ציד דורבנים ללא רישיון פגיעה באיכות הסביבה

לנאשם 1 הרשעה מחודש 05/2016 בעבירת צייד דורבנים, צייד בשיטות אסורות וללא רישיון.

השלב הראשון הערך החברתי המוגן שניפגע מבצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו : בעניינינו, אין ספק כי "הערך המוגן" הנו שמירה על חיות הבר , על שלומן ומניעת סכנת הכחדתן, ומידת הפגיעה בערך המוגן במקרה שלפנינו הנה ברף בינוני בשל העובדה כי הנאשם עסק בציד הדורבנים באמצעות שתי מלכודות דרוכות ובתוכן פיתיונות פרי אותן הניח בשטח מול מאורות דורבנים במטרה לצוד דורבנים, עובדה העשויה ללמד על פוטנציאל הפגיעה בדורבנים .

ע"פ 21024-03-12 המשרד לאיכות הסביבה ירושלים רשות שמורות טבע מדור תביעות נ' פחמאוי (פורסם במאגרים משפטיים מיום 11.10.2012): המשיב הורשע בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת.

...

לאור כל האמור לעיל לא מצאתי כי מעשיו של הנאשם 1 שבפני מחייבים שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח , וכי גם יישום עקרון אחידות הענישה אינו מוביל במקרה זה לשליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח .

נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הכלכלי של הנאשם והחרטה אשר הביע הנאשם בשלב מאוחר מאוד של ההליך במסגרת הטיעונים לעונש ולאחר שמיעת הראיות בתיק אל מול אינטרס הרתעת היחיד והרבים , הרשעותיו הקודמות של הנאשם המצביעות על חוסר התחשבות ופגיעה מתמשכת בחיות הבר , הפגיעה המצטברת בערכים המוגנים בביצוע העבירות מובילים למסקנה כי יש למקם עונשו של נאשם 1 בחלקו הבינוני של מתחם העונש ההולם במקרה זה כי אין מקום במקרה זה להימנע מהטלת מאסר בפועל לצד הטלתו של עונש מידתי אשר לא יפגע בנאשם פגיעה אנושה.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 75 ימים.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"ג 44648-02-15 המשרד לאיכות הסביבה רשות שמורות טבע מדור תביעות נ' אבו חמדה ע"פ 48587-02-15 אבו חמדה נ' רשות הטבע והגנים 18 יוני 2015 בפני הרכב כב' השופטים: י. גריל, שופט בכיר (אב"ד) ש. ברלינר, שופט עמית ר. בש, שופטת המערערת בעפ"ג 44648-02-15: המשיבה בע"פ 48587-02-15: מדינת ישראל (רשות הטבע והגנים) ע"י היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עו"ד ניר פיינר המשיב בעפ"ג 44648-02-15 : המערער בע"פ 48587-02-15: ראיק אבו חמדה ע"י ב"כ עו"ד ש. בלומנפלד פסק דין

הנסיבות הצריכות לענין הנן בתמצית אלה: כנגד המשיב, יליד 1969, וכנגד נאשם נוסף, הוגש כתב אישום בו נטען, כי בתאריך 21.10.2010 במושב עבדון, עסקו הנאשמים בציד דורבנים באמצעות 4 מלכודות ללכידת דורבנים.

המשיבה ייחסה למשיב ולנאשם מס' 1 עבירה של ציד חיית בר מוגנת, בנגוד לסעיפים 2 + 14 (ב) של חוק הגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן: "החוק"), ציד ללא רישיון בנגוד לסעיפים 2 + 14 של החוק, ציד במלכודת בנגוד לסעיפים 5 (6) + 14 (א) של החוק, וכן החזקת חיית בר מוגנת בנגוד לסעיפים 8 (א) (3) + 14 (א) של החוק.

מדובר, לטענת ב"כ המדינה, בעבריין ציד סדרתי הרומס ברגל גסה את הוראות החוק ופוגע פעם אחר פעם בחיות הבר.

...

בנוסף, ולמרות החלטתנו מיום 30.4.15, בה ביקשנו כי הממונה על עבודות שירות יקבע לגבי המשיב צורת העסקה שתתאים לנכותו ומגבלותיו, בשים לב לחוק שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח-1998, הגיע הממונה על עבודות שירות למסקנה לפיה אין המשיב ניתן להשמה בעבודות שירות (חוות דעת מיום 8.6.15).

לפיכך, החלטנו במקרה ספציפי זה, ולמרות חומרת התנהלותו מפרת החוק של המשיב שלא להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא פרט לכך שבמקום הקנס בסך 10,000 ₪ שהטיל בית משפט קמא על המשיב בגזר דינו מיום 26.1.15, יבוא קנס בסכום של 22,000 ש"ח (עשרים ושניים אלף ₪) או 12 חודשי מאסר תמורתו.

למעט האמור לעיל אנו דוחים את ערעור המדינה, ולפיכך כל שאר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא, דהיינו, חידוש המאסר המותנה בן 4 החודשים, חילוט ההתחייבות הכספית בסך 10,000 ₪, וכן חתימה על התחייבות בת 10,000 ₪, עומדים בעינם ללא כל שינוי.

"מידת הנזק" שניגרם או שהיה צפוי להגרם מבצוע עבירה של ציד חיית בר מוגנת הנה פונקציה של מספר גורמים : סוג החיה אותה ביקש הנאשם לצוד, מידת נדירותה של אותה חיה, המאפיינים הייחודיים שבה, מידתה של סכנת ההכחדה בה מצויה החיה הניצודה , הקף ומהות האמצעים שננקטים על ידי הרשויות לשם הגנה על שלומה של החיה המוגנת בסביבתה הטבעית, מידת נפיצותן של העבירות שפוגעות באותה חיה מוגנת.

כתב האישום השני, ת.פ 60016-06-19 עבירת איסור החזקת חיית בר מוגנת , צייד חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר, ציד בשיטות אסורות (מלכודת) וציד באיזור אסור הערך החברתי המוגן אשר נפגע הנו הערך של שמירה על עולם החי מפני הכחדה, שלומן וחייהן של חיות בר מוגנות.

בהתייחס לאישום הראשון הפגיעה בערך המוגן הנה ברף הבינוני עד הגבוה שעה שמדובר בהתארגנות של הנאשם בצוותא עם אחר אשר עסקו בציד הדורבנים באמצעות מלכודת מתכת שבתוכה הונחו פירות ובצלים כפיתיונות במטרה לצוד דורבנים, עובדה העשויה ללמד על מיומנות בבצוע ציד דורבנים .כן ראוי לציין כעולה מעובדות האישום הראשון, כי הנאשם והאחר מצאו דורבן שנלכד במלכודת, ונהגו בו באכזריות עת הכו בו באמצעות אלת עץ. כל אלה יחד מלמדים על היתנהלות הנאשם, הקף הפגיעה ומידת הפגיעה בערך המוגן.

מדיניות הענישה הנוהגת בהתייחס לאישום השני : ע"פ 21024-03-12 המשרד לאיכות הסביבה ירושלים רשות שמורות טבע מדור תביעות נ' פחמאוי (פורסם במאגרים משפטיים מיום 11.10.2012): המשיב הורשע בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת.

...

לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה כי הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות כספית בסך 20,000 ₪ וכן אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 החל מהיום.

אני מורה על הטלת צו השמדה על המוצגים למעט טלפון נייד אשר נתפס מהנאשם ויוחזר לידיו.

באישום השני הורשע הנאשם לאחר שמיעת הראיות כמפורט לעיל ואילו בגין האישום הראשון ניפתח תיק נפרד ת.פ 24208-01-18 במסגרתו הודה והורשע הנאשם בעבירת ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר, ציד בשיטות אסורות (מלכודות) ובציד באיזור אסור וביום 21.05.2018 ניתן גזר דין בעיניינו של הנאשם באישום הראשון).

הערך החברתי המוגן שניפגע מבצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו : בעניינינו, אין ספק כי "הערך המוגן" הנו שמירה על חיות הבר , על שלומתן ומניעת סכנת הכחדתן ומידת הפגיעה בערך המוגן במקרה שלפנינו הנה חמורה למדי בשל מספרן הרב של העבירות אותן ביצע הנאשם והעובדה כי הנאשם עסק בציד הדורבנים באמצעות מלכודות ובתוכם פיתיונות פרי אותן הניח בשטח במטרה לצוד דורבנים, עובדה העשויה ללמד על הפגיעה בדורבנים ומקבלת חיזןוק בהחזקת בשר דורבן, החזקת דורבן חי, החזקת סכין מגואלת בדם דורבן וקוצי דורבן ושני ראשי צבי ארץ ישראלי.

נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם עבירת החזקת חית בר מוגנת במקרה שבפני, "מידת הנזק" שניגרם או שהיה צפוי להגרם מבצוע עבירה של החזקת חיית בר מוגנת מושפעת מכל הפרמטרים שלהלן : סוג החיה שהוחזקה עם היתייחסות לנתונים שלהלן, שאינם מהוים רשימה סגורה: מידת נדירותה של אותה חיה, המאפיינים הייחודיים שבה, עוצמת סכנת ההכחדה שבה היא מצויה, הקף ומהות האמצעים שננקטים על ידי הרשויות (במישור הלאומי והבינלאומי) לשם הגנה על שלומה בסביבתה הטבעית, מידת נפיצותן של העבירות שפוגעות באותה חיה והצורך למגרן.

ע"פ 21024-03-12 המשרד לאיכות הסביבה ירושלים רשות שמורות טבע מדור תביעות נ' פחמאוי (פורסם במאגרים משפטיים מיום 11.10.2012): המשיב הורשע בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת.

...

נוכח האמור לעיל, אני קובע בהתאם להוראות לסעיף 40 יג' לחוק העונשין , כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם הינו : ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל לתקופה של עד 10 חודשים.

הרתעת הרבים : סעיף 40 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מגדיר את שיקול הרתעת הרבים בקביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם : "מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם." כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, נוכח המרחבים הגדולים בהם מצויות חיות הבר המוגנות ובהם פועלים עברייני הציד הבלתי חוקי מקשים אלו על זיהוי מבצעי העבירות ואיסוף ראיות ישירות לביצוע העבירות כך שלרוב נדרשת הרשות לאסוף ראיות נסיבתיות – עובדה המקשה על הבאתם של עבריינים לדין והרשעתם לא אחת בדין.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

ביום 28/06/2018 הודה והורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו במסגרת תיק החקירה בת.ר 65652/16, (להלן :"התיק המצורף") בעבירת ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר – עבירה לפי סעיפים 2 ו – 14 (ב) לחוק הגנת חיית הבר , בציד בשיטות אסורות (רשתות) – עבירה לפי סעיפים 5 (6) ו – 14 (א) לחוק הגנת חיית הבר, וכמו כן באיסור החזקת חיית בר מוגנת – עבירה לפי סעיפים 8 (א)(3) ו – 14 (א) לחוק הגנת חיית הבר.

עם זאת מציין בית המשפט כי : "לאחר ששמענו טיעוני הצדדים ואף שאנו סבורים שהצדק הוא עם ב"כ המערערת, באשר למדיניות הענישה המחייבת החמרה בעבירות צייד תוך פגיעה בחיות בר מוגנות וכי העונש שהוטל על המשיב הנו נמוך במידה משמעותית מהרף הנהוג שלפיו מן הראוי היה להטיל עליו לכל הפחות קנס בסך 5,000 ₪, לא ראינו לנכון להתערב במקרה זה בגזר הדין וזאת נוכח הנסיבות האישיות הקשות, עליהן עמד המשיב בטיעוניו בפנינו. " ע"פ 21024-03-12 המשרד לאיכות הסביבה ירושלים רשות שמורות טבע מדור תביעות נ' פחמאוי (פורסם במאגרים משפטיים מיום 11.10.2012): המשיב הורשע בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת.

בת"פ (שלום טבריה) 29843-09-16 מדינת ישראל נ' בדארנה ואח', לא פורסם (21/5/18) נדון נאשם 2 בגין ביצוע עבירות החזקת חיית בר מוגנת ועבירת ציד חיית בר מוגנת (דורבן) בשני מועדים והוטלו עליו עונשי מאסר בפועל בן חודשיים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי , קנס בסך 12,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית.

...

בא כוח הנאשם ביקש להציג מסמכים לאשש טענותיו לעניין מצבו הכלכלי של הנאשם, אך לא עשה כן. מתחם העונש ההולם : לאור האמור לעיל אני קובע כי מתחם העונש בנסיבות ביצוע העבירה שבפני, לפי "מידת הנזק" ו-"מידת האשם" הוא כדלקמן: מהימנעות מהטלת מאסר ועד מאסר בפועל לתקופה של עד 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות.

הרתעת הרבים : סעיף 40 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מגדיר את שיקול הרתעת הרבים בקביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם : "מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם." כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, נוכח המרחבים הגדולים בהם מצויות חיות הבר המוגנות ובהם פועלים עברייני הציד הבלתי חוקי מקשים אלו על זיהוי מבצעי העבירות ואיסוף ראיות ישירות לביצוע העבירות כך שלרוב נדרשת הרשות לאסוף ראיות נסיבתיות – עובדה המקשה על הבאתם של עבריינים לדין והרשעתם לא אחת בדין.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של חודשיים.