צו פתיחת הליכי חדלות פירעון והסדר חוב שני

המשיבה 1, עו"ד אמירה נהיר, מונתה כנאמנת בשני התיקים ("הנאמנת").

אפשרות זו עומדת ליחיד הן בהליך אותו יזם עוד בטרם ננקטו בעיניינו הליכי חידלות פרעון, אך גם במצבים בהם כבר החלו כאלו הליכים, על יסוד סעיף 185 (א) בחוק חדל"פ: אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

...

בהחלטה שניתנה ביום 3.9.23 נקבע שהבקשה איננה ברורה, שיש לבחון את שווי זכויות היחיד בעיזבון אימו המנוחה, שיש להבהיר אם היחידים מבקשים להקטין את החבות בצו השיקום או שמא רק לקצר את תקופת השיקום, ושכל עוד לא ייעשה כן הבקשה נדחית.

נוכח כל זאת, הבקשה לאישור תכנית הפירעון נדחית.

אולם, עיון בסעיף 175 ב, מלמד כי המחוקק לא ראה לנכון להסמיך את בית המשפט ולהעניק לו שיקול דעת להחלת ההפטר על חוב עונשי, בשונה מחלקו של החוב בגין ריביות או קנסות בשל אי תשלום במועד, שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצוו לפתיחת הליכים (סעיף 175ב(1), שלגביהם בית המשפט יוכל להפעיל שיקול דעת ולהורות על הכללתם בהפטר שיינתן ליחיד.

מאחר ומטרתו של תשלום עונשי הנה הטלת סנקציה כספית על היחיד מתוך שקולי ענישה והרתעה, בנגוד לחובות מסוגים אחרים, הרי שמתן הפטר מתשלום קנסות מהוה מתן פטור מסנקציה עונשית אשר הוטלה ע"י השילטון ואינו מצוי במישור בין היחיד לבין אדם אחר, וזוהי הסיבה שבגינה ראה המחוקק שאין מקום להחיל את ההפטר על חובות מסוג זה. (ראו לעניין זה ספרו של כב' השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני הפטר - חידלות פרעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים כרך א (2019), עמ' 358 (להלן: "מאור ודגני").

אך למעלה מן הצורך אומר כי מקבלת אני גם את טענת הנאמן לפיה, מדובר בחוב נמוך שאינו מצדיק, בנסיבות העניין, החלת ההפטר שניתן ליחידה על הריביות ותוספת הפיגורים שהוטלו על הקנסות, ויפים בעיניין זה דבריה של השופטת איילת הוך-טל במסגרת חדל"פ 49290-01-21 מנוחין נ' ממונה על חידלות פרעון- מחוז חיפה והצפון, "..בנוגע לחובות למרכז לגביית קנסות, מדובר בשני חובות נפרדים. כאמור, הראשון בגין קנס משטרתי אשר לפי החלטת המרכז לגביית קנסות מיום 16.4.23 החוב בו הועמד על סך 279 ₪ (כאשר גובה קרן החוב עומד על סך 225 ₪). החוב השני נובע מתשלום שנפסק לחובת היחידה בהליך פלילי. גובה החוב כיום הנו 591 ₪ כאשר הקרן הנה 500 ₪. הפטר בגין חוב מעין זה מוסדר בסעיף 175(ג) לחוק. עם זאת, לאור הסכומים בהם מדובר לא מצאתי מקום לבצע הפחתה כלשהיא בגין חובות אלה אשר למעשה עומדים גם כיום על קרוב לסכום הנומינלי". גם בעניינינו, מדובר בחוב נמוך ובתוספות נמוכות, ולא מצאתי כי היחידה על אף נסיבותיה האישיות והכלכליות לא תוכל לעמוד בבצוע החזר חוב זה ולו בתשלומים.

...

ביום 28/02/23 נעתר בית המשפט להמלצת בעלי התפקיד ובהתבסס על נתוניה האישיים והכלכליים של היחידה, החליט לתת לה הפטר לאלתר מחובותיה ברי ההפטר, וזאת לאחר שבמעמד הדיון התברר כי היחידה הסירה את מלוא מחדליה, למעט המצאת אישורי מסירה חסרים, שהיחידה התחייבה להמציאם תוך 60 ימים מיום מתן צו ההפטר בעניינה.

בנסיבות המקרה דנן, לא שוכנעתי כי היחידה נמנעה מתשלום חוב זה בשל מצוקתה הכלכלית והעדר יכולת לכך.

בתקופה הנ"ל, היחידה הייתה, צעירה יחסית, והיה ביכולתו לפעול לתשלום החוב הנ"ל. עיון בדוחות בעלי התפקיד מעלה כי עם כניסתה של היחידה להליך, ובוודאי במועד יצירת החוב למרכז לגביית קנסות, היה לה כושר עבודה מלא ולא הייתה כל מניעה לתשלום החוב הנ"ל. מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף שעה שהממונה קבע ליחידה תשלום חודשי בסך של 300 ₪, כך שנחה דעתי כי היחידה יכלה לשלם חוב של 500 ₪ או את אגרת רשות השידור הנמוכה.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.

ב"כ היחידה ימציא החלטתי זו למרכז לגביית קנסות.

היחיד בן 60, נשוי בשנית ואב לשני קטינים הסמוכים על שולחנו מנשואיו הנוכחיים.

סעיף 286(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל את הצוו לפתיחת הליכים אם נמצא כי החייב אינו בחדלות פרעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חידלות פרעונו.

אולם, אין לעשות כן לפני שהובהר כדלקמן : "לגבי החובות שאינם ברי-הפטר אכן ניתן להגיע להסדר או להפעיל את הכלים המשפטיים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל שפורטו כאמור על ידי הסיוע המשפטי. במלים אחרות, אני סבורה כי כאשר מונח מקרה כזה בפני בית המשפט, או אף קודם לכן, יש לפנות לראש ההוצאה לפועל ו/או לנושים בעיניין אותם כלים משפטיים... או אז תובא בפני בית המשפט תמונה כוללת ותתקבל החלטה מושכלת ביחס לגורל הליך חידלות הפרעון" (סע' 26 לפסק הדין).

...

המסקנה כי יש לבטל את ההליך מתחזקת נוכח הנקבע בהחלטה מיום 27/7/23 כי חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב (סע' 27 להחלטה).

בעחדל"פ 22132-09-22 רפאל נ' שלמה הנדל (נאמן) ואח' (פורסם במאגרים, 22/11/23) נפסק כי בשעה שנקבע כי חוב המזונות נצבר בחוסר תום לב, אין מקום להמשיך ולנהל את הליכי חדלות הפירעון ביחס לחובות אחרים שלא נוצרו בחוסר תום לב. אומנם במקרה זה חוב המזונות גבוה בהיקפו מיתר החובות של המערער, שלא כפי בתיק שלפניי, ואולם המסקנה כי אין מקום להמשיך ולנהל את ההליך אינה משתנה לאור הסכום המשמעותי של חוב המזונות, המצטרף לחובות נוספים שאין עליהם הפטר.

התוצאה - אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

המחוקק כיוון את הארכת תקופת התשלומים למקרה של פגם שנפל בהתנהלות היחיד או בתום הלב שלו במהלך ההליך או בעת יצירת החובות (ראו ספרם של עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חידלות פרעון, הסדרי חוב ושיקם כלכלי של יחידים, כרך א' בעמוד 585).

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הוא יהיה חשופה לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

התוצאה היא כי צו התשלומים יעמוד על 2300 ₪ בחודש.

אני סבור כי במקרה זה יש מקום לקבוע תקופת תשלומים ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק, על בסיס הוראות סעיפים 163(ג)(1)(ב) ו- 163(ג)(2) לחוק.

לא ראיתי לקבוע זאת הן מאחר והדבר לא הומלץ על ידי בעלי התפקיד והן והדבר מתאים למקרים יוצאים מן הכלל, בהם קיימות נסיבות חמורות וחוסר תום לב. לאור כל האמור, מאחר והיחיד עצמו לא התנגד להארכת תקופת התשלומים באופן משמעותי, אני מעמיד את התקופה על 60 חודשים.

המחוקק כיוון את הארכת תקופת התשלומים למקרה של פגם שנפל בהתנהלות היחיד או בתום הלב שלו במהלך ההליך או בעת יצירת החובות (ראו ספרם של עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חידלות פרעון, הסדרי חוב ושיקם כלכלי של יחידים, כרך א' בעמוד 585).

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הוא יהיה חשופה לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

לאחר שעיינתי בבקשת היחיד, בהמלצת הממונה, בבקשות ובתגובות שהוגשו לתיק בית המשפט, הדיונים שהתקיימו בו לרבות ובמיוחד האחרון ביום 4/4/24, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי לפי לסעיף 161 לחוק, בתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - סך של 2,200 ₪ בחודש לתקופה של 50 חודשים, החל מחודש 4/24.

התוצאה היא כי צו התשלומים יעמוד על 2200 ₪ בחודש.

אני סבור כי במקרה זה יש מקום לקבוע תקופת תשלומים ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק, על בסיס הוראות סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק.