מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו על תנאי להנחת מתווה תכנוני למתקני מיון ומחזור פסולת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 22.5.20 הגיש המבקש תביעה ובה עתר לצוו מניעה קבוע האוסר על המשיבים לבצע כל עבודת בניה עד אשר "יוסדרו זכויותיו הקנייניות (לרבות הסכמות שכנים) בזכויות הבניה וברכוש המשותף". כן עתר הוא למנוע כל פעולה שיש בה לשנות את מיקום מיתקני הבית, כגון מים, חשמל וגז בשטחי הרכוש המשותף וכן פעולות בניה והריסה בבית המשיבים שעלולות לגרום נזק לדירתו.
עוד יצוין כי בין שתי דרישות אלו מתקיימים יחסי גומלין של מקבילית כוחות, ולכן ככל שהמבקש סעד זמני יוכיח שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, כך תתמתן הדרישה להוכחת סכויים לכאוריים טובים לזכייה בתביעה ולהיפך (רע"א 7396/16 גרין נט מחזור וטפול בפסולת בע"מ נ' עריית ירושלים (22.11.2016)).
אציין כי למעשה המשיבים לא הציגו הסכמה של דייר כלשהוא זולתם, ואולם לאור כך שהמבקש אינו חולק על כך שאחד מבעלי הדירות הסכים לבניה (כהן), אצא מנקודת הנחה כי קיימת הסכמה של מחצית מבעלי הדירות.
כידוע, היתר בניה אינו מכריע בזכויות קנייניות ושיקולי הוועדה הם תיכנוניים בלבד ולכן גם לאחר קבלת היתר בניה שמורה לבעל הזכות הקניינית האפשרות לפנות לבית המשפט בטענה שנפגעה זכות הקניין שלו (בג"ץ 305/82 יוסף מור נ' הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז מרכז, פד"י לח(1)141; עע"מ 2832/09 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה גבעתיים נ' בני אליעזר (9.1.2011)).
התוצאה היא שדין הבקשה להיתקבל ומשכך, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע כל פעולת בנייה ברכוש המשותף בבית שברחוב נתיב בעל התניא 9 (פינת המולדת) שבקריית שמואל חיפה וזאת כל עוד אין בידם החלטה כדין על פי סעיף 71ב' לחוק המתירה להם לעשות כן. הצוו מוגבל לתנאי זה, לאור כך שהמבקש צימצם בקשתו לעילה זו בלבד ועל כך נסוב הדיון כולו.
...
לא שוכנעתי כי אלמנט הזמן גרם למשיבים נזק חמור המצדיק תוצאה כה קיצונית ובכל מקרה דעתי היא שהנזק, ככל שנגרם, מקורו בהתנהגותם עת קידמו את נושא הבניה ביודעם כי אין ברשותם את הרוב הדרוש.
התוצאה היא שדין הבקשה להתקבל ומשכך, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע כל פעולת בנייה ברכוש המשותף בבית שברחוב נתיב בעל התניא 9 (פינת המולדת) שבקריית שמואל חיפה וזאת כל עוד אין בידם החלטה כדין על פי סעיף 71ב' לחוק המתירה להם לעשות כן. הצו מוגבל לתנאי זה, לאור כך שהמבקש צמצם בקשתו לעילה זו בלבד ועל כך נסוב הדיון כולו.
המשיבים ישלמו למבקש 1 שכ"ט עו"ד והוצאות הבקשה בסכום כולל של 5,850 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת זכתה במיכרז של עירית ירושלים לפינוי אשפה, וביקשה להקים על המקרקעין הנ"ל מיפעל למיון ומחזור פסולת.
ביום 25.8.13 שלחה חברת החשמל (להלן: חח"י) מכתב ליועץ החשמל של התובעת טופס הקרוי "מידע נידרש להיתר בניה למבנה" ובו נאמר בין היתר כי בהסתמך על נתונים שנמסרו על ידי מבקש המידע, "יש צורך בהעתקת תשתיות חח"י, במקרה זה יש לפתוח תיק במחלקה המסחרית". עוד נרשם בטופס כי "נידרשת הקפדה על דרישות חברת החשמל לגבי מיגבלות מימוש ומרחקי בניה מותרים מקוי חשמל עיליים ו/או תת קרקעיים קיימים ו/או מתוכננים בתאריך מתן מידע זה ומכל יתר מיתקני חברת חשמל קיימים ו/או מתוכננים בתאריך הנ"ל המסומנים על גבי המפות של מבקש המידע ו/או של חברת החשמל המצ"ב". בנוסף נרשם בסעיף 3 בטופס זה, כי אם הדרישות הנ"ל אינן מתקיימות, והמרחקים, של המבנה המתוכנן או הדרך החדשה, ממתקני החשמל קטנים מהמרחקים המזעריים הדרושים, "על מבקש היתר הבניה להזמין על חשבונו את העתקתם של המתקנים הנ"ל במשרד חח"י". התובעת החלה בבניית המפעל וכן הציבה גדר היקפית, כמתואר בתמונות.
ביום 8.6.14 היתקיים דיון בהישתתפות נציג התובעת ונציגי חח"י, סיכום הפגישה חתום על ידי התובעת מלמד כי סוכם שרשת החשמל העילית תומר ברשת תת קרקעית, הנחת הכבל התת קרקעי והתקנת ארון מתכת עבור מערכת מניה (שהיה קודם בתוך חדר בנוי) יבוצעו על ידי חח"י,  כשהתובעת תישא בתשלום "בהתאם לאמות המידה" (הכוונה לאמות המידה שקבעה רשות החשמל במובחן מחברת החשמל, ובהתאם לסעיף 30 ב' לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996).
מותר לה לחברה לבנות ולסדר תחנות טראנספורמציה ולהקים עמודים ונסים לשם קווי העברה של מתח גבוה, ממוצע ונמוך ממעל לדרכים צבוריות ורחובות או לכל אדמה שהיא רשות היחיד וכן למתוח מתחתם כבלים תחתיים כל מקום שיהא צורך בדבר: בתנאי שאם היתה האדמה רשות היחיד צריך לקבל תחלה את הסכמתם של הבעלים או את אישורו של הנציב העליון, לכשלא ניתנה ההסכמה: ובתנאי כי מיד אחרי שחלה איזו הפרעה בדרכים או ברחובות למטרות האמורות לעיל, תהא החברה חייבת להחזירם למצבם הקודם על חשבונה, ועל החברה לשלם פצויים הוגנים לבעלי נכסים פרטיים בעד כל נזק שניגרם מיד ובאופן ישר ע"י הפרעה כזאת.
עוד נרשם בסעיף 5 בצו כי על מפקד האיזור לאשר "לפני ביצוע כל פעולה המהוה עיסוק בחשמל שאינה הפעלה ואחזקה" וכי "הממונה או מי שפועל באישורו לא יבצעו כל פעולה הקשורה באספקת חשמל אלא בהתאם לתוכנית שאושרה". לאחר פקיעת הזיכיון, מ-1927 , בשנת 1996 הוסדרה פעילותה של חב' החשמל בחוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996.
התובעת כלל לא חלקה על הצורך במרחק המינימלי שקבעה חברת החשמל ואשר מופיע במסמך שקבלה לידיה טרם הבניה.
...
בסופו של דבר ביצעה חח"י את הריסת המבנה בחודש ינואר 2017, חודשיים לאחר הגשת התביעה שלפניי.
נוכח האמור לעיל, מסקנתי היא שבדין חויבה התובעת לשאת בהוצאות העתקת התשתית, וזאת בין אם העמודים כולם או חלקם ממוקמים בשטחה ובין אם הם מצויים על גבול המקרקעין ומחוצה לו. הצורך בהעתקת העמודים, גם אם היו מוצבים בשטח ציבורי הגובל עם החלקה נבע מקרבה מסוכנת של המבנה לאותם עמודי מתח גבוה.
אשר על כן התביעה להשבת הסכום ששולם על ידי התובעת לנתבעת נדחית.
לסיכום מכל האמור לעיל, אני מוצאת לנכון לדחות את תביעת התובעת.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו, ובהנתן שהנאשם טרם שולב בטיפול אלא הביע נכונות ראשונית בלבד לעשות כן, תמהה התובעת על המלצת שירות המבחן להסתפק בצו מבחן ובצו של"צ, בהיותה חורגת משמעותית לקולא ממיתחם הענישה ההולם.
במקרה זה הגיעו הנאשמים בעצמם לחניון, שם מסר נאשם 1 לאיאד את המפתח לרכב והנחה אותו כיצד להניעו.
הצורך בענישה משמעותית ומרתיעה, הביא לכך שבעבירות של גניבת רכב שנעברו בנסיבות מחמירות כגון: ביצוע העבירה בצוותא; כחלק מתכנית עבריינית מאורגנת ומתוכננת תוך שימוש באמצעים מתוחכמים - נקבע מיתחם ענישה הולם הנע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל עבור כל עבירה מוגמרת של גניבת רכב.
בת"פ (ראשל"צ) 62111-07-19 מדינת ישראל נ' שלבי (22.1.2020) הורשע איאד במסגרת הסדר טיעון בעבירות שעניינן כניסה לישראל שלא כחוק, קשירת קשר לפשע וניסיון גניבת רכב, והוטלו עליו, על יסוד עתירה משותפת של הצדדים, 7 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס בסך 500 ₪.
הנאשמים יתייצבו לריצוי עונש המאסר בפועל במיתקן כליאה "הדרים", או בכל מקום עליו יורה שב"ס, ביום 3.4.2022 עד השעה 08:30 כשברשותם תעודת זהות ועותק מיגזר הדין.
מובהרת לנאשמים האפשרות לתאם את כניסתם למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336; פקס 08-9193314; דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il. מאסר למשך 8 חודשים, אותו לא ירצו הנאשמים אלא אם יעברו בתוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורם על עבירת רכוש מסוג פשע.
...
לצד האמור, בסופו של דבר לא נגנב רכב נוסף מעבר לרכב בו היו מעורבים השותפים בגניבתו.
סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל.
בהינתן השימוש שנעשה ברכב המיצובישי (ל.ז: 19-223-11) שבבעלות נאשם 2, בביצוע העבירות מושא האישומים השני והרביעי, אני מורה על חילוטו, בהתאם לסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 9.9.2021 היתקיים דיון במעמד הצדדים שבסופו הוצא צו על תנאי (השופטים ע' פוגלמן, ע' ברון וג' קרא) שהורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יונח מתוה תיכנוני שנועד לעגן הקמת מתקנים למיון ומחזור פסולת ששמשו את כלל תושבי האיזור לפני מועצת התיכנון העליונה על מנת שהתמונה התכנונית במלואה תפרס לאשורה.
משיבים אלה התבקשו להבהיר מהו פרק הזמן המוערך להנחת הצעת התיכנון על שולחן מועצת התיכנון העליונה (להבדיל מפרק הזמן הכולל שנקצב לגורם המקצועי שזכה במיכרז, אשר מתייחס לאישור התכנית לאחר הפקדה והחלטה בהתנגדויות).
...
בתגובה המקדמית שהגישו משיבי המדינה לעתירה נטען כי דינה להידחות על הסף, ולצד זאת להידחות לגופה בשל העובדה שההחלטה שלא לקדם את תכנית ראמון מצויה בליבת שיקול הדעת של הרשות ובמתחם הסבירות.
במסגרת פסק הדין נקבע כי: "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי עתירה זו – במתכונתה הנוכחית – מיצתה עצמה. כפי שכבר הובהר, [משיבי המדינה – ע' פ'], שמלכתחילה לא אפשרו את יישום התכנית, הודיעו, לאחר שיקול מחדש, כי יאפשרו את קידום התכנית הקיימת, בצד קידום תכנית נוספת, כמפורט לעיל. בנסיבות אלה, כאשר העמדה אליה מכוונת העתירה אינה עומדת עוד בעינה והתשתית שעמדה בבסיס העתירה השתנתה באופן מהותי, אין מקום לקיים דיון בעתירה במתכונתה זו. למותר לציין כי אין באמור משום נקיטת עמדה בעתירות הנוספות התלויות ועומדות בבית משפט זה, שעליהן עמדנו לעיל" (שם, פסקה 4).
בסופו של יום מצאנו כי תשובת משיבי המדינה בכתב, וחידוד לוח הזמנים שנעשה במהלך הדיון, מהווים מענה מלא לצו על תנאי, לאחר שהובהר כי בכוונתם להניח מתווה תכנוני שנועד לעגן הקמת מתקנים למיון ומחזור פסולת שישמשו את כלל תושבי האזור, לפני מועצת התכנון העליונה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתמצית, הרקע לבקשה הוא מיכרז לבצוע עבודות תיכנון, הקמה ותפעול של מתקן זמני למיון ומחזור פסולת ביניין באתר התארגנות והקמה של שכונת "הרובע הבנלאומי" בעיר לוד, שפירסמה החברה הכלכלית ללוד בע"מ (היא המשיבה 1; להלן: החברה הכלכלית) בנובמבר 2022 (להלן: המיכרז).
יחד עם זאת, המיכרז נושא הבקשה כולל בתוכו לא רק עבודות לתיכנון והקמת המתקן לפינוי ומחזור הפסולת, אלא גם את הפעלתו לתקופה משוערת של כ-6 שנים – משנת 2024 ועד לשנת 2030 (ראו סעיף 1 לתנאי המיכרז, שצורפו כנספח 1 לתביעת המבקשת).
מנגד, אם יינתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעת המבקשת – הליך שעשוי להימשך מספר שנים – יביא הדבר לעיכוב משמעותי בהקמת המתקן לפינוי ומחזור הפסולת.
...
בנוסף, דין הטענה להידחות אף לגופה הואיל והמבקשת לא הציגה כל בסיס ממשי לתמיכה בה. בכלל זה היא לא הצביעה על מתקני פינוי פסולת אחרים שעשויים לשמש חלופה הולמת מבחינת מיקומם והיקף הפסולת הנוספת שביכולתם לקלוט ולמחזר.
על כן ולאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בהחלטתו לדחות את בקשת המבקשת לצו מניעה זמני.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו