התובעת זכתה במיכרז של עירית ירושלים לפינוי אשפה, וביקשה להקים על המקרקעין הנ"ל מיפעל למיון ומחזור פסולת.
ביום 25.8.13 שלחה חברת החשמל (להלן: חח"י) מכתב ליועץ החשמל של התובעת טופס הקרוי "מידע נידרש להיתר בניה למבנה" ובו נאמר בין היתר כי בהסתמך על נתונים שנמסרו על ידי מבקש המידע, "יש צורך בהעתקת תשתיות חח"י, במקרה זה יש לפתוח תיק במחלקה המסחרית". עוד נרשם בטופס כי "נידרשת הקפדה על דרישות חברת החשמל לגבי מיגבלות מימוש ומרחקי בניה מותרים מקוי חשמל עיליים ו/או תת קרקעיים קיימים ו/או מתוכננים בתאריך מתן מידע זה ומכל יתר מיתקני חברת חשמל קיימים ו/או מתוכננים בתאריך הנ"ל המסומנים על גבי המפות של מבקש המידע ו/או של חברת החשמל המצ"ב". בנוסף נרשם בסעיף 3 בטופס זה, כי אם הדרישות הנ"ל אינן מתקיימות, והמרחקים, של המבנה המתוכנן או הדרך החדשה, ממתקני החשמל קטנים מהמרחקים המזעריים הדרושים, "על מבקש היתר הבניה להזמין על חשבונו את העתקתם של המתקנים הנ"ל במשרד חח"י".
התובעת החלה בבניית המפעל וכן הציבה גדר היקפית, כמתואר בתמונות.
ביום 8.6.14 היתקיים דיון בהישתתפות נציג התובעת ונציגי חח"י, סיכום הפגישה חתום על ידי התובעת מלמד כי סוכם שרשת החשמל העילית תומר ברשת תת קרקעית, הנחת הכבל התת קרקעי והתקנת ארון מתכת עבור מערכת מניה (שהיה קודם בתוך חדר בנוי) יבוצעו על ידי חח"י, כשהתובעת תישא בתשלום "בהתאם לאמות המידה" (הכוונה לאמות המידה שקבעה רשות החשמל במובחן מחברת החשמל, ובהתאם לסעיף 30 ב' לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996).
מותר לה לחברה לבנות ולסדר תחנות טראנספורמציה ולהקים עמודים ונסים לשם קווי העברה של מתח גבוה, ממוצע ונמוך ממעל לדרכים צבוריות ורחובות או לכל אדמה שהיא רשות היחיד וכן למתוח מתחתם כבלים תחתיים כל מקום שיהא צורך בדבר: בתנאי שאם היתה האדמה רשות היחיד צריך לקבל תחלה את הסכמתם של הבעלים או את אישורו של הנציב העליון, לכשלא ניתנה ההסכמה: ובתנאי כי מיד אחרי שחלה איזו הפרעה בדרכים או ברחובות למטרות האמורות לעיל, תהא החברה חייבת להחזירם למצבם הקודם על חשבונה, ועל החברה לשלם פצויים הוגנים לבעלי נכסים פרטיים בעד כל נזק שניגרם מיד ובאופן ישר ע"י הפרעה כזאת.
עוד נרשם בסעיף 5 בצו כי על מפקד האיזור לאשר "לפני ביצוע כל פעולה המהוה עיסוק בחשמל שאינה הפעלה ואחזקה" וכי "הממונה או מי שפועל באישורו לא יבצעו כל פעולה הקשורה באספקת חשמל אלא בהתאם לתוכנית שאושרה".
לאחר פקיעת הזיכיון, מ-1927 , בשנת 1996 הוסדרה פעילותה של חב' החשמל בחוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996.
התובעת כלל לא חלקה על הצורך במרחק המינימלי שקבעה חברת החשמל ואשר מופיע במסמך שקבלה לידיה טרם הבניה.
...
בסופו של דבר ביצעה חח"י את הריסת המבנה בחודש ינואר 2017, חודשיים לאחר הגשת התביעה שלפניי.
נוכח האמור לעיל, מסקנתי היא שבדין חויבה התובעת לשאת בהוצאות העתקת התשתית, וזאת בין אם העמודים כולם או חלקם ממוקמים בשטחה ובין אם הם מצויים על גבול המקרקעין ומחוצה לו. הצורך בהעתקת העמודים, גם אם היו מוצבים בשטח ציבורי הגובל עם החלקה נבע מקרבה מסוכנת של המבנה לאותם עמודי מתח גבוה.
אשר על כן התביעה להשבת הסכום ששולם על ידי התובעת לנתבעת נדחית.
לסיכום
מכל האמור לעיל, אני מוצאת לנכון לדחות את תביעת התובעת.