השופט ח' מלצר:
בעתירה שלפנינו הוצא צו על-תנאי המורה למשיב (משרד הבריאות) כדלקמן:
"לבוא וליתן טעם מדוע לא יעודכן התעריף השעתי על פיו מחושב התקציב החודשי שמשלם המשיב עבור סל 'טפול בריאותי מקדם' לילדים בגיל הרך על הספקטרום האוטיסטי, המוענק על-ידי העותרות. זאת בשים לב לתעריפון הרישמי של המשיב לאיבחון וטפול בתחומים פרא-רפואיים המשולם לקופות החולים, ובשים לב לפער בין התעריף השעתי ששילם המשיב עבור השרות הנ"ל בשנת 1993 והתעריף בשנת 2004, לבין התעריף הקבוע כיום".
ההישתתפות שעל פיה מחשב משרד הבריאות את התקציב החודשי המשולם על-ידו לעותרות, המספקות בפועל סל של שירותי "טפול בריאותי מקדם" (להלן: הסל הטיפולי) לילדים בגילאים של 7-1.5 שנים, אשר אובחנו כמצויים על הקשת האוטיסטית (לשם קיצור יכונו אלה להלן גם: ילדים אוטיסטיים), נובעת מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: החוק).
סל השירותים נקבע בתקנה 19 לתקנות מעונות יום שקומיים (רשוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טפול בהם), התשס"ח-2008 (להלן: תקנות מעונות יום), שאושרו על-ידי ועדת הרווחה של הכנסת.
המשיב הוסיף כי שיעור התיקצוב בגנים הטיפוליים דומה לשעור התיקצוב במעונות היום השיקומיים.
המשיב סבור כי עתה התעריף המעודכן הנו סביר וזאת על יסוד שורה של טעמים: העובדה שהסכומים שקבעה ועדת התעריפים עולים, לשיטתו, בקנה אחד עם הנתונים שמסרה העותרת 1; העובדה שהסכום המעודכן, עליו המליצה ועדת התעריפים, מתיישב עם הסכום המתקבל מעדכון התעריף שנקבע בתקנות מעונות היום בעת התקנתן, כשהוא מוצמד למדד יוקר הבריאות, ולמעלה מכך העובדה שהמחיר שנקבע מגלם מספר מקורות גמישות, אשר מאפשרים את התאמת מקורות המימון לצרכים המשתנים (גובה השכר חושב בהתאם לעובדים בעלי ותק של למעלה מעשור בשירות הצבורי, בין היתר בשל הקושי לאתר מומחים בחלק מן המקצועות בעלי היתמחות ייחודית לאוטיזם; הנתון שלפיו ועדת התעריפים ביצעה את התחשיב על בסיס הנחה שרק 15% מהטיפולים יכולים להנתן באופן קבוצתי, אף על פי שבהתאם לנהלים אחוז גדול יותר של טיפולים יכול להנתן באופן קבוצתי ועלותם נמוכה יותר; העובדה שבחלק מהמקצועות השכר שנלקח בחשבון היה גבוה יותר מהשכר שדווח על ידי העותרות, מה גם שעל פי הנהלים ניתן להמיר שעות מטפלים לשעות הניתנות על-ידי סייעות, או בנות השרות הלאומי העובדות בגן או במעון, אך ועדת התעריפים לא הפחיתה בשל כך את התימחור); יתר על כן המשיב גורס כי העובדה שההחלטה התקבלה בסופו של תהליך עבודה מקיף ויסודה שנעשה על ידי ועדת התעריפים בתקופה שהעתירה היתה תלויה ועומדת מהוה ערובה לאיכותה.
החובה המוטלת על המדינה לנהוג בשויון בחלוקת תקציביה – אף היא מוכרת בשיטתנו (ראו, למשל: בג"ץ 4124/00 יקותיאלי ז"ל נ' השר לעינייני דתות, בפסקה 31 לפסק דינה של הנשיאה ביניש (14.6.2010)).
...
דומה כי למסקנה בדבר סבירות התעריף יש להגיע, גם בהינתן מגבלות התקציב, תוך מתן משקל ראוי ומשמעותי לצורך החברתי בטיפול שאיכותו סבירה והתחשבות בעקרונות של צדק וחמלה, ולא רק בהיבטים כלכליים.
חיזוק למסקנה בדבר חוסר סבירותו המהותית של התעריף השעתי ניתן למצוא גם בעובדה שקופות החולים, אשר נהנות מתקצוב גבוה יותר מכפי שניתן לעותרות –אפילו הן אינן מצליחות לגייס כוח אדם מתאים בתעריף העומד לרשותן (ראו למשל: הודעה לעיתונות של הוועדה לזכויות הילד של הכנסת מתאריך 6.12.2011, נספח א' להודעת העותרות מיום 14.12.2011; פרוטוקול הוועדה לזכויות הילד של הכנסת מתאריך 6.12.2011, נספח להשלמת הודעה מטעם העותרות מתאריך 25.12.2011).
כל האמור לעיל מצדיק את התערבותנו בתעריף השעתי שעל פיו מתוקצבות עמותות, אשר ילדים אוטיסטיים מממשים באמצעותן את זכאותם לטיפול בריאות מקדם לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ופעוטות עם אוטיזם זוכים לשירותים מכח חוק מעונות יום שיקומיים.
