אולם, עיון בסעיף 175 ב, מלמד כי המחוקק לא ראה לנכון להסמיך את בית המשפט ולהעניק לו שיקול דעת להחלת ההפטר על חוב עונשי, בשונה מחלקו של החוב בגין ריביות או קנסות בשל אי תשלום במועד, שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצוו לפתיחת הליכים (סעיף 175ב(1), שלגביהם בית המשפט יוכל להפעיל שיקול דעת ולהורות על הכללתם בהפטר שיינתן ליחיד.
מאחר ומטרתו של תשלום עונשי הנה הטלת סנקציה כספית על היחיד מתוך שקולי ענישה והרתעה, בנגוד לחובות מסוגים אחרים, הרי שמתן הפטר מתשלום קנסות מהוה מתן פטור מסנקציה עונשית אשר הוטלה ע"י השילטון ואינו מצוי במישור בין היחיד לבין אדם אחר, וזוהי הסיבה שבגינה ראה המחוקק שאין מקום להחיל את ההפטר על חובות מסוג זה. (ראו לעניין זה ספרו של כב' השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני הפטר - חידלות פרעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים כרך א (2019), עמ' 358 (להלן: "מאור ודגני").
אך למעלה מן הצורך אומר כי מקבלת אני גם את טענת הנאמן לפיה, מדובר בחוב נמוך שאינו מצדיק, בנסיבות העניין, החלת ההפטר שניתן ליחידה על הריביות ותוספת הפיגורים שהוטלו על הקנסות, ויפים בעיניין זה דבריה של השופטת איילת הוך-טל במסגרת חדל"פ 49290-01-21 מנוחין נ' ממונה על חידלות פרעון- מחוז חיפה והצפון, "..בנוגע לחובות למרכז לגביית קנסות, מדובר בשני חובות נפרדים. כאמור, הראשון בגין קנס משטרתי אשר לפי החלטת המרכז לגביית קנסות מיום 16.4.23 החוב בו הועמד על סך 279 ₪ (כאשר גובה קרן החוב עומד על סך 225 ₪). החוב השני נובע מתשלום שנפסק לחובת היחידה בהליך פלילי. גובה החוב כיום הנו 591 ₪ כאשר הקרן הנה 500 ₪. הפטר בגין חוב מעין זה מוסדר בסעיף 175(ג) לחוק. עם זאת, לאור הסכומים בהם מדובר לא מצאתי מקום לבצע הפחתה כלשהיא בגין חובות אלה אשר למעשה עומדים גם כיום על קרוב לסכום הנומינלי".
גם בעניינינו, מדובר בחוב נמוך ובתוספות נמוכות, ולא מצאתי כי היחידה על אף נסיבותיה האישיות והכלכליות לא תוכל לעמוד בבצוע החזר חוב זה ולו בתשלומים.
...
ביום 28/02/23 נעתר בית המשפט להמלצת בעלי התפקיד ובהתבסס על נתוניה האישיים והכלכליים של היחידה, החליט לתת לה הפטר לאלתר מחובותיה ברי ההפטר, וזאת לאחר שבמעמד הדיון התברר כי היחידה הסירה את מלוא מחדליה, למעט המצאת אישורי מסירה חסרים, שהיחידה התחייבה להמציאם תוך 60 ימים מיום מתן צו ההפטר בעניינה.
בנסיבות המקרה דנן, לא שוכנעתי כי היחידה נמנעה מתשלום חוב זה בשל מצוקתה הכלכלית והעדר יכולת לכך.
בתקופה הנ"ל, היחידה הייתה, צעירה יחסית, והיה ביכולתו לפעול לתשלום החוב הנ"ל.
עיון בדוחות בעלי התפקיד מעלה כי עם כניסתה של היחידה להליך, ובוודאי במועד יצירת החוב למרכז לגביית קנסות, היה לה כושר עבודה מלא ולא הייתה כל מניעה לתשלום החוב הנ"ל.
מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף שעה שהממונה קבע ליחידה תשלום חודשי בסך של 300 ₪, כך שנחה דעתי כי היחידה יכלה לשלם חוב של 500 ₪ או את אגרת רשות השידור הנמוכה.
לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.
ב"כ היחידה ימציא החלטתי זו למרכז לגביית קנסות.