צווי מניעה לעיכוב מימוש משכנתאות: הליכים משפטיים

כמו כן, הוא לא נכח בשום הליך משפטי, ודאג לשלוח אנשים מטעמו או מטעם חברת ג'י, שלא הייתה להם ידיעה ממשית.

צו המניעה הזמני שהורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ושניתן בבש"א 11266/07 - מבוטל.

...

מכאן ששני מותבים של ביהמ"ש המחוזי, בכובעים שונים, הגיעו לאותה מסקנה בעניין מועד רכישת שטר המשכנתא.

ביהמ"ש קובע כי הניסיון לעכב שמיעת התביעה נועד כדי לגרום לכך שלפני בימ"ש זה יהיה פסק הדין של ביהמ"ש של הפש"ר. בסופו של דבר, פסק הדין שם פעל לחובתם.

סוף דבר ביהמ"ש מקבל את התביעה כנגד מתי, ומחייב את מתי לשלם לתובעים את הסך של 1,555,200 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

עוד יצוין כי הסעד הזמני נידרש לאור העובדה שחברה בשם ליעד השקעות ושירותים פיננסים בע"מ (להלן: "ליעד"), פתחה בהליכים למימוש משכנתא הרובצת על הנכס (ההלוואה נשוא המשכנתא ניטלה ב5/17).במסגרת ת"א 64748-05-19 עתרו המבקשת ואביתר לקבלת צו מניעה לעיכוב מימוש המשכנתא והוסכם כי הם רשאים לשלם את החוב שם לכל המאוחר עד ליום 3.9.19 שאם לא כן, הליכי המימוש ימשכו כסדרם.

לאור כל האמור, משהערת האזהרה נרשמה במועד בו נרשמה, בחוסר תום לב ובנגוד לצוו שפוטי ומשלא הוכח כי בעת הטלת העיקול לא היו עוד לאביתר זכויות בנכס ומשהתנהלות אביתר והמבקשת (הן ביחס למעורבותו של אביתר בנטילת הלוואות להסרת משכנתא והן במסגרת הליכים משפטיים),אף מצביעה על כך שעדיין נותרו לאביתר זכויות מהותיות בנכס ,לא ניתן לקבוע כי למבקשת זכות הגוברת על העיקול וגם הבקשה לביטול העיקול,נדחית.

...

בהפ (מחוזי ת"א) 149/07 רונן ישראל נ' יהודה גואטה נקבע כי משלא הוכח שהחוזה בין הצדדים משקף חוזה אמיתי המבטא תנאי עסקה שנכרתה בין המבקש לחייב אין בו כדי לגבור על זכות המעקל: "סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין, מקנה עדיפות לזכויות הנובעות מההתחייבות נשוא הערת אזהרה שנרשמה בפנקס המקרקעין על פני עיקול שנרשם מאוחר יותר, אולם בכך אין כדי להקנות למי שלטובתו נרשמה הערת אזהרה הגנה העולה על זכותו מכוח ההתחייבות נשוא הערת אזהרה, ובמקום שיימצא כי הערת האזהרה שנרשמה אינה מגינה על זכות כלשהי לא יהיה זה מוצדק ליתן להערת אזהרה כוח לגבור על עיקול על זכויות שאינן מוגנות על ידי הערת האזהרה". וכן ראה הפ (ת"א) 56478-09-11 סוויסל השקעות בע"מ נ' אורנה ברוש: "נוכח האמור לעיל, כך לכאורה, יש להיעתר, בענייננו, לסעדים המבוקשים בתובענה, שכן בנדון דידן עסקת המכר נעשתה ביום 22/10/07; הערת האזהרה נרשמה ביום 23/10/07 ואילו העיקולים הוטלו אך בימים 1/11/07 ו-21/11/07 – במועדים המאוחרים להסכם המכר, כמו גם לרישומה של הערת האזהרה. אמרנו לכאורה, ולא בכדי. שכן הערת אזהרה, כשלעצמה, אינה יוצרת זכות קניינית או "מעין קניינית", ואין היא מקנה לבעל ההערה זכויות העולות על אלה המוקנות לו בהתחייבות שבבסיס הערת האזהרה.

לאור כל האמור, משהערת האזהרה נרשמה במועד בו נרשמה, בחוסר תום לב ובניגוד לצו שיפוטי ומשלא הוכח כי בעת הטלת העיקול לא היו עוד לאביתר זכויות בנכס ומשהתנהלות אביתר והמבקשת (הן ביחס למעורבותו של אביתר בנטילת הלוואות להסרת משכנתא והן במסגרת הליכים משפטיים),אף מצביעה על כך שעדיין נותרו לאביתר זכויות מהותיות בנכס ,לא ניתן לקבוע כי למבקשת זכות הגוברת על העיקול וגם הבקשה לביטול העיקול,נדחית.

לאור כל האמור,אני מורה על דחיית הבקשה מושא המרצת פתיחה זו ומחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב 3 בסך כולל של 9,000 ₪.

הנאשם פנה לבית המשפט עם צירוף החוזה המזויף ובקש להפחית את סכום הערבות שנקבע למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא.

מעשי הזיוף נעשו בלא ידיעת הבנק ובלי הסכמתו במטרה להכשיל הליכים משפטיים ומניעת מימוש הנכס.

...

הוא השיב "מדובר בחוזה סטנדרטי ארוך ואני צריך לעיין בו על מנת לתת תשובה". סיכום נוכח ממצאי המהימנות שפורטו לעיל אני קובע כי ברישומי הבנק אין כל מסמך המכיל את התוספות שהנאשם טוען שהוסיף בהסכמת הבנק.

אני קובע שהנאשם זייף את חוזה ההלוואה בכך שהוסיף את הפסקה אחרי סעיף 59 א וכן את התוספת לטופסי גילוי נאות ולוח סילוקין.

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה במידת הודאות הדרושה במשפט פלילי את המעשים והעבירות המיוחסות לנאשם ואני מרשיע אותו בהן.

כבטוחה לפירעון ההלוואה, נרשמה לטובת גלילי משכנתא בסך של 560,000 ₪, על זכויותיו של נקש בדירה בבת-ים. ביום 26.6.2018 הגיש נקש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בגדרה ביקש צו הצהרתי לפיו שטר המשכנתא והמסמכים שעליהם חתם – חסרי תוקף משפטי.

נקש הגיש הודעת ערעור על פסק הדין, ובצידה את הבקשה שלפנַי, בגדרה ביקש צו מניעה זמני שיורה על עיכוב ביצוע הליך מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל, אשר ניפתח על-ידי גלילי, וזאת עד למועד ההכרעה בעירעור.

...

בתגובה מטעם גלילי נטען, כי דין הבקשה להידחות, הן משיקולי מאזן הנוחות, הן מבחינת סיכויי הערעור.

דיון והכרעה למקרא הבקשה והתשובה, ולאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לעכב את הליך מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל.

אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני – נדחית.

בבקשה צוין כי בחודש יוני 2020 הגישו המבקש וחברת ר. רפאל אחזקות בע"מ שבבעלותו בבית משפט זה המרצת פתיחה כנגד המשיבה (ה.פ. 53024-06-20) בה ביקשו להורות על ביטול הסכמי ההלוואה ובמסגרתה הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא על בית מגוריו של המבקש בכפר שמריהו ששועבד כבטוחה לטובת המשיבה.

צוין כי למרות האמור וניהול הליך משפטי במשך שנתיים, לא נקבע מה החוב כלפי המשיבה בהתאם להסכמי ההלוואה.

...

אין ספק שהאירועים שהתרחשו במסגרת ההליך הקודם - ובכלל זה ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ואשר קיבלו תוקף של החלטה, חוות הדעת של המומחה שמונה בהסכמת הצדדים, הבקשות שהוגשו ובמיוחד החלטות בית המשפט – משליכים על בקשה זו ולא ניתן לנתקם בבחינת התשתית העובדתית לבקשה, הן בכל הקשור לשאלת סיכויי התביעה והן באשר למאזן הנוחות, כשהמסקנה העולה מהם היא כי הכף בשני המבחנים אינה נוטה לטובת המבקש.

לאור כל האמור, מסקנתי היא כי אין מנוס מדחיית הבקשה לעיכוב נוסף של הליכי המימוש, הן של המשרד והן של הבית.

לאור האמור, ובהינתן סכום החוב לגרסת המבקש אך תוך התחשבות בזמן שחלף עד היום, אני מורה כי יתרת הכספים שיוותרו לאחר מימוש הנכסים ולאחר ניכוי הוצאות הכינוס המכירה ומיסים, מעבר לסכום של 15 מיליון ₪, תופקד בתיק ההוצאה לפועל או על-פי הוראות שייתן ראש ההוצאה לפועל, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.