מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צילום וידאו שהוגש כראיה שנערכה על ידי העד

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

להוכחות תביעתו, התובע צירף צלום וידיאו של שני עדי ראיה לתאונה – גב' לימור וקנין פרמוטר ומר רותם סמדג'ה. בצלום הווידיאו נראית ונשמעת העדה לימור וקנין פרמוטר יושבת ברכבה ואומרת שמספר הרכב הוא "710-31" ואז משחזרת עם אדם אחר שנימצא ברכב מעבר לרחוב, את מספר הרכב המלא.
אותו אדם, על פי עדות התובע, הוא רותם סמדג'ה. התובע גם הגיש תצהירים של אותם עדי הראיה, חתומים ומאושרים על ידי עו"ד, ובהם הצהירו עדי הראיה כי היו עדי ראיה לארוע שבו רכב מסוג קיה שמספרו 76-710-31 פגע תוך כדי נסיעה לאחור ברכב פולקסוואגן גולף שמספרו 26-366-80.
יוער כי בנגוד לנתבעת 2, הנתבע 1 כן הרחיק עצמו מהמקום וציין כי מבדיקה שערך עולה שהוא היה בעת הארוע בעבודה (עמ' 9 ש' 20 לפרוטוקול).
...
כך גם טענות התובע בדבר עוגמת נפש, אבדן הנאה, הוצאות נסיעה והפסד ימי עבודה, לא כומתו ולא הוכחו, ודינן להידחות.
סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, סך של 3,942 ₪.
מאחר שהעדה לימור וקנין פרמוטר ויתרה על פסיקת שכר עדותה (עמ' 5 ש' 17 - 18 לפרוטוקול) והעד רותם סמדג'ה לא התייצב לדיון, אני מורה כי הפיקדון שהפקיד התובע, לצורך הבטחת הוצאות העדים, יוחזר לתובע על פירותיו.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ת/81 נערך על ידי עד התביעה רס"מ סרגיי אלבין – דו"ח השוואה דיגיטאלי אשר השווה בין צילומים (לכידות מסך) מתוך סירטוני מצלמות האבטחה לבין תמונות שצולמו במסגרת החקירה המשטרתית.
כך נאמר על ידי המחבר בעמ' 1110: "מן הראוי כי בשלב זה אייחד כמה מילים לידון בהבחנה בין: מקור, עותק והעתק, תוך אימוץ הבחנתו של יהונתן קלינגר בעיניין זה. מקור הוא המסמך הראשוני בצורתו הטהורה ביותר הנושא את המאפיינים הטכנולוגיים של הקובץ. המקור הוא המסמך שממנו ניתן ליצור עותקים. עותק הוא שיכפול של המקור. בהתאם להגדרתו של קלינגר, זהו: הביטוי המקובע של המקור. הקיבוע של מקור כלשהוא יוצר עותקים; כל אחד מהעותקים הוא מקורי באותה מידה ויש בו כדי לשמש כראיה. עותק של קובץ מחשב מסוגל לבצע כל מה שקובץ המקורי יכול, כיוון שזה לא עבר תהליך כלשהוא. ולכן, כל עותק של קובץ הוא מקורי". ובהמשך בעמ' 1121: "על כן, עמדתי היא כי יש להכיר בחזקה ראייתית בדבר אמתותו של מידע המצוי בנתוני המסגרת, אך זאת – בתלות בסוג הקובץ. אם מדובר בפורמט מוכר שאמינותו, מאפייניו והיישומים המתאימים ביותר לצפייה בו חצו את תחומי הידע האישי אל תחומי ה"ידיעה השיפוטית", הרי שעמדתי היא שהמידע שבנתוני המסגרת שמכיל הקובץ ייהנה מחזקת תקינות, ולא תדרש העדתו של מומחה דוקא לשם הגשתו.
ב"כ של נאשם 2 הרחיק לכת לטעמי ובסיכומיו לעניין האישום הרביעי המיוחס למרשו טען לבידוי ראיות ושיבוש הליכים על ידי החוקרים בדרך של "העלמת מימצאי וידאו" (עמ' 20 לסיכומים פסקות 26, 31 ואחרות), די ואומר שאין בדברים אלה ממש ולא נימצאו להם ראיות כלל ועיקר.
...
עם זאת ולאחר שבחנתי את הראיות, אני רואה להצטרף לחוות דעת השופט בן יוסף כי נמצאו ראיות נסיבתיות המבססות את הנטען כלפי הררי ועיקרן האינטראקציה בין הררי לבן דוד בתכוף לפעילות בן דוד באישום זה, קרי, הסיורים המקדימים והשיחות בקודים.
בזכות עבודתה המאומצת של המאשימה ומשטרת ישראל, שכללה האזנות, תצפיות, פיענוח צילומים ממצלמות האבטחה, פיענוח הקודים בשיחותיהם המוסוות של הנאשמים, שוכנעתי מעבר לספק סביר במעורבותו של נאשם מס' 2 בביצוע העבירה המיוחסת לו באישום מס' 4.
אירית קלמן ברום, שופטת סוף דבר אשר על כן, על דעת כל חברי ההרכב, פה אחד, הננו מרשיעים את נאשם 1 בכל פרטי האישום ובכל העבירות בהן הואשם (למעט העבירה על פי סעיף 307 לחוק העונשין שכאמור בוטלה) ואילו באשר לנאשם 2 הננו מרשיעים אותו בעובדות ובעבירות נשוא האישום הרביעי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בעדותו נחקר התובע 1 אודות תמונות וקטעי וידאו מתוך הסרט שהגיש כראיה, שבהם נראים בני אדם עם אבנים בידיהם, אנשים המנסים לשבור את מערכת הגדר כשרובם רעולי פנים.
בסרטונים שהוגש כראיה על־ידי התובע 1 רואים באופן ברור כי ההפגנה כלל לא הייתה שקטה, כי אם אלימה מאוד, שכן במקום המצאו של התובע 1 ממש נכחו רעולי פנים המנסים להזיק למערכת הגדר, מיידים אבנים לכיוון החיילים מקרוב, בידיים ואף באמצעות מכשירי קלע וזאת במטרה ברורה לפגוע בהם – כל זאת בנגוד מוחלט לאמור בעדות של התובע 1.
מהימנותם של שלושת הצלמים נמצאה נמוכה, ושמיעת שלושת הצלמים עם המידע שהגיע, המראה עשרות אנשים ונשים עם מצלמות המצלמים בארוע, מביאה את בית־המשפט למסקנה כי הסרטים שהגיעו לשולחנו נבררו ונערכו היטב על־ידי התובעים והעדים מטעמם, וכי ההסתברות שאירועי הפציעה עצמם לא זכו במקרה לראיות מצולמות ישירות לזמן הפציעות ומקומן, אינה גבוהה.
(א)אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא־הגנה לישראל.
...
המסקנה אם כן היא כי על בית־‏המשפט הבוחן את הפסיקה כדי למצות ממנה את הדין, להתייחס בזהירות להגדרה החוקית המדויקת של המונח "פעולה מלחמתית" שעמדה בפני בית־המשפט שנתן את הפסיקה הקודמת בהתאם לתאריכים הקובעים, ולנהוג בה באחת מדרכי הפרשנות – אם גזרה שווה, קל־וחומר, או חומר־וקל.
ואלה מבחני העזר שהוצבו בפסיקה: · מטרת הפעולה – האם היא עומדת בהגדרת לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות; · מקום האירוע – האם יש בו כדי לתמוך את המסקנה שלפיה הפעולה עומדת בהגדרת לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות; · משך הפעילות; · זהות הכוח הצבאי הפועל; · האיום שקדם לפעילות; · האיום שהיה צפוי מן הפעילות; · האיום שהתהווה בזמן הפעילות האם הגיע עד כדי נסיבות של סיכון לחיים ולגוף; · עוצמת הכוח הצבאי הפועל.
המסקנה היא כי על בית־המשפט לבחון אם יידוי החפצים נעשה בנסיבות שיצביעו על שיטה קטלנית הכוללת אנרגיה גבוהה במיוחד, טווח קצר, מטרה רכה ופגיעה, וכדומה.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הבוחן השיב כך: "לא נכון. התמונות שלך מוגדלות וערוכות לא במובן של זיוף אלא מצב נתון שבו ערכנו נסוי והוא התבקש כל מי שהסיע את רכב א', בקטע בו אירעה התאונה צמוד לימין ככל שניתן ואני מפנה לניסוי הנסיעה שצולם בוידאו מתוך תא הנהג של איתן דהרי, ומפנה לצילומי הרחף על מנת להתרשם מהיכולת להסיע את רכב א' בקטע הדרך בו אירעה התאונה, במהירות בה נהג רכב א' שהיא עולה על המותר בחוק והיכולת לעבור את איזור המגע את קטע הדרך בו אירעה התאונה מבלי שהקלטרת תחרוג לנתיב הנסיעה של האוטובוס. לכן התמונות שהציג חברי משקפות את המקום שבו היה הרכב כפי שניתן להסיע אותו בתנאים שבהתאם התרחשה התאונה, להוציא את קצב ההתקדמות האיטי ולא במהירות שבה נסע הרכב במבחן שדה הראיה.
באשר לניסוי זה הבהיר העד בעמוד 358 לפרוטוקול כי ביחס לקביעת מקום האימפקט ישנה חשיבות לכל ס"מ ולאופן הצבת כלי הרכב, ואולם תכליתו היא לקבוע את רשלנות מי מהמעורבים ועל כן הצבת כלי הרכב: "30ס"מ לפה או לשם לא הייתה פוגמת בשדה הראייה". עוד הבהיר לעניין זה כי ככל שהמשאית הנהוגה על ידי ויטלי לא הייתה לפני נהג האוטובוס אזי היה לרשות האוטובוס שדה הראיה כפי שהיה לויטלי (עמוד 358 שורות 29,30) נסוי נסיעה - שבוצע ארבע פעמים ומטרתו לבחון כיצד נהג סביר היה נוהג בנסיבות העניין, הניסוי צולם מארבע או חמש מצלמות ורחפן.
במועד זה הגיע לזירת התאונה ונותר שם עד שעת החשכה לטענתו: "... עשיתי צילומים בזירה והסתכלתי על הזירה.... יותר מאוחר בדקתי את האוטובוס שכבר שוחרר על ידי המישטרה...על סמך כל הממצאים הפורנזיים שהיו בזירה, הן על האוטובוס ועל הטרקטור, כתבתי את חוות הדעת שמתארת את מכלול האפשרויות עבור התאונה הזו". (עמוד 446 לפרוטוקול – ההדגשה אינה במקור – א.ג) בנסיבות אלה לא ברור מדוע לא הוגשו כלל הממצאים שנאספו על ידי המומחה בזמן אמת, מדוע לא נערכו סקיצות, שרטוטים או אמירה כל שהיא או תעוד לעתיד לבוא.
...
בנסיבות אלה ניתנה החלטתי כי ב"כ הנאשם יגיש בקשה מתאימה להגשת הראיה הנוספת עד ליום 18.7.22.
יחד עם זאת וביחס לסעיף 90 לכתב האישום ולפיו בשל העדר הסימון כאמור, לא יכול היה ויטלי להבחין מבעוד מועד בקצה הקלטרת ובהעדר רכב ליווי שיסע לפני המוביל, טען הנאשם במענה לכתב האישום, כי מדובר במסקנה שגויה לחלוטין, שכן ניידת משטרה עם אור כחול הובילה את השיירה.
לסיום, כאמור לא מצאתי כי טענות ההגנה של הנאשם מקימות ספק סביר באשמתו ואני סבורה כי עלה בידי המאשימה להוכיח את כלל יסודות העבירות המיוחסת לנאשם.
באשר למהות טענות הנאשם יפים דברי בית המשפט בעניין אלי וקנין כאמור, ביחס להגדרתו של הספק הסביר: "לעניין טיבו של הספק הסביר, אין מדובר בספק שההסתברות בדבר קיומו היא תאורטית בלבד, אלא ספק ממשי שיש לו עוגן ואחיזה בחומר הראיות. הספק צריך להיות בעל משקל כזה שיש בו כדי לזעזע את המערך העובדתי – נסיבתי, כפי שהוצג על ידי התביעה, עד שמערך זה לא יוכל עוד לעמוד על רגליו, ולהניב מסקנה חד משמעית בדבר אשמת הנאשם. לצורך כך, אין די בהצבעה על קיום אפשרות חלופית לנסיבות המצביעות על אחריות, אלא נדרשת הוכחת אפשרות שהסתברותה סובסטנטיבית. ספק סביר מתקיים כאשר ניתן להסיק מהראיות מסקנה המתיישבת עם חפות הנאשם שהסתברותה אינה אפסית, אלא ממשית." (סעיף 49 לפסק הדין עמ' 21).
בנסיבות אלה אני סבורה כי עלה בידי המאשימה מעבר לכל ספק סביר ולהוכיח את יסודות העבירות המיוחסות לנאשם, ועל כן אני מרשיעה את הנאשם שבעבירות המיוחסות לו על פי כתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה תיאר התובע, כי התאונה ארעה בשעה ש"הלך על הכביש הראשי בישוב ביר הדאג ונפגע מרכב (להלן: "הרכב") אשר פגע בו וברח מהמקום (להלן: "התאונה")". עוד הוסיף, כי "בירור שנערך בסמוך לאחר התאונה העלה כי לתאונה היה עד אשר הבחין ברכב פרטי בצבע לבן עושה "חריקות" ובורח ממקום ארוע התאונה.
ביום 29.1.20 עתר התובע לקיום הליכים במקדמיים, במסגרתם ביקש להורות לנתבעת לגלות האם ברשותה או בשליטתה דו"חות חקירה לרבות הודאות שנגבו, קלטות אודיאו, קלטות וידיאו, צילומים וכיוצב'.
עוד צוין בדוח הפעולה, כי בעת הגעת בוחן התנועה, האמבולנס הצבאי עוד היה בשלבי פינוי הפצוע, וכך תיאר בוחן התנועה את זירת התאונה: "זיהיתי רכבים במקום בהגעה שלי התפזרו במקום ניראו שרידים של הטרקטורון וקפוצון מגועל (כך במקור-א.מ.ג.) בדם, אך ללא הטרקטורון", וב"פרטי הממצאים בזירה" נרשם: "שברים פלסטיק בצבע ירוק חקי + ספר הוראות יצרן לטרקטורון. שברי פנסים. סימן חירוק צמיג על פני הכביש של הישוב נסיעה בכיוון ביר אגאג'". (הדגשה שלי-א.מ.ג.) ב"כ התובע הסכים ביום 6.2.22 להגיש את דוח בוחן התנועה כראייה, מבלי לזמנו לעדות, ונשאלת השאלה, אם אלו הממצאים שתועדו על ידי בוחן התנועה בזמן אמת (שכן הגיע למקום כאשר האמבולנס הצבאי עוד היה נוכח), מדוע בחר ב"כ התובע לוותר על עדותו, שהצביעה מפורשות על נסיבות תאונה שונות מהתאונה לה טוען התובע.
...
אולם, שוכנעתי מעבר לכל ספק בהתאם למארג הראיות שהונח בפניי והתרשמותי מהעדויות, כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר: התביעה נדחית לאחר שהתובעים לא הרימו את נטל השכנוע כנדרש בהליך באזרחי להוכיח, כי התובע נפגע מרכב בתאונת "פגע וברח". עדות התובע ואביו היו מגמתיות ובלתי מהימנות, לא היה עד שנכח בתאונה בזמן אמת, ומהמסמכים הרפואיים ודו"חות מד"א והמשטרה מצביעות כולן על תאונה עם טרקטורון, למעט דו"ח מד"א שבו נרשם מפי התובע ואביו "התאונה נגרמה על ידי רכב". כפי שפרטתי לעיל, לא ניתן ליישב את הסתירות במספר מסמכים מזמן אמת המציינים מפורשות תאונה כרוכב טרקטורון.
התביעה נגד הנתבעת – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו