צו פתיחת הליכי חדלות פירעון ליחידה עם תביעת חוב משותפת

ביום 6/3/22 הוגשה תשובת היחידים לתגובת הממונה, בה עתרו שהוצאות ההליך יהיו כלולות בסכום המוצע במסגרת ההסדר, כאשר לטענתם ב"כ הממונה נתן הסכמתו לבקשה זו. בנוסף, ביקשו שלא יוטל עליהם כפל הפקדה על סך 6,165 ₪ לקופת ההסדר שכן הבקשה הוגשה במקור כבקשה משותפת ורק לבקשת הממונה ניפתח תיק נוסף על שם היחידה, אולם מיד לאחר מכן הורה בית המשפט על קיום דיון מאוחד.

נטען כי הטלת חיוב תשלום חודשי בשלב זה, כאמור ללא שהתבקש כלל עיכוב הליכים, סותרת לכאורה את תכליתו של החוק המבקש לעודד חייבים להגיע להסדר חוב עם נושיהם, בטרם יפנו להליך חידלות פרעון ואילו הטלת תשלום חודשי, מהוה תמריץ שלילי לחייבים.

מעבר לטענות המהותיתות והעקרונית שלעיל, לנוכח מצבם הכלכלי של היחידים, כאשר היחידה שהכנסתה מקיצבת נכות בלבד, היתה מקבלת פטור מחובת תשלום במסגרת צו פתיחת הליכים והליכי חידלות פרעון נוכח הילכת לשצ'נקו (רע"פ 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים [פורסם בנבו] (11.02.2020)), הרי שאין מקום להטיל עליהם תשלום במסגרת הבקשה שבנידון.

הנושים יגישו למנהל ההסדר תביעות חוב בתוך 60 יום מהיום, בהתאם לתקנות  120 – 121 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט – 2019 (להלן: "התקנות").

...

לאחר עיון בבקשה, בתגובת הממונה, בתשובת המבקשים, ובתגובת הממונה לתשובה אני מורה כדלקמן: אני מורה על מינויו של עו"ד נפתלי נשר מ"ר 10902 כמנהל הסדר, בהתאם להוראת סעיף 326 לחוק.

סבורני כי הדרישה לתשלום המקדמה בכל אחד מהתיקים מוצדקת בנסיבות הענין ונובעת מכך שמדובר בשני תיקים שונים, עם פרסום נפרד בכל אחד מהתיקים והעלויות הכרוכות בכך.

אני מורה ליחידים שלא לבצע כל פעולה בנכסיהם, ללא אישור הממונה או בית המשפט.

ביום 9/5/21 ניתן צו לפתיחת הליכים בתיק חדל"פ מס' 49280-01-21 ( היחידה- גאדה שחות ).

שתי תביעות חוב חופפות בתיק החדל"פ של אשת היחיד שהוגשו על ידי בנק לאומי בסך כולל של 150,000 ₪ והן הועברו לבדיקת בעל תפקיד חצוני.

כאן המקום לציין כי היחידים הנם בני זוג ותביעות החוב המשותפות עומדות על הסך של כ- 350,000 ₪.

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

לאור האמור והמפורט אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחידים בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן - חובת התשלומים בתיק חדל"פ 49280-01-21 ( גאדה שחות )- על היחידה לשלם את הסך של 1440 ₪ בחודש לתקופה של 60 חודשים ובסה"כ להוסיף ולשלם לקופת ההליך את הסך הכולל של 86,400 ש"ח. התשלומים יבוצעו בכל 25 לחודש, מחודש 6/22 ואילך.

במסגרת ההליך של היחיד הוגשו 23 תביעות החוב בסך כולל של 550,542 ₪, בדין רגיל.

ביום 7/7/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בתיק חדל"פ מס' 37751-04-20 (היחידה – מריאנה זאמל).

ב"כ הנושה, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, שהנו נושה משותף של היחידים בסכום חוב של 33,605 ₪, היתנגד לאפשרות קביעת חובת התשלומים הנ"ל וטען כי מדובר ב"פרס" לאור המחדלים שצברו בהליך, לאור הדיבידנד הצפוי וסכום חובותיהם הכולל.

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחידים יפרו את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הם יהיו חשופים לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן : הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

בסופו של דבר הציעו היחידים להאריך את תקופת התשלומים ואף להגדיל את הסכום של חובת התשלומים במהלך תקופת השיקום הכלכלי.

לאחר ששקלתי את כל הנתונים שלפניי הנני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחידים בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים כדלקמן - חובת ההתשלומים בתיק חדל"פ 37752-04-20 - על היחיד להוסיף ולשלם לקופה את הסך הכולל של 39,000 ₪ ב- 60 תשלומים חודשיים בשיעור של 650 ₪ כ"א, מחודש 8/22 ובכל 10 לחודש.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 24937-02-22 לבדב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' חדל"פ 24952-02-22 לבדב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 354955_4 בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה איילת הוך-טל בעיניין חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן – החוק ובעניין סרגיי לבדב, ת"ז 322064635 להלן – היחיד ובעניין אוקסנה לבדב , ת"ז 322064643 להלן – היחידה ובעניין הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה פסק דין

כל תביעות החוב שאושרו בעיניין היחידה הן למעשה תביעות חוב משותפות עם היחיד, אשר אף הצהיר עליהן בבקשתו, אלא שבפועל רק נושה אחד, בנק הפועלים בע"מ, הגיש תביעות חוב מקבילות בשני ההליכים.

כל ההערות והעיקולים אשר הוטלו על זכויות היחיד ונכסיו בכל טרבונל שהוא מבוטלים וכן כל ההגבלות שהוטלו מכוח צו פתיחת ההליכים בעיניינה מבוטלות, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ.

הפרת תנאי תכנית הפרעון - במידה והיחידה תפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, תהא חשופה לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.

...

על כן, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

אני מאשרת תשלום שכר השגחת הממונה וכן את שכר טרחת נאמן, מע"מ והוצאות בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 ובהתאם להנחיות הממונה, לפי הגבוה מביניהן.

בעניינינו התרשמתי כי היחידה אינה חדלת פרעון ואין כל תכלית שיקומית בהליך המתנהל בעיניינה, וכי התכלית היחידה בהליך היא לכוף על הנושה ויתור על חלק מחובה ואסביר: במקרה זה המדובר בהליך חידלות פרעון שניפתח בפועל כנגד נושה אחד בלבד, כאשר חוב כלפי נושה אחר, בנק יהב, הוסדר על ידי בעלה של היחידהש משום שהחוב היה משותף לשניהם ומטעם זה לא הוגשה תביעת חוב על ידו.

הנושה אוחזת בפסק דין שנתן תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו עם היחידה מרצונן החופשי.

לאור כל האמור לעיל בהתיעדר תכלית שיקומית ומשלא התגלו נכסים כלשהם המצדיקים המשך הליך חידלות הפרעון לצורך ביצוע הליכי מימוש, אני סבורה כי אין מקומה של היחידה בהליך חידלות פרעון, וככל שאינה יכולה לעמוד בתשלם החודשי לו התחייבה, פיתרונה בהסדר עם הנושה או בצו תשלומים בלישכת ההוצאה לפועל.

...

לסיכום - התמונה המצטיירת היא כי לאחר שהיחידה לקחה על עצמה התחייבות שקיבלה תוקף של פסק דין ושילמה תשלומים, מטעמיה היא, בחרה לפנות להליך חדלות פירעון.

לאור כל האמור לעיל בהתיעדר תכלית שיקומית ומשלא התגלו נכסים כלשהם המצדיקים המשך הליך חדלות הפירעון לצורך ביצוע הליכי מימוש, אני סבורה כי אין מקומה של היחידה בהליך חדלות פירעון, וככל שאינה יכולה לעמוד בתשלם החודשי לו התחייבה, פתרונה בהסדר עם הנושה או בצו תשלומים בלשכת ההוצאה לפועל.

על כן אני מקבלת את הבקשה לביטול ההליך.