בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4806/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט א' שטיין
העותרים:
1. איתן חברוני
2. אליהו ונונו
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקח על המכרות
2. שורק חציבה בע"מ
3. מלט הר טוב בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ד בחשון התשפ"א
(1.11.2020)
בשם העותר 1:
עו"ד יוסי אור-הכהן
בשם העותר 2:
עו"ד ליאור דץ
בשם המשיב 1:
עו"ד רנאד עיד
בשם המשיבות 3-2:
עו"ד יניב מטלס
][]פסק-דין
בתום ההליך נשוא בג"ץ שומרי הסף, החלו בעלות הזכויות במחצבה לקדם בועדה המחוזית ירושלים תכנית מפורטת למחצבה (תכנית 102-0749036 "מחצבת שמשון – הר טוב") (להלן: התכנית החדשה) וכן הגישו לועדה המקומית לתיכנון ובנייה בית שמש בקשת הקלה לחמש שנים לקבלת היתר לכריה וחציבה של כל סוגי האבן וחומרי הגלם.
בהקשר זה נטען, כי אין זה ייתכן שהמפקח ישנה את עמדתו בחלוף פחות משנה, ועל כן מוטל על המפקח הנטל לשכנע את בית המשפט מדוע עשה כן ולהציג את המידע החדש שגרם לו לשנות את דעתו.
...
בעבר הגיע המפקח למסקנה כי אין הכרח בחציבת החומרים הטפלים ועל בסיס החלטה זו התייתר הדיון בבג"ץ שומרי הסף והעתירה נדחתה, אולם מאז הוצגו בפני המפקח חוות דעת חדשות אשר שכנעוהו כי יש צורך בחציבת החומר הטפל ביחידה מסוימת, אשר רק לגביה ניתן לבעלות הזכויות הרישיון לחציבת החומר הטפל.
לאחר שבחנתי את השתלשלות העניינים, נחה דעתי כי החלטת המפקח ניתנה על בסיס שיקולים מקצועיים.
סוף דבר: רישיון החציבה מושא העתירה הוצא בדל"ת אמות הסמכות הנתונה למפקח ובהתבסס על שיקול דעת מקצועי, ענייני ונטול פניות שהלה הפעיל.
