מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו עשה לספקת חומרי גלם

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, בין היתר, שכן המבקשות המשיכו להפעיל את המחצבה חרף פקיעתו של צו הביניים וללא רישיון חציבה בתוקף, כך שאין מקום להורות על מתן צו עשה להנפקת רישיון זמני במסגרת הדיונית הנוכחית; הן לא הוכיחו את טענותיהן לנזק כלכלי שעשוי להגרם להן כפי שנקבע גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; וכי הן פעלו בחוסר תום לב בכך שנמנעו במכוון מלסיים את חציבת מלוא עתודות האבן שנותרו במחצבה.
לבסוף, במסגרת ההליך בבית משפט קמא, היה זה המשיב 2 בעצמו, המפקח על המכרות במשרד האנרגיה, שסבר כי "קיימת חשיבות בהמשך הפעלת המחצבה באופן סדיר כך שאספקת אבן לסלילה תימשך באופן סדיר ורציף עד תום עתודות חומר הגלם בכל מחצבה. במקרה של מחצבת פוריה ממליץ המפקח לאפשר המשך פעילות לפחות עד לקביעת ייעוד השטח החדש שבמסגרתו יובטח מיצוי מיטבי של יתרת עתודות האבן בתחום המחצבה" (תגובת המשיבים לעתירת המבקשות, בפיסקה 146).
...
דברים אלו, על פניהם, תומכים אף הם במסקנה כי לא צפויים נזקים משמעותיים כתוצאה מהמשך ביצוע עבודות החציבה, שבכוחם להכריע את מאזן הנוחות לטובת המשיבות.
לנוכח האמור, דין הבקשה להתקבל, במובן זה שיתאפשר למבקשות להמשיך בעבודות החציבה עד להכרעה בערעור.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הליך הבוררות עתרו המבקשות (במסגרת תביעה שכנגד), בין היתר, לצוו עשה המורה למשיבה להעביר לחזקתן את 10 כלי רכב ואת יתרת חומרי הגלם, מחד גיסא, ואילו המשיבה עתרה לסעד של אכיפת ההסכם המתוקן ותשלום יתרת התמורה החוזית על פיו, מאידך גיסא.
...
לסיכום הדברים, מטרת הבקשה לצו מניעה זמני היא שימור המצב הקיים וזאת עד להכרעה במחלוקות הכספיות שבין הצדדים במסגרת הבוררות בשוויץ.
בהינתן כי, שני הצדדים עתרו לאכיפת ההסכם ביניהם, שוכנעתי כי הנזק שעלול להיגרם למבקשות, אם לא יינתן הצו המבוקש, גדול מהנזק שעלול להיגרם למשיבה, אם יינתן הצו.
סוף דבר דין הבקשה להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשלב מסוים, ביקש הנתבע 1 לשלם בגין חומרי הגלם באמצעות כרטיס אשראי שלו, אולם לאחרונה החל לבקש את ביטול חיובי האשראי ולדחות מעט את התשלומים.
ההצדקה ליתן צו עשה זמני שחופף לסעד הקבוע משהוכח לפניי כי הצוו המבוקש מטרתו לסכל שינוי מצב קיים שנעשה זמן קצר לפני הגשת הבקשה ואשר פגיעתו הייתה חמורה בתובעת וכי בנסיבות יהיה זה צודק ונכון להשיב את המכונות כבר עתה לידי התובעת, יש מקום להענות לבקשה.
...
אני מחייב את הנתבעת 2 לשתף פעולה בעניין זה ככל הדרוש מבחינתה.
הגם שהעתירה בעניין השולחנות נדחתה, מאחר והעתירה בעניין המכונות התקבלה ויש לראותה כעתירה העיקרית (מבחינת השווי הכספי של הציוד), הנתבע 1 ישלם לתובעת את הוצאות הבקשה וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת החלטתי זו (הפגרה במניין).
בנסיבות וככל שהשבת המכונות תעשה ללא תקלות, מוצע לתובעת ולנתבעת 2 להסכים כי החלטתי זו תהווה גם את אקורד הסיום של התביעה כנגד הנתבעת 2.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4806/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. איתן חברוני 2. אליהו ונונו נ ג ד המשיבים: 1. המפקח על המכרות 2. שורק חציבה בע"מ 3. מלט הר טוב בע"מ עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד בחשון התשפ"א (1.11.2020) בשם העותר 1: עו"ד יוסי אור-הכהן בשם העותר 2: עו"ד ליאור דץ בשם המשיב 1: עו"ד רנאד עיד בשם המשיבות 3-2: עו"ד יניב מטלס ][]פסק-דין
בתום ההליך נשוא בג"ץ שומרי הסף, החלו בעלות הזכויות במחצבה לקדם בועדה המחוזית ירושלים תכנית מפורטת למחצבה (תכנית 102-0749036 "מחצבת שמשון – הר טוב") (להלן: התכנית החדשה) וכן הגישו לועדה המקומית לתיכנון ובנייה בית שמש בקשת הקלה לחמש שנים לקבלת היתר לכריה וחציבה של כל סוגי האבן וחומרי הגלם.
בהקשר זה נטען, כי אין זה ייתכן שהמפקח ישנה את עמדתו בחלוף פחות משנה, ועל כן מוטל על המפקח הנטל לשכנע את בית המשפט מדוע עשה כן ולהציג את המידע החדש שגרם לו לשנות את דעתו.
...
בעבר הגיע המפקח למסקנה כי אין הכרח בחציבת החומרים הטפלים ועל בסיס החלטה זו התייתר הדיון בבג"ץ שומרי הסף והעתירה נדחתה, אולם מאז הוצגו בפני המפקח חוות דעת חדשות אשר שכנעוהו כי יש צורך בחציבת החומר הטפל ביחידה מסוימת, אשר רק לגביה ניתן לבעלות הזכויות הרישיון לחציבת החומר הטפל.
לאחר שבחנתי את השתלשלות העניינים, נחה דעתי כי החלטת המפקח ניתנה על בסיס שיקולים מקצועיים.
סוף דבר: רישיון החציבה מושא העתירה הוצא בדל"ת אמות הסמכות הנתונה למפקח ובהתבסס על שיקול דעת מקצועי, ענייני ונטול פניות שהלה הפעיל.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לא מצאתי להעתר לבקשה למתן צו עשה אשר מתבררות ונדונה בפני כב' השופטת ברגר".
תמצית מימצאי חוות הדעת היא, כי בית הבד הוא תתי החלקות שנמנות בחלקות משנה A-B כאשר חלקות המשנה הנן חלק בלתי נפרד מבית הבד – השירותים, המחסנים, חדר העבודה, המטבח, חדר המשרד ומשטח חומר הגלם של הזיתים לאחר שעברו הליך של הפקת הזית (הג'פת הוא תוצר המשנה הנילווה להפקת הזית).
...
כמו כן הציטוט מתוך תביעת המשיבים מביא למסקנה כי בית המשפט קמא קיבל את התביעה לפני שהוגשו סיכומים, לפני שנחקרו המומחים ולפני פסק הדין.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבים ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו