3 ונתבעים 1-3 וההורים המנוחים היו שותפים ועבדו בחנות ירקות בנהריה. הנתבעים טענו כי לא פלשו למשק 33 אלא עשו כן בהסכמה מכוח רשות שימוש בלתי הדירה לצמיתות אשר הוענקה להם על-ידי ההורים המנוחים והם עושים בשטח שימוש רציף ובלעדי לאורך 30 שנים. נטען כי הנתבעים אינם פוגעים בפרנסתו של ח.ד. שכן, בסמוך ללול נשוא התובענה, בנוי במשק 33 לול נוסף אשר שימש את ההורים המנוחים לייצור מיכסת הביצים שלהם, ובאפשרות ח.ד. לעשות שימוש בלול זה. נטען גם כי משרד החקלאות, באמצעות מועצת הלול, הועדות לתיכנון ובנייה והמושבים – עורכים רפורמה בענף הלול שנועדה להביא למודרניזציה של משקי ההטלה והוצאתם מאזורי המגורים לשטחים שמחוץ למושבים (החלטת ממשלה 1855 מיום 24.06.2007 והחלטה
30,000 9 לא צורף כבעל דין עזִבון אך סעד זה לא התבקש במסגרת פרק הסעדים ומנהל ה , עזִבון ל בתביעה.
...
על כן טענותיהם בעניין זה נדחות.
משטענות אלו נזנחו – אני מורה על דחייתן.
שאר עתירות הצדדים נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתם מדובר בשאלה עובדתית שכבר נדונה בין בעלי הדין בתביעת הפינוי ובין המשפט הכריע בה מפורשות לצורך פסק הדין שניתן ועל כן היא מקימה השתק פלוגתא.
כן צורף פסק הדין בתביעת הפינוי הנ"ל ומסמכים הנוגעים להליכי הפינוי בהוצל"פ. ת/2 - תצהירו של אינג' בהא קעואר אליו צורפה מפת מדידה שנערכה בשנת 1964 וכן תכניות היתר בניה בהן הוטמעה התכנית הנ"ל. מטעם הנתבעים הוגש נ/1 - תצהירו של חילמי חוטבא אליו צורפו פסק הפינוי הנ"ל, בר"ע שהוגשה על החלטה הדוחה מתן צו מניעה בתיק דנן, פרוטוקולים וכתבי בי דין מת. א 2949/01 (תביעת הפינוי בבמ"ש השלום), תיכתובת עם מחלקת ההנדסה בעריית נצרת וכן תשריטים .
...
סיכומו של דבר לא הוכח בפני "מסמך בכתב" המלמד כי נערכה עסקה למכירת יתרת השטח (530 מ"ר) או בכלל.
בהיעדר הוכחה כאמור, אני דוחה את התביעה באשר לעסקה השלישית בשטח של 530 מ"ר. לאור הסכמת הנתבעים אני מצהיר כי עסקאות המקרקעין 1-2 שפורטו לעיל נתקיימו והנתבעים רשאים לרשום שטח של 1500 מ"ר מתוך השטחים הרשומים ע"ש עזבון המנוח נימר הנ"ל , על שם עזבון אביהם חסן הנ"ל (ולאחר מכן יוכלו לרשום חלק זה בהתאם לצו ירושה שיוגש לרשם המקרקעין, על שמם כיורשיו).
בשים לב לכך כי הנתבעים הסכימו בתחילת ההליך למתן הסעד לגבי העסקאות המוכחות, ולכך כי יתרת התובענה נדחתה, התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות ההליך בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם מתן הרשות להגן, הוגשה גם הודעת צד שלישי אשר הביאה לצרוף בעלי דין וייצוג נוסף להליך.
חלק שני – דיון והכרעה בתביעה העיקרית כללי – שתי השאלות העיקריות בהם יש לידון לצורך הכרעה בתביעה העיקרית במסגרת ההכרעה בתביעה העיקרית יש להתייחס לשתי שאלות עיקריות: ראשית, כיצד יש להתייחס להסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין? האם טענות הנתבעים כעת לא סותרות את ההסכם בו התחייבו בשנת 2009 במסגרת הליך הפינוי? שנית, כיצד יש להתייחס לטענות הנתבעים לפיהן "שטח ההסבה" כולל רק 20 מ"ר שבבעלות התובעת ואילו יתרת השטח קרי כ-30 מ"ר הוא בבעלות הבית המשותף בו נמצא הנכס וכדברי הנתבע 1 – "עד שהם לא מתעוררים אני לא צריך לשלם". מעבר לשאלות אלה יתייחס פסק הדין לשאלות משנה נוספות, כפי שעוד יורחב להלן.
אותו הליך פינוי הסתיים בהסכם פשרה אשר היתייחס לתשלום דמי שכירות בגין השטח שכונה "שטח ההסבה". לענין זה הוגדר "שטח ההסבה" במסגרת הסכם הפשרה כ"שטח מסויים" בתחום רצועת מקרקעין וכלשון הפסקה השניה בפתיח להסכם: "והואיל והשוכר מחזיק, בעצמו ו/או באמצעות מי מטעמו בשטח מסויים בתחום הרצועה, בחזית המסעדה שבבעלותו במבנה שברחוב ברודצקי 43 רמ"א (להלן: "המסעדה") אשר גבולותיו מסומנים באדום בתשריט המצורף להסכם זה כנספח "א" ואשר משמש להסבת אורחי המסעדה ולקוחותיה (להלן: "שטח ההסבה")"
...
בנוסף אני מחייב את צד ג(1) בתשלום לנתבעים (מודיעי צד שלישי) של הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪ כאשר מתוך סכום זה הסך של 3,000 ₪ יהיה ביחד ולחוד עם צד ג(2) – סכומי ההוצאות ושכר טרחת עו"ד יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
אני מחייב את צד ג(2) בתשלום לנתבעים (מודיעי צד שלישי) הסך של 30,447 ₪, ביחד ולחוד, עם הסכום בו חויב צד ג(1) - סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3/3/2020 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את צד ג(2) בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ וזאת ביחד ולחוד עם ההוצאות ושכר הטרחה בהם חויב צד ג(1), וכאשר סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו