ציטוט סלקטיבי של נבדק על ידי הוועדה הרפואית

ואכן, קשה שלא להתרשם, מהאופן שבו נימקה הועדה את מסקנתה כפי שעולה מהפרוטוקול, כי הערכת מימצאי הבדיקה הקלינית נעשתה על ידי הועדה מתוך נקודת המוצא כי היתנהגות המערער היא סלקטיבית ומניפולטיבית: תחילה, ציינה הועדה, באופן חד משמעי כי "מימצאי הבדיקה הקלינית אינם משתמעים על שתי פנים אלא הם ביטוי מובהק וקלאסי להאדרת הסימפטומים בלשון המעטה". לאחר מכן פירטה הועדה דוגמאות למסקנתה זו – אי ידיעת המערער האם יש לו בן ובת, ותשובתו האם כי בחורף חם יותר מאשר בקיץ כאשר היא מציינת כי אלו אינן עולות בקנה אחד עם רמת תיפקוד של אדם אשר סיים 11 שנות לימוד בבית ספר שהיה מיועד להפרעות היתנהגות ולא לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

צורת התשובות, לדעת הועדה, "אופיינית לניסיון להאדיר ואף להתחזות ל"משוגע" על פי רמת הבנתו של הנבדק".

אשר לבדיקה הפסיכודיאגנוסטית מיום 25.11.2012 אשר עמדה בפני הועדה (צורפה לנימוקי העירעור) – הרי שמעיון בבדיקה זו - כלל לא עולה היתרשמות של הפסיכולוג המאבחן כי חוסר שתוף הפעולה של המערער היה מתוך "נטייה להתחזות": · הועדה, בהתכנסותה הראשונה, מצטטת בפרוטוקול מתוך בדיקה זו: "ל"א היה ניתן להעביר לאמגד כלים פסיכולוגיים באופן מלא בשל חוסר שתוף פעולה ככל הנראה על רקע נפשי בלתי מאובחן...". מעיון בבדיקה עולה כי נרשם בה כך: "במהלך הבדיקה לא היה אפשרי להעביר לאמגד מבחנים פסיכודיאגנוסטיים סטאנדרטים מלאים בשל חוסר שתוף פעולה, ככל הנראה על רקע נפשי בלתי מאוזן" (ולא "בלתי מאובחן"- כפי שצוין על ידי הועדה).

כאשר העמיד המבוטח את עצמו לבדיקת הועדה ופעל לפי שיקול דעתו באופן שאפשר לועדה להגיע למסקנות רפואיות ומשעה שהגיעה הועדה למסקנות מהימנות - לא מוטלת על הועדה החובה להזהירו (בר"ע (ארצי) 33514-11-19 חאלד יעקובי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.11.2019).

...

· לגבי הקושי בבדיקה לקבוע את רמתו האינטלקטואלית של המערער ולבצע אבחנה, אותו מציינת הוועדה בפרוטוקול – הרי שמעיון בבדיקה הפסיכודיאגנוסטית עולה כי נרשם בה: "אי לכך, היה קשה לקבוע את רמתו השכלית במונחי IQ סטנדרטיים או לבצע אבחנה קלינית אובייקטיבית". אולם צוין עוד, כי: "חשיבתו קונקרטית ולרוב בלתי מאורגנת. בנוסף, בלמידה ופתרון בעיות הוא מראה הפרעות רציניות בקשב וריכוז אשר מקשים עליו לרכז אנרגיה לצורך ביצוע משימה ובלעקוב אחר הוראו מורכבות. בנוסף, ביקורת ביצועיו והתבונה לקשייו דלה". · אשר לחוסר שיתוף הפעולה במבחני ההשלכה אשר גם אליו מייחסת הוועדה התנהגות מגמתית - הרי שבסיכום הבדיקה (בעמ' 3 לבדיקה) הפסיכו- דיאגנוסטית, נרשם כך: "מבחינה רגשית והתנהגותית, למרות שהועברו לאמגד חלק ממבחני השלכה ((H.T.P, T.A.T .BENDER- II לא שיתף פעולה באופן שנתן להסיק ממנו מסקנה קלינית משמעותית. יחד עם זאת, ניתן להתרשם מאדם שסובל ממצוקה נפשית אינטנסיבית, ככל הנראה מדובר בסכיזופרניה בתהליך זחלני. הנבדק מדבר בצורה לא מאורגנת, אסוציאטיבית ובלתי עקבית. האפקט מצומצם, בלתי יציב ואינו תואם את הנסיבות. בנוסף, התנהגותו מעידה על שיפוט לקוי". כלומר, עיון בבדיקה מעלה דווקא כי המאבחן מציע הסברים אחרים לחוסר שיתוף הפעולה כפי שפורט לעיל, ולא התנהגות מגמתית.

משכך ולאור כל האמור לעיל, יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

בפניי הוועדה בהרכבה החדש לא יונחו פרוטוקול קודמים ו לא יונח פסק דין זה. אשר לשאלת ההוצאות - בשים לב לטענות המערער בערעור, לתוצאה אליה הגעתי ולצורך בהכרעה שיפוטית בהליך זה, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

הוועדה מציינת שהבדיקה של NPT בוצעה ב- 12/15 בעקבות בקשת הוועדה.

טענות המערער שגתה הועדה משציטטה במכוון באופן סלקטיבי רק מחצית מהמשפט שנירשם בסיכום בדיקת ה-NPT שביצע המערער בקובעה, "בדיקת NPT במעבדה שינה שמדגימה רישום זיקפה מופרע" ולא ציינה את המשפט המלא העולה מתוצאות הבדיקה "רישום זיקפה בשינה מופרע, ללא זיקפות כלל." שגתה הועדה, עת הסתמכה בהחלטתה על "הבדיקה האורטופדית והנוירולוגית" שלא פורטה, על מנת להגיע למסקנה בתחום האורולוגי.

לא נפלה שגיאה בעיניין אזכור מימצאי בדיקת ה- NPT על ידי הועדה.

הגם שהועדה לא ציטטה באופן מלא את תוצאות הבדיקה, אין בכך כדי ללמד על היתגוננות הועדה או על התבצרותה בעמדתה.

מדובר בקביעה רפואית מובהקת הנסמכת על הבדיקה הקלינית של הועדה בישיבותיה הקודמות ועל הידע הרפואי שלה ולא מצאתי, כי נפלה בה טעות משפטית המצדיקה היתערבות.

...

טענות המערער שגתה הוועדה משציטטה במכוון באופן סלקטיבי רק מחצית מהמשפט שנרשם בסיכום בדיקת ה-NPT שביצע המערער בקובעה, "בדיקת NPT במעבדה שינה שמדגימה רישום זיקפה מופרע" ולא ציינה את המשפט המלא העולה מתוצאות הבדיקה "רישום זיקפה בשינה מופרע, ללא זיקפות כלל." שגתה הוועדה, עת הסתמכה בהחלטתה על "הבדיקה האורטופדית והנוירולוגית" שלא פורטה, על מנת להגיע למסקנה בתחום האורולוגי.

לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובמכלול החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

ויוער - כי במסגרת פסק הדין המחזיר לא נדרשה הוועדה להבהיר קביעתה ביחס לממצאי בדיקת ה- NPT ומשכך טענות המערער בהקשר זה דינן להידחות.

סוף דבר הערעור נדחה.

הועדה ערכה היתייעצות עם מומחה אורולוג ד"ר גורן, אשר סיכם את חוות דעתו ביום 18.3.18 כך: "היועץ עיין בפרוטוקול ועדת ערר 13.10.15 ובאופן ספציפי לבדיקה הנוירולוגית שבוצעה ע"י ד"ר נספינו וכן בחוו"ד שבצעתי מיום 15.11.15, וכן בפס"ד 17.9.17, אשר ביקש בסעיף 14ב' להתייחס באופן מנומק בחוו"ד בתחום האורולוגי מטעם פרופ' גרינוולד 23.8.17 לציין שממצאי בדיקתו של ד"ר נספינו את התובע 13.10.15 היו תקינים ולא נמצא הממצא שעליו מסתמך פרופ' גרינוולד: 'המוצא תגובה פלנטרית פלקסורית, העידר החזרים גידים ומצב הקודם לצליעה ספינאלית'. כמו כן גם פרופ' גרינוולד מציין שלתובע גורמי סיכון קודמים (כאבים, יתר ל.ד., מטופל תרופתית ודיסלפדמיה).

לאור הנתונים הנ"ל, כלומר גורמי הסיכון הקיימים וממצאי הבדיקה הנוירולוגית התקינים, במסגרת ועדה רפואית של המל"ל הרי מדובר באין אונות שאינה קשורה לתאונה, אלא לגורמי הסיכון המפורטים לעיל.

בחוות הדעת מאת ד"ר גרינוולד אליה נדרשה הועדה להתייחס (להלן גם: "חוות הדעת") לא תועדה בדיקה על ידי ד"ר גרינוולד אלא מדובר בציטוט ממצאים בבדיקה ע"י נורולוג.

מדובר בקביעה רפואית מקצועית וניתן בנקל להיתחקות אחר הלך מחשבתה של הועדה בעיניין זה. אשר לטענה כי היועץ ד"ר גורן היתייחס סלקטיבית למסמכים, ידוע כי הועדה רשאית לסמוך על ממצאיה שלה.

...

13 לאחר שעיינתי במסמכים בתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

בית הדין לא יתערב במסקנה המצויה בתחומי שיקול הדעת הרפואי המסור בלעדית לוועדה.

סוף דבר משלא הצביע המערער על טעות משפטית בהחלטה ובהתחשב בכך שהוועדה מילאה אחר פסה"ד והשיבה לשאלות שהופנו אליה במסגרתו - נדחה הערעור.

יצוין, כי החלטה זו-האחרונה באה לאחר שהתובעת נבדקה על-ידי רופא גסטרואנטרולוג מטעם הוועדה (פרופ' קוט), זאת עקב "תלונות חשודות למעי גס עצבני". התובעת הגישה ערר על החלטת הוועדה הרפואית, תוך שהיא מסתמכת על חוות דעת של פרופ' בוסקילה אשר הוגשה מטעמה, שלפיה הנכות בגין פיברומיאלגיה היא בשיעור של 30%.

התובעת מציינת כי בתי הדין לעבודה נזקקים לעניינים משפטיים בלבד ולא נכנסים לעובי הקורה בהכרעות הרפואיות; זאת ועוד, כך לדבריה, בפסק-הדין של בית הדין מופיע "ציטוט סלקטיבי" מחוות הדעת של פרופ' בוסקילה, ולמעשה נכותה של התובעת עובר לתאונה הייתה נמוכה מ- 20% "ולכן טעתה הוועדה הרפואית כשביצעה חשבון עובר ושב והפחיתה 20% בשל מצב קודם...". סוגיית הפיברומיאלגיה – כך מוסיפה התובעת וטוענת – "לא נבחנה עד תום ולבטח שלא בנוגע לתיסמונת המעי הרגיש". התובעת גורסת, כי בשל הפיצול שננקט במוסד לביטוח לאומי, לא נדונו בעת קביעת דרגת הנכות בגין פיברומיאלגיה התופעות במערכת העיכול (הקשורות בתסמונת הפיברומיאלגיה), ובכך יש משום פגם מהותי המצדיק מתן רשות להביא ראיות לסתור.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, מסקנתי היא כי המקרה דנן אינו מסוג המקרים החריגים, שבהם יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור.

לפיכך – הבקשה נדחית.

הבדיקה הפסיכיאטרית אשר נערכה על ידי הועדה כללה כארבע שאלות כלליות בלבד וארכה כ –3 דקות בלבד.

הלכה פסוקה היא, כי בעת התאמת פריטי ליקוי למצב המבוטח "הועדה הרפואית מחויבת למימצאי בדיקתה הרפואית הקלינית שלה עצמה, וזאת אף אם אין הם עולים בקנה אחד עם הממצאים שנמצאו בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם המבוטח, או עם מימצאי בדיקות ההדמיה. זאת, כל עוד שהועדה מנמקת היטב את מסקנותיה" (ראו: בר"ע (ארצי) 12391-07-13 יעקב חזק – המוסד לביטוח לאומי, 5.3.14).

יש גם לדחות את טיעון המערערת באשר להתייחסות סלקטיבית של הועדה למסמך מאת ד"ר אליאס עבוד.

בהקשר זה, מקובלת עליי טענת המשיב כי הועדה מצטטת "נכוחה" את האמור באישור הרפואי.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שלהלן: המדובר במפורטות שבהחלטות.

לסיכום, שוכנעתי כי הוועדה ניתחה, לפי שיקול דעתה הרפואי את מצבה של המערערת יחד עם התיעוד הרפואי שהונח לעיונה והממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה.

מדובר במסקנה רפואית נהירה ומבוססת, ולא מצאתי טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.