צווי הריסה מנהליים מחוז הדרום

ביום 11/12/13 חתם יו"ר המשיבה (הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז דרום) על צו הריסה מינהלי ביחס למבנה פח בשטח של כ- 80 מ"ר במיתחם הידוע כ"מיתחם אל זיאדנה" – מערבית לכביש 40 (וזאת עפ"י סעיף 238 א לחוק התו"ב).

...

מכאן קביעת בימ"ש קמא (בפסה"ד בעניין מערער 1 בעמ' 15) כי הסכמת המשיבה לדחיית ביצוע תשע הצווים הנ"ל היתה : ".... ביחס למספר מוגבל ומתוחם של מבנים, מתוך מגמה להניע קידום הליך תכנוני אשר בסופו של יום הוביל אמנם לתוצאה הרצויה ". נוכח זאת, ונוכח הראיות שהובאו בפניו בדבר פעולות המשיבה לנקיטת הליכי אכיפה כנגד מבנים אחרים ונוספים – מצא ביהמ"ש קמא כי בעניינם של אותם תשעה צווים : "... הוכחה שונות רלוונטית בין (המערער 1) לבין אחרים זולתו, המצדיקה יצירת הבחנה ". מסקנתו זו של ביהמ"ש קמא מקובלת עלי – וזאת גם מתוך הנימוק הנוסף שבפסק הידן קמא ולפיו: "לא ניתן להלום כי אדם יתיר לעצמו לבנות שלא כדין, תוך הסתמכות על מדיניות שנקטה המשיבה לאי הריסת קבוצה מוגדרת של מבנים סמוכים. אחרת, ייפתח צוהר להפרות דיני התכנון והבניה שסופם מי ישורנו". על כל אלה מן הראוי להוסיף את הנימוק הנוסף בעטיו דין היה שיידחו טענות המערער 1 על הסף.

מהנימוקים שפורטו לעיל דין ערעורם של שני המערערים להידחות.

אני מביע צערי על כך. סוף דבר – מהנימוקים שפורטו לעיל אני דוחה את ערעור שני המערערים.

בבצה"מ 32551-12-19 אלהושלה נ' ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובניה מחוז דרום, בוטל צו הריסה מינהלי מהטעם שלא הובאו גרסאות הנוגעים בדבר , אשר היו יכולות להימסר בשטח למפקח הבנייה.

...

על פי פסק דין זה הימנעות מהבאת גרסאות אנשים , שניתנו בשטח, מציגה תמונה עובדתית חלקית בפני מקבל ההחלטה ובכך מצא בית המשפט יש מישום פגם חמור.

כמוכן מצא בית המשפט פגם בכך שהצילום שבוצע להנצחת הבנייה האסורה היה חלקי .

לסיכום אני מוצא שבנסיבות מקרה זה ,היעדר איזכור קיומה של הקונסטרוקציה ,במסמכים המקדימים לצו, מגיע לכדי פגם חמור בשלב המקדים , בו הוצגה התמונה הראייתית בפני מוציא הצו , המצדיק ביטול צו ההריסה המנהלי.

זוהי בקשה לביטולו של צו הריסה מינהלי על ידי יו"ר הועדה המחוזית מחוז דרום נגד מבנה הנמצא בנ.צ 182002/584660 מזרחית לכביש 40 אשר הוצא ביום 21.3.2016 (להלן: "צו ההריסה").

...

דיון והכרעה דינה של הבקשה להידחות.

סוף דבר המבקשת לא הצביעה על שום פגם אשר נפל בהליך המנהלי ובוודאי שלא פגם המצדיק התליה של הצו המנהלי ועל כן הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית.

ביום 18.5.2016 הוצא צו הריסה מינהלי על ידי יו"ר הועדה המחוזית מחוז דרום נגד מבנה הנמצא בנ.צ 203980/563756 מזרחית לדרך 80 בתחום המועצה המקומית ערערה בנגב (להלן: "צו ההריסה").

...

גם ההחלטה של כב' השופטת ד"ר ד. אבניאלי בע"פ 6049/09 אינה מחייבת את בית משפט זה. סבורני כי דברים מתאימים יותר לענייננו נקבעו על ידי כב' השופטת ש. דברת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת ע"א 32634-05-10: "המערער ואחרים בנו המסגד ללא היתר, בחוסר תום לב, שעה שצו הריסה מינהלי תלוי ועומד כנגד המשך בניית המסגד, תוך הפרת החוק בריש גלי. העבודה בוצעה מתוך ידיעה שאין היתר ובניית המסגד נעשתה שלא כחוק על מקרקעין של המינהל והכל מתוך מטרה ליצור עובדות בשטח. היום מנסה המערער לכפות על כל הנוגעים בדבר לדחות פינוי המסגד לשטח חילופי שיאותר על ידי העירייה, וזאת לתקופה של ששה חודשים לפחות.

משכך, אין למבקשת זכות עמידה ומכאן שיש לדחות את הבקשה.

ההליכים הקודמים ובקשת רשות העירעור הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה של מחוז דרום, הוציאה צו הריסה מנהלי נגד שני מבנים שבחזקת המבקש, אשר ניבנו ללא היתר בניה, וזאת בהתאם לסעיף 238א(ב1)(1) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התיכנון ובניה).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות, שכן היא אינה מעלה כל שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". טענותיו של המבקש בבקשה שלפנינו, נבחנו על ידי שתי הערכאות הקודמות, אשר לא ראו לנכון לקבלן.

משהגעתי למסקנה כי אין מקום ליתן רשות לערער, הרי שמתייתר הצורך לדון בבקשת עיכוב ביצוע צו ההריסה.

בית משפט זה חזר פעמים רבות על הצורך להימנע מהגשת בקשות "בדקה התשעים", וגם במקרה זה טוב היה להימנע מלנהוג כן. סוף דבר: בקשת רשות הערעור ועימה בקשת עיכוב ביצוע צו ההריסה, נדחות.