צו פיצוי כספי כעונש לנאשם שתקף את אשתו

ההסכמה שבין הצדדים והנושא שטעון הכרעה לאור התסקירים החיוביים שהגיעו מטעם שירות המבחן, הצדדים הסכימו שיושתו על הנאשם העונשים הבאים: 180 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן למשך שנה, פיצוי למתלוננת וקנס כספי.

לפי האישום הראשון, המבקש תקף את אישתו על רקע חשדו שהיא בוגדת בו ולכן הורשע בבצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

לפי האישום השלישי, לאחר שהנאשם סילק את אישתו וילדיו מהבית בו התגורר והם עברו להתגורר עם אחיה, הוא איים על אישתו ולכן הורשע בבצוע עבירת איומים.

...

גם כאן, מדובר בתוכניות שמתייחסות לעתיד ולכן, אין מנוס מהמסקנה שהנאשם לא הוכיח נזק מוחשי וקונקרטי מעצם ההרשעה בדין, לא בתחום התעסוקה ולא בתחום הלימודים.

לפיכך, הבקשה של הנאשם לביטול ההרשעה, נדחית.

סוף דבר הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם יבצע 180 שעות שירות לתועלת הציבור.

בנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, ציינה שמדובר בנאשם שתקף את המתלוננת מחוץ למועדון כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול, דחף אותה, הפילה, בעט בה וכל זאת לעיני עוברים ושבים שנחלצו לסייע למתלוננת.

מדיניות ענישה בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן: רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.16), הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של תקיפת בת זוג.

בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן, פיצוי והתחייבות.

כאשר על רקע ויכוח עם אישתו, תקף אותה הנאשם, משך בשערה ודחף אותה.

קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתם.

...

נוכח סמיכות הזמנים, אני קובע כי מדובר באירוע אחד.

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות נסיבות ביצוע העבירות ובהתאם לתיקון 113 (סעיף 40יג לחוק), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה מיום 16.11.21.

• רע"פ 7575/163 אינדלקאו נ' מדינת ישראל (7.11.13) – הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, הגורמת חבלה של ממש, בכך שתקף את אישתו והכה אותה בפניה באמצעות ידיו.

בית המשפט החליט לחרוג משקולי שקום, לאחר שהנאשם עמד תקופה ארוכה בתנאי שיחרורו, שולב בטיפול מוצלח והעובדה כי הנאשם והמתלוננת מעוניינים לחדש ולמסדר את הקשר ביניהם ולגדל ביחד את בתם והשית על הנאשם עונשים של מאסרים מותנים, התחייבות, צו מבחן, צו של"צ ופצוי.

הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להמנע מעבירה), התש"ף – 2019 על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע.

...

לסיכום, שב והמליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכו ימשיך הנאשם בטיפולו.

בהלכת תמר כתב, קבעה כב' השופטת דורנר כי: "הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשרת לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל". מהמקובץ עולה כי ישנם שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה – הראשון, נסיבות העבירה מאפשרות להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים והשני, עצם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

באיזון בין השיקולים השונים ובהם גמול, הלימה, הרתעת היחיד והרבים, ובמכלול הנסיבות ובשקילת האינטרס הציבורי אל מול האינטרס של הנאשם ומדיניות הענישה, שוכנעתי כי בנסיבות התיק דנן הנאשם עומד בתנאים להימנעות מהרשעה וכי ביטול הרשעתו לא יהווה פגיעה חמורה באינטרס הציבורי בניגוד להרשעתו בדין ויש להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך.

לאור כל האמור, אני מבטלת הרשעתו של הנאשם וגוזרת עליו את העונשים הבאים: צו פיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

שירות המבחן המליץ להטיל על נאשם 2 צו מבחן למשך שנה במסגרתו ישתלב בקבוצות טיפוליות, זאת לצד המלצה להטיל עונשים של מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מתנה ומתן פיצוי כספי למתלונן.

עדויות לעונש נאשם 1 העיד לעונש את גב' לאה דיין אישתו, את גב' אושרת מועלם אחותו ואת מר יוסי אלחדד חברו.

ביחס לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה נתתי משקל לאופי האלימות הברוטלי; לשימוש בנשק קר (חפץ הנחזה לסכין); לכך שהתקיפה בוצעה בצוותא חדא בהפתעה וללא התראה מוקדמת; לחבלה הפיזית שנגרמה למתלונן 1 כתוצאה מהדקירה וליתר הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו למתלוננים; לנזק שעלול היה להגרם כתוצאה מדקירה בבטן; לסיבה הסתמית (ויכוח בין ילדים) שהביאה את הנאשמים לבצע את התקיפה; לכך שמתלונן 1 היה קטין בעת ביצוע העבירה, על ההשלכות שיש לפגיעה שכזו על קטין; למספר המותקפים ולעובדה שהתקיפה הברוטלית נעשתה במקום צבורי בו בילו מישפחות שלמות עם ילדים.

עוד ראוי לציין כי בעקבות התקיפה הוכר נפגע העבירה כנכה בשיעור של 50% וכן שבעת גזר הדין הנאשם היה רק בתחילתו של הליך טפולי; את ע"פ 324/19 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.5.2013) בו דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם קטין שהורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים והחזקת סכין והותיר על כנו עונש של 24 חודשי מאסר.

...

חרף כל הנאמר עד כה, סבורני שלא ניתן להתעלם ממספר נתונים המשליכים על שאלת המשקל שיש לתת לשיקול השיקום בעניינו של נאשם 1.

כל אלה הובילוני למסקנה לפיה יש מקום לחרוג במידת מה ממתחם העונש ההולם שנקבע, אך זאת מבלי לוותר על עונש של מאסר בפועל ממש אשר נדרש בענייננו.

זאת, לצד שיקולי ההרתעה, הן האישית והן של הרבים, הנדרשים במקרה זה. לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 א. 20 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

· ברע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.16) המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הריצפה.

בית המשפט קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל- 8 חודשי מאסר בפועל, ונוכח המלצה חיובית של שירות המבחן והיעדר עבר פלילי גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן, פיצוי והתחייבות כספית.

...

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: בשים לב לכך שלעבירה לא קדם תכנון והאלימות שהפעיל הנאשם כלפי המתלוננת היה במדרג נמוך אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא נמוכה - בינונית.

לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת תקיפת בת זוג, בנסיבות תיק זה, נע בין מאסר על תנאי ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין שני האירועים כדלהלן: 3 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 7.10.23.