צוואה הדדית של בני זוג להורשת משק חקלאי

לטענת הנ"ל - על הבנק להסתפק בחיוב של הבן עופר, שהוא החייב האמתי.

בהמשך להחלטות ודיונים שהתקיימו הוגש עוד מטעם הנתבעים אישור המחלקה החקלאית במחוז ירושלים במנהל באשר למצב הזכויות במשק 46 בשואבה.

סעיף 19 ג' לחוזה מתייחס למקרה של פטירת חבר ולפיו במקרה של פטירה עוברות הזכויות במשק לבן הזוג של הנפטר ובהיעדר בן זוג, ליורשיו לפי חוק הירושה.

עיון בצוואה מלמד כי המנוחה ובעלה, ערכו צוואה הדדית ומשותפת בה נקבע, בהסכמת שניהם, כיצד יחולקו נכסיהם, לאחר שילכו לעולמם.

קח לדוגמה, מקרה בו הייתה חלה אותה צוואה, אך היה לבני הזוג בבנק סכום כסף משמעותי בחשבון משותף (כמו שנכס המקרקעין היה רשום בשיתוף של שניהם בעת המוות), וכי היה נטען שהאלמן אינו רשאי להרשם כבעלים היחיד של החשבון, בתקופת הביניים, עד למותו?! וכי לא ברי היה שעד מותו הוא רשאי לפעול לכך שהחשבון ירשם רק על שמו ולעשות בו שימוש?! בעניינינו, האלמן הוא אכן היורש, ובדיוק על בסיס זה הוגשה הבקשה לרשום גם את חלקה של אישתו בנכס המקרקעין, על שמו.

...

בהמשך לכל האמור - מעבר לפסק הדין שניתן כבר כנגד נתבע 2, מתקבלת התביעה כנגד נתבע 3.

התביעה כנגד נתבע 1 - נמחקת (ר' החלטה מיום 25.7.12, בדבר העדר אישיות משפטית) והתביעה כנגד נתבע 4 נדחית, על יסוד הטענה שזו הוגשה, בטרם בשלה העת לכך.

בשים לב לייצוג המשותף של נתבעים 4-3 (בקשת הרשות להתגונן, הוגשה אומנם גם בשם נתבע 1, אך בפועל הדבר נזנח והייצוג למעשה, היה של שני נתבעים אלה) - כאשר התביעה מתקבלת כנגד האחד, אך נדחית כנגד האחר, אני מוצאת להורות כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ביום 13.9.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [עמ"ש 28238-11-20] שבו נקבע "על פי המוסכם, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא מיום 27.8.2020 ומורים על החזרת התיק לשם קיום בירור עובדי לפני בית משפט קמא לרבות שמיעת ראיות ועדויות הצדדים. בית משפט קמא ישוב להכריע בתובענה על יסוד אותן ראיות שישמעו לפיו, לרבות טענות המערער בעיניין עריכת צוואה הדדית וזאת לאור עדות המשיבה 1 לפיה לא נערכה צוואה כזו. כמו כן בית משפט קמא ידרוש לכל הבקשות שהצדדים יניחו לפניו, לרבות בקשה למחיקת המבקשנה כנגד עו"ד xxxxxxx. אין צו להוצאות" בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה.

טענות הצדדים: טענות המבקש: ישנו הכרח לצרף את המשיבים 5-6 כבעלי דין דרושים, שכן תפקידם ומעמדם אינם כשל עורך דין אשר אך ורק ערך צוואה אלא מדובר בבעלי עניין, אשר רימו את היורשים, ולהם אינטרס כלכלי מובהק בתוכן הצוואה וברכוש העזבון.

המשיבים 5-6 [ בני הזוג] הנם בעלי דין בגין עוולותיהם ממסמך הצוואה הפסולה אשר ערכו.

מטענות הצדדים, לא מצאתי כי גם לאחר מתן צו הקיום ביצעו המשיבים 5-6 פעולה כלשהיא תוך שימוש בהוראות הצוואה, ונראה כי כלל טענותיהם של בני המשפחה נטענות בעלמא ובאופן תאורטי.

...

ביום 13.9.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [עמ"ש 28238-11-20] שבו נקבע "על פי המוסכם, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא מיום 27.8.2020 ומורים על החזרת התיק לשם קיום בירור עובדי לפני בית משפט קמא לרבות שמיעת ראיות ועדויות הצדדים. בית משפט קמא ישוב להכריע בתובענה על יסוד אותן ראיות שישמעו לפיו, לרבות טענות המערער בעניין עריכת צוואה הדדית וזאת לאור עדות המשיבה 1 לפיה לא נערכה צוואה כזו. כמו כן בית משפט קמא ידרוש לכל הבקשות שהצדדים יניחו לפניו, לרבות בקשה למחיקת המבקשנה כנגד עו"ד xxxxxxx. אין צו להוצאות" בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה.

העובדה כי המשיבים 5-6 מתנגדים להצטרף להליך כנתבעים מחזקת מסקנה זו. אילו אכן היו המשיבים 5-6 נהנים מהוראות הצוואה, והיו בעלי אינטרס להותיר הצו על כנו, הדעת נותנת כי הם היו מסכימים לבקשה ולצירופם להליך, שכן אז יכלו להביא טענותיהם באופן מסודר כצד להליך ולא כעדים שמעמדם נחות לעומת זה של בעל דין.

לנוכח כלל האמור, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים 5-6 הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם.

בהקשר זה אעיר, ולכך התייחסתי בעבר בת"ע 1180/08 א.ד. ואח' נ' א.ד. (פורסם במאגרים המשפטיים ]פורסם בנבו[ ( 20/2/11 ), כי במושבים מסוימים מחיל החוזה המשולש ובאופן הסכמי הוראת סעיף 114 לחוק הירושה, כך שבהיעדר קביעה של בן ממשיך בחייו של המתיישב, ובהיעדר בן זוג במועד פטירתו, וככל שזה הותיר צוואה הכוללת הוראות בעיניין זהות הזוכה במשק, הרי שיש לקיים את רצונו זה, כך שהלכה למעשה, הוראות הצוואה תהיינה רלבאנטיות לצורך העברת הזכויות במשק לאחר פטירה, גם אם הזכויות במשק אינן מהוות חלק מהעזבון.

בצוואות ההדדיות ציוו ההורים המנוחים כי לאחר תשלום הוצאות קבורתם ותשלום חובותיהם, כל רכושם מכל סוג ומין שהוא הכולל נכסי דלא ניידי ונכסי ניידי, חשבונות בנקים וכל זכות אחרת יועברו כולם לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר פטירתו יעבור העזבון בשלמות לתובעת, הסועדת ומטפלת בהורים במסירות רבה.

ככל ויש סתירה בין הוראות הצוואה לבין הוראות הסכם המשבצת, הוראות הסכם המשבצת הן אלה שגוברות: "כל אחד מיחידי בני הזוג שהנם חברי האגודה המחזיקים במשק, רשאי להורות בצוואתו

295 , נדון עניינם של אחים, אשר אחד מהם מונה על 20 ( בע"א 1662/99 חיים נ. חיים פ"ד נ"ו ( ידי האם כבן ממשיך ובתמורה למינוי התחייב בפני האם בכתב שלאחר אריכות ימיה הבן האחר יבוא להתגורר עם משפחתו בבית האם ושני האחים יחלקו את המשק החקלאי שתשאיר אחריה.

...

סוף דבר התביעה לביטול מינוי הנתבע כבן ממשיך נדחית.

תביעת הנתבע לסילוק ידה של התובעת נדחית.

ההתנגדויות שהוגשו לצוואות ההורים נדחות.

בשנת 1997 ערכו בני הזוג המנוחים צוואה הדדית ובה קבעו כי הם מורישים את רכושם זה לזו וכי לאחר מותם יועברו הזכויות במשק לבתם ר' ואילו הציוד החקלאי, מכסות החלב, ראשי הבקר ומניות באירגון קניות משקי גדרות יועברו לבנם א'.

...

סוף דבר - הטענה נדחית.

לעניין התנהגות ממנה למדים על הסכמה לביטול מתנה ראו גם תמ"ש 59100-10-15 מיום 20.8.19 סוף דבר - מורה על דחיית התובענה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 25,000 ₪.

להיפך, לפני זמן מה פנתה אמו, פנינה סולניק לרשם הירושה בבקשה לקיים את הצוואה ההדדית שנערכה בינה לבין אביו המנוח, לפיו המשק כולו יעבור לידיה.

יש לציין שלטענה זו יש תימוכין בסעיף 19 (ג)(1) לחוזה המשבצת, בו נקבע במפורש כי: "נפטר אחד מיחידי בני זוג שהנם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן-"המנוח") והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השמוש שלו במשק לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.

" טענות ההגנה של הנתבע 4: הנתבע מס' 4 טען בכתב הגנתו שיש לדחות את התביעה נגדו מהסיבות כדלקמן: קיימת צוואה הדדית ביו הוריו, לפיה כל הזכויות במשק עוברות לבן הזוג שנותר בחיים.

הנתבע 5 הוא בנם של הנתבעת 1 ובעלה המנוח, אשר רכשו את המשק לצורכי חקלאות.

...

טענות הנתבעים: טענות הנתבעים 1,3, 6 ו-7: הנתבעים 1, 3, 6 ו-7 טענו בכתב הגנתם שיש לדחות את תביעת התובעת נגדם מהסיבות שיפורטו להלן.

לאור האמור לעיל סבור אני שיש לחייב את הנתבעים בדמי שימוש ראויים בשיעור של 5% מערך המקרקעין לכל שנה ושנה.

לגבי חישוב דמי השימוש הראויים לגבי מבנה 22 סבור אני שהנסיבות האישיות הפרטניות של נתבעים 5 ו-8 מצדיקות לא לכלול בעניינם את הרווח היזמי בחישוב שווי המקרקעין לצורך חישוב דמי השימוש הראויים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: מאחר ומבנים 17, 18 ו-21 נהרסו, אין צורך ליתן לגביהם כל צו שהוא; על הנתבעים 1, 3, 6 ו-7 להרוס את המבנים המפורטים במפת המדידה של המודד שלמה חי שצורפה לחוות דעתו מיום 8.7.2020 (למעט מבנה מס' 22 בו מתגוררים הנתבעים 5 ו-8) ונאסר עליהם ועל כל הבאים מכוחם לעשות בהם כל שימוש חורג ושאינו מותר על פי חוזה המשבצת שבין המושב לבין רמ"י. על מנת לאפשר לנתבעים 1, 3, 6 ו-7 לפעול להסדרת המבנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וברמ"י (תוך התחשבות בתגובות האיטיות של גופים אלו) ולאור ההיתכנות להסדרת שימושים אלו בשינויים שפורטו בעדות מר יוסי אזולאי, ייכנסו צו ההריסה וצו איסור השימוש לתוקף ביום 15.8.2024; על הנתבעים 1, 5 ו-8 להרוס את מבנה 22 המפורט במפת המדידה של המודד שלמה חי שצורפה לחוות דעתו מיום 8.7.2020 ונאסר עליהם ועל כל הבאים מכוחם לעשות בו כל שימוש חורג ושאינו מותר על פי חוזה המשבצת שבין המושב לבין רמ"י. לאור מצבם הכלכלי הקשה של הנתבעים 5 ו-8 ולאור מצבה הרפואי של הנתבעת 8 ועל מנת שהנתבעים 5 ו-8 ימצאו מקום מגורים אחר, לרבות פנייה לגורמים המתאימים בבקשה לקבלת דירה למגורים מהדיור הציבורי, יכנסו צו ההריסה וצו איסור השימוש לתוקף ביום 7.8.2025; על הנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך 23,329 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (26.5.2019) ועד ליום התשלום בפועל; בנוסף, על הנתבעים 1, 3, 6 ו-7, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך 123,648 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (26.5.2019) ועד ליום התשלום בפועל; בנוסף, על הנתבעים 1, 5 ו-8 לשלם לתובעת את הסך 84,922 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (26.5.2019) ועד ליום התשלום בפועל; על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.