ציד דורבנים באמצעות מלכודות

ע"פ 1642-12-11 מדינת ישראל נ' סלאח אל דין – בית המשפט המחוזי דוחה ערר המדינה בגין הטלת קנס ע"ס 2000 ₪ והתחייבות ע"ס 10,000 ₪ וזאת בגין ציד דורבנים באמצעות מלכודות.

...

24 לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על כל אחד מהנאשמים 1,2,4,5 את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעברו אחת מהעבירות בהן הורשעו בתיק זה ויורשעו בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים אני מורה על חילוט כלי הנשק אשר בבעלות נאשם 1 על פי פרטיו כדלקמן לטובת אוצר המדינה: רובה ציד דו קני RS שמספרו 627226.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על נאשם 3 את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

בהתייחס לאישום הראשון הפגיעה בערך המוגן הנה ברף הבינוני עד הגבוה שעה שמדובר בהתארגנות של הנאשם בצוותא עם אחר אשר עסקו בציד הדורבנים באמצעות מלכודת מתכת שבתוכה הונחו פירות ובצלים כפיתיונות במטרה לצוד דורבנים, עובדה העשויה ללמד על מיומנות בבצוע ציד דורבנים .כן ראוי לציין כעולה מעובדות האישום הראשון, כי הנאשם והאחר מצאו דורבן שנלכד במלכודת, ונהגו בו באכזריות עת הכו בו באמצעות אלת עץ. כל אלה יחד מלמדים על היתנהלות הנאשם, הקף הפגיעה ומידת הפגיעה בערך המוגן.

...

לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה כי הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות כספית בסך 20,000 ₪ וכן אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 החל מהיום.

אני מורה על הטלת צו השמדה על המוצגים למעט טלפון נייד אשר נתפס מהנאשם ויוחזר לידיו.

ע"פ 1642-12-11 מדינת ישראל נ' סלאח אל דין – בית המשפט המחוזי דוחה ערר המדינה בגין הטלת קנס ע"ס 2000 ₪ והתחייבות ע"ס 10,000 ₪ וזאת בגין ציד דורבנים באמצעות מלכודות.

...

סבורני כי חילוט הנשק באמצעותו בוצעה עבירה על חוקי הציד, הינו אמצעי חשוב ויעיל לשמירת שלומם של בעלי חיים מוגנים.

לאור כל האמור מצאתי לנכון כי בנסיבות הספציפיות של תיק זה יש מקום להורות על חילוט הנשק.

לאור כל האמור לעיל והנימוקים לקולא ולחומרא במקרה זה אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: ביחס לנאשם 1 : מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מיום גזה"ד לא יעבור עבירה של החזקת חיית בר מוגנת לפי החוק להגנת חיית הבר ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

הערך החברתי המוגן שניפגע מבצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו : בעניינינו, אין ספק כי "הערך המוגן" הנו שמירה על חיות הבר , על שלומתן ומניעת סכנת הכחדתן ומידת הפגיעה בערך המוגן במקרה שלפנינו הנה חמורה למדי בשל מספרן הרב של העבירות אותן ביצע הנאשם והעובדה כי הנאשם עסק בציד הדורבנים באמצעות מלכודות ובתוכם פיתיונות פרי אותן הניח בשטח במטרה לצוד דורבנים, עובדה העשויה ללמד על הפגיעה בדורבנים ומקבלת חיזןוק בהחזקת בשר דורבן, החזקת דורבן חי, החזקת סכין מגואלת בדם דורבן וקוצי דורבן ושני ראשי צבי ארץ ישראלי.

...

נוכח האמור לעיל, אני קובע בהתאם להוראות לסעיף 40 יג' לחוק העונשין , כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם הינו : ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל לתקופה של עד 10 חודשים.

הרתעת הרבים : סעיף 40 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מגדיר את שיקול הרתעת הרבים בקביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם : "מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם." כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, נוכח המרחבים הגדולים בהם מצויות חיות הבר המוגנות ובהם פועלים עברייני הציד הבלתי חוקי מקשים אלו על זיהוי מבצעי העבירות ואיסוף ראיות ישירות לביצוע העבירות כך שלרוב נדרשת הרשות לאסוף ראיות נסיבתיות – עובדה המקשה על הבאתם של עבריינים לדין והרשעתם לא אחת בדין.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

השלב הראשון הערך החברתי המוגן שניפגע מבצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו : בעניינינו, אין ספק כי "הערך המוגן" הנו שמירה על חיות הבר , על שלומן ומניעת סכנת הכחדתן, ומידת הפגיעה בערך המוגן במקרה שלפנינו הנה ברף בינוני בשל העובדה כי הנאשם עסק בציד הדורבנים באמצעות שתי מלכודות דרוכות ובתוכן פיתיונות פרי אותן הניח בשטח מול מאורות דורבנים במטרה לצוד דורבנים, עובדה העשויה ללמד על פוטנציאל הפגיעה בדורבנים .

...

לאור כל האמור לעיל לא מצאתי כי מעשיו של הנאשם 1 שבפני מחייבים שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח , וכי גם יישום עקרון אחידות הענישה אינו מוביל במקרה זה לשליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח .

נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הכלכלי של הנאשם והחרטה אשר הביע הנאשם בשלב מאוחר מאוד של ההליך במסגרת הטיעונים לעונש ולאחר שמיעת הראיות בתיק אל מול אינטרס הרתעת היחיד והרבים , הרשעותיו הקודמות של הנאשם המצביעות על חוסר התחשבות ופגיעה מתמשכת בחיות הבר , הפגיעה המצטברת בערכים המוגנים בביצוע העבירות מובילים למסקנה כי יש למקם עונשו של נאשם 1 בחלקו הבינוני של מתחם העונש ההולם במקרה זה כי אין מקום במקרה זה להימנע מהטלת מאסר בפועל לצד הטלתו של עונש מידתי אשר לא יפגע בנאשם פגיעה אנושה.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 75 ימים.