בבית המשפט העליון] בירושלים
בג"ץ 6200/05 - ט"ז
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותרת:
אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. סלקום ישראל בע"מ
3. חברת פרטנר תיקשורת בע"מ
4. פלאפון תיקשורת בע"מ
5. חברת מירס תיקשורת בע"מ
בקשה לפסיקת הוצאות
][]החלטה
עניינה של העתירה (מיום 27.06.05) בבקשת העותרת למתן צו על תנאי כנגד משיב מס' 1 (להלן: המשיב) המורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יפעיל לאלתר את סמכותו מכוח סעיף 197(ב) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965(להלן: החוק), ויאריך את התקופה המנויה להגשת תביעות פיצויים בגין ירידת ערך נכס בשל הקמת אנטנות סלולריות ומיתקני שידור, מכוח תכנית המתאר הארצית 36 חלק א (להלן: תמ"א 36א).
במכתב התגובה אל היועץ המשפטי של העותרת (מיום 29.6.07) שלטענת המשיב - שלא נסתרה - נכתב טרם שהובא דבר קיומה של העתירה לידיעתו, נימסר לעותרת כי "אין אפשרות מפורטת להאריך את המועד לבצוע העבודות שעלו על רקע בקשה קונקרטית". במסגרת תגובתו המקדמית לעתירה (מיום 12.01.06) הודיע המשיב כי "החל בעבודת מטה לשם גיבוש עמדתו ביחס לסעד המבוקש בעתירה", ובסופו של דבר, התקבלה ההחלטה להעניק הארכת מועד גורפת כמבוקש בעתירה.
...
במכתב התגובה אל היועץ המשפטי של העותרת (מיום 29.6.07) שלטענת המשיב - שלא נסתרה - נכתב טרם שהובא דבר קיומה של העתירה לידיעתו, נמסר לעותרת כי "אין אפשרות מפורטת להאריך את המועד לביצוע העבודות שעלו על רקע בקשה קונקרטית". במסגרת תגובתו המקדמית לעתירה (מיום 12.01.06) הודיע המשיב כי "החל בעבודת מטה לשם גיבוש עמדתו ביחס לסעד המבוקש בעתירה", ובסופו של דבר, התקבלה ההחלטה להעניק הארכת מועד גורפת כמבוקש בעתירה.
אולם מן החומר שלפני שוכנעתי כי חלק מרכזי ומשמעותי מאותה "עבודת המטה" החלה רק לאחר שהוגשה העתירה, וההחלטה להעניק את הסעד המבוקש – ולו חלק ממנו – במסגרתה, התקבלה כ-7 חודשים לאחר מכן.
אשר על כן, באתי למסקנה כי על המשיב לשאת בהוצאות העותרת בהליך.