צו עירוני להנפקת רישיון עסק חרף התנגדות העירייה

בהתאם לפירוט מערכת אגף רשוי עסקים - אשר הוצג על ידי הערייה ולא נשלל על ידי העותרים – ביום 10/7/14 ניתן למשיבה 2 רישיון עסק לפי פריט 4.8 (פאב – משקאות משכרים- הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה), לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי), התשע"ג – 2013 (להלן: "צו רשוי העסקים").

ביום 23/6/21, עידכנה הרשות לאיכות הסביבה "סרוב" לרישיון העסק שהונפק למשיבה 2 ביום 24/5/21.

במהלך השימוע השני הבהירה הרשות לאיכות הסביבה כי היתנגדותה היא בעיקר לחידוש ההיתר להצבת שולחנות וכיסאות והיתר הלילה.

לאור כל זאת התבקש בית המשפט לקבל את העתירה ולהורות לעירייה לנקוט בהליכים כאמור, באופן שיוביל לביטול רישיון העסק אשר הוצא למבקשת ולמצער יוביל להפסקת כל הפעולות שמקיימת המשיבה בנגוד לחוק רשוי עסקים, מניעת רעש ומפגעים וחוקי העזר הערוניים.

נוסף על כך, נטען כי העותרים מודעים להליכי האכיפה השונים אשר בוצעו על ידי הערייה, אשר אף פורטו על ידם ולמרות זאת הם טוענים, בחוסר תום לב, כי הערייה נמנעת מלבצע פעולות אכיפה כנגד המשיבה 2.

...

לאחר שבחנתי את כלל טענותיהם של הצדדים – כפי שהובאו בכתובים והושלמו על פה- נחה דעתי כי דין העתירה להידחות ולהלן יפורטו טעמיי.

כיוון שכך, הנני קובעת כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר; לאור האמור והמפורט - העתירה נדחית.

בתקופה זו למד הנתבע כי הנכס אינו מחובר למערכת הביוב העירונית, וזאת כשהבחין כי התובע שואב מי ביוב מבור בחצר האחורית ומעביר אותם לבור בחצר של השכן.

לכן הנתבע נאלץ להמשיך לנהל את העסק בדרך זו. עוד טוען הנתבע כי זמן קצר לאחר שניכנס למושכר קיבל הזמנה לשימוע ממחלקת רשוי עסקים בעריית אופקים בטענה כי לעסק אין רישיון, למרות שהתובע הצהיר בפניו כי יש לעסק רישיון, אולם לא הסכים להעביר לידיו העתק.

לאור הליקויים היתנגדה מחלקת ההנדסה של הערייה לתת רישיון לעסק.

מדובר במסמך שנכתב על ידי מר דוד רייכמן, אחראי רשוי עסקים בעריית אופקים ובו מר רייכמן מצהיר כי העסק "דגי עדן" הופעל על ידי התובע כשהיה ברשותו היתר זמני בשנים 2010 עד 2016 וכן מפנה התובע למוצג ת/1 אשר הוא רישיון עסק זמני שהונפק לו בפברואר 2016 ועמד בתוקף עד סוף שנת 2016.

כפי שצוין בהחלטה שניתנה בדיון, לא התברר כיצד קרה שמסמך שלא הוגש על פי צו בית המשפט נמצא לפתע בידיו של מר רייכמן, אולם כפי שהובהר לעיל, המסמך אינו פועל לטובת התובע בכל הנוגע לרישיון עסק לאטליז ועל כן אין חשיבות לקביעה אם הוא אותנטי אם לאו.

...

לכך אוסיף כי מכל מקום, ככל שהתובע רצה להותיר בבעלותו חלק מן הציוד, יכול היה לציין זאת במפורש בהסכם כלשהו והוא לא עשה כן. על כן, בהיעדר ראיות לשווי ציוד שלכאורה לא נרכש על ידי הנתבע ובהיעדר דרך להוכיח מה נרכש ומה לא נרכש על ידי הנתבע, התביעה ברכיבי נזק אלה, נדחית.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני דוחה את התביעה על כל רכיביה, מכל הטעמים שפורטו לעיל.

אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 42,000 ₪ אותם ישלם התובע לנתבע בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. זכות ערעור כחוק.

התובעת טוענת שבעשרות ביקורות חוזרות ונישנות במהלך השנים בעסק, מאפריל 2016 ועד יולי 2020, נימצאו ליקויים בעסק, כשבמרץ 2020 אף נערך לנאשמת שימוע דחוף במשרדי מחלקת רשוי עסקים בערייה, בנוכחות מנהל הסניף, מנהל תחום רשוי בעריית רעננה ומנהלת איכות של הרשת, בעיניין הוצאת צו הפסקה לסגירת העסק ובטול הרישיונות, נוכח הפרה בוטה של תנאי התברואה הנדרשים, המהוים תנאי להחזקת רישיון עסק.

עוד נטען כי לא זו בלבד שמצבו של העסק ירוד מאוד, ולא בכדי סורב על ידי הגורמים המאשרים ליתן רשיון עסק, שאף משניתן לבסוף, בוטל, כאמור, בשל מצבו התברואתי הירוד, אלא שבמהלך 3 שנים סירבה רשות הכבאות וההצלה למתן רישיון לעסק בשטח של 500 מ"ר המאכלס אנשים רבים בשל ליקויים רבים, כשבמהלך ביקורות חוזרות ונישנות בין מרץ 2016 ועד מרץ 2019 דו"חות הבקורת הצביעו על אי מילוי דרישות שירותי הכבאות, ורק ביום 19.3.19, שלוש שנים לאחר הפתיחה, הובהר כי אין היתנגדות מצד רשות הכבאות וההצלה להנפקת רישיון עסק בכפוף לתנאים (נספחים י1-י10 לטיעונים לעונש).

למרות האמור, הנאשמים פנו מיד לפעול על מנת לקדם השגת רישיון עסק כדין.

ולראיה, כך ב"כ הנאשמים, מחודש ספטמבר 2020 בידי הנאשמת מצויים כל האישורים לצורך חידוש רישיון העסק, ובכלל זה – אישור משרד הבריאות, הוטרינר העירוני, מחלקת ההנדסה בעריית רעננה, משטרת ישראל ואישור נגישות (נספחים 10-8 לטיעונים לעונש), למעט אישור של רשות כבאות והצלה, וכרגע מצויה הנאשמת ביישורת האחרונה לקבלת רישיון עסק.

...

לאור האמור, אין בידי לקבל את המסמכים הנוגעים לתקופה שלאחר הגשת כתב האישום, או לתת להם משקל בגזר הדין.

יחד עם זאת, אני מקבל את המסמכים המאוחרים שהגישו הנאשמים, באשר להשגת מרבית האישורים עד כה, הואיל ועל פי תיקון 113 לחוק העונשין, כאמור, בעוד שעל המאשימה מוטל נטל הוכחה של נסיבות לחומרא מעבר לספק סביר, הרי שנסיבות מקלות ניתנות להוכחה על ידי הנאשם במאזן ההסתברויות בלבד, ואלו הוכחו לפניי במידה הנדרשת.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1 קנס בסך 100,000 ₪, לתשלום ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל ביום 15.1.21.

בית העסק מופעל על ידי העותר מתוך מחסן שמצוי בביתו וצמוד אל חצר בית הספר העירוני שפועל במקום.

השינוי בעילת ביטול רישיון העסק של העותר לימד כי כעת מיוחסת לעותר הפרה של דיני התיכנון והבניה, למרות שהעותר צירף לעתירתו עותק של היתר הבניה וההיתר לשימוש חורג.

העותר היתנגד לצירופו של מר קאעיק מאחר שלא הוא שזכה במיכרז, אלא אמו ועל כן אינו בגדר צד דרוש בעתירה.

דיון והכרעה כאמור, תחילתה של הפרשה עת ביקש העותר רישיון עסק להפעלת מזנון ומבוקשו ניתן לו, במובן זה שהונפק לו רישיון עסק חדש להפעלת מזנון שהנו בתוקף החל מיום 13.12.2017 ועד ליום 13.04.2019.

רביעית, על פי הודעת הביטול לא נערכה היתייעצות עם "נותן האישור", קרי – אחת מהרשויות האחרות שמופקדות על קיום מטרות חוק רשוי עסקים, כגון: משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, הועדה המקומית וכיו"ב. לנוכח פגמים אלה, אך גם בהיתחשב בטענות הערייה בדיון שנערך בבקשה לצוו ביניים כי העותר פועל מתוך מבנה שניבנה שלא כדין שיעודו למחסן, הוסכם כי ייערך לעותר שימוע מסודר וכי עובר לשימוע ימסור העותר לרשות הרשוי טיעון בכתב בו יפרט את מכלול טעמיו בעיניין רישיון העסק.

...

אני קובע כי החלטת העירייה, נספח א לעתירה המתוקנת, מיום 21.03.2018 מבוטלת מחמת חריגה מסמכות ואי מתן זכות שימוע.

אני קובע כי החלטת רשות הרישוי, נספח א-1 לעתירה המתוקנת, שניתנה לאחר השימוע המאוחר שנערך לעותר בטלה מחמת חריגה מסמכות ומאחר שהתבססה על מסד עובדתי שגוי בתכלית.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, לאחר שהבאתי בחשבון את מורכבות ההליך ואת האופן בו התנהלה העירייה בעניינו של העותר, דבר שהעצים את עלויות ההליך, אני מחייב את המשיבות בשכ"ט ב"כ העותר בסך 35,000 ₪ וכן מחייבן בהוצאות משפט בגובה אגרת בית המשפט בא נשא העותר.

לטענת התובעים, הנתבעת (שנתבעה ביחד עם אחרים שבנתיים נמחקו מהתביעה) סרבה להנפיק לתובעת מס. 1 רשיון עסק ו/או היתרים להפעלת עסק שהיה בבעלותה בנמל תל אביב בשם "ZOOM", שהנו מועדון, אולם וגן אירועים (סעיף 1 לפרשת התביעה); וזאת למרות מדיניותה להפוך את שטח הנמל לאיזור בילוי ובידור, ולמרות הבטחות שניתנו במשך השנים שהתובעים יוכלו לקבל רשיון ו/או היתרים ולהפעיל את העסק.

לצערי הרב, והדבר עולה מפרוטוקול הדיון, - הדבר לא "הפריע" לשני הצדדים למחזר למעשה את רוב אם לא כל הטענות והעובדות שנתבררו בעבר ושלגביהן קיימת החלטה בענין מעשה בי"ד. התובעים מן הסתם מתוך כעס מתמשך על הערייה, וזו כנראה מתוך "חוסר בהירות" מה מהוה מעשה בית דין ומה לא. הדבר גרם להתנגדויות שונות שהפריעו למהלך שוטף של הדיון.

חוסר תום ליבה של הערייה ושל חברת"אוצר מפעלי ים בע"מ", שהנה חברה עירונית- ממשלתית, והיא זו שחתמה עם המבקשת על חוזה ההרשאה- זועק לשמייים: מחד הצהירו הערייה והחברה כי איזור הנמל מיועד להיות איזור בילויים, ולכן חתמה המבקשת על החוזה עם החברה, שמחייב אותה לדאוג לקבל רשיון מהמשיבים, מנגד- אומר יו"ר ועדת הפיתוח של החברה, בעת דיון על זכיית המבקשת במיכרז ועל עניינים דומים נוספים, כי- "אין עסק אחד בנמל שיש לו רשיון עסק" ויו"ר הדירקטוריון של החברה מאשר את דבריו, לאור ישיבות שקיימו עם בכירי הערייה, כולל ראש העיר ומנכ"ל הערייה.

עמדת רו"ח זיתוני מוזרה, הוא גורס כי כל ההוצאות לקבלת רישיון והיתרים אשר נעשו על ידי התובעת בסך כולל של 539,000 ₪ נעשו למרות שידעה כי אין סיכוי שתקבל רישיון עסק למקום פתוח, לפיכך אין בסיס כלכלי לתביעה בגין רכיב זה. מסקנה זו של מומחה הערייה סותרת את העובדות שהוכחו, סותרת את פסק הדין של השופטת צ' ברון אבל מתאימה לרוח הערייה.

במילים אחרות – אומנם מחיקת התביעה הראשונה נעשתה ביום 5.9.2006, אבל הודעה על כוונה מעין זו נימסרה כבר כ-5 חודשים לפני כן, כשהביטוח אצל חברת איילון החל באוגוסט 2006 כלומר כשלושה חודשים לפני הנפקת הפוליסה ע"י "איילון", ידעה כבר העיריה על הצהרת הכוונות של התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן; בתאריך 3.9.2006 נחתם הסכם גישור בין התובעים לבין אוצר מפעלי ים. סעיף 10 בו קובע כי ת.א. 1338/02 בביהמ"ש המחוזי יימחק ללא צו להוצאות.

...

הודעת צד ג' 3 נדחית בזאת, גם היא.

הנתבעת תשלם לצד ג' 3 שכ"ט עו"ד בגובה של 200,000 ₪ פלוס מע"מ. הסכום נכון ליום מתן פס"ד זה וישא ריבית והצמדה כדין.

לאור העובדה שהמומחה ייחס הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בעבר ולעתיד במסגרת חווה"ד שלו, אני קובעת שאין מקום לחיוב כפול.