בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2731/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
עמותת אל סדק
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה למינוי קאדים
2. שר המשפטים
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. שיח כמאל קבלאן
5. שיח עמאד אבו ריש
6. שיח ענתיר מועדי
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ט באייר התשע"א
(23.05.11)
בשם העותרת:
עו"ד דיב מחמוד
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד ענר הלמן
בשם המשיב 4:
עו"ד מאדי דאהר
בשם המשיב 5:
עו"ד עלי שקיב
בשם המשיב 6:
עו"ד קנת מן
][]פסק-דין
בדומה לוועדה למינוי שופטים, גם ועדת המינויים לבחירת קאדים מד'הב מונה תשעה חברים ואלו כוללים את יושב ראש המועצה הדתית הדרוזית, ראש בית הדין לערעורים, שני קאדים מד'הב, שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת ונציג לישכת עורכי הדין (סעיף 11 לחוק) (בפועל, וכפי שנימסר לנו בתגובת המדינה, מונה הוועדה כיום שמונה חברים בלבד, מאחר שכהונת ראש בית הדין לערעורים אינה מאויישת מאז שנות ה-90).
אין חולק כי המשיבים עומדים בתנאי הכשירות על פי החוק קודם לתיקונו, ואשר קבע כלהלן:
כשירותו של קאדי-מד'הב
כשיר להיתמנות קאדי מד'הב יהיה כל דרוזי שהוא-
בעל הכשרה מתאימה בדין הדרוזי;
בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי מד'הב במדינת ישראל;
בן שלושים שנה לפחות ונשוי או היה נשוי.
וזו לשון סעיף 9 לאחר תיקון מס' 18:
כשירותו של קאדי מד'הב
כשיר להיתמנות קאדי-מד'הב יהיה כל דרוזי שהוא-
(1) בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים;
(2) בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי-מד'הב במדינת ישראל;
(3) בן שלושים שנה לפחות;
(4) בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובילבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך;
(5) עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב) [.
...
לסיכום: שיקול דעתה של ועדת המינויים הוא רחב, ואין בית המשפט שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הועדה.
אשר על כן דין העתירה להידחות, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.
ואולם, על המינויים הנוכחיים, כפי שציין חברי, טרם חלו דרישות התיקון לחוק, על כן אין מנוס מהישענות על חזקת התקינות המנהלית כפי שעשה.