צו עיכוב יציאה מהארץ לאדם השוהה בחו"ל

הוא הוסיף בעיניין זה, שהנאשמת 2 שתפה פעולה בהליך זה, ואילו נאשם 1, מתוך שפחד פחד לגיטימי מצו עיכוב יציאה מהארץ, בתיק מזונות שבו הוא איננו עומד בחוב, הוצא צו עיכוב כנגדו, ועל כן נימנע מלהגיע לדיונים.

במהלך הדיונים נטען שהנאשם 1 שוהה בחו"ל, שם לכאורה מרכז חייו, ועל כן אינו מגיע לארץ, לפיכך לא ניתן לנהל הוכחות.

מתברר כי במהלך השנים, מאז הוגש כתב האישום, ניכנס הנאשם 1 לארץ ויצא ממנה פעמים רבות, ראה בעיניין זה מיסמך מטעם משרד הפנים המכיל 8 דפים של כניסות ויציאות המלמדים על כך שהנאשם 1 לכאורה היה בארץ פעמים רבות בעת שבקשות הדחייה מטעמו הוגשו ובכך הוליך שולל לכאורה את בית – המשפט בכל מה שנוגע לאפשרות ניהול התיק בטענה שהוא איננו שוהה בארץ.

בע"פ (ת"א) 1120/80 נקש נ' מדינת ישראל נדונה אותה השאלה ובית המשפט המחוזי חזר על הקביעות דלעיל: "צו הריסה אינו עונש אלא אמצעי להחזרת המצב לקדמותו ...והנקיטה בו אינה מותנית בכך שהמורשע בדין הנו הבעלים או המחזיק דווקא. נושא אדם באחריות לביצוע עבודת בניה שלא כחוק – הרי הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבית המשפט יצווה עליו דווקא להרוס את המבנה שהוקם שלא כדין, גם אם המבנה אינו נמצא ברשותו ועל אף הקושי הכרוך בביצוע ההריסה בשל כך. לא נעלם ממני, שבמקרה כזה יהיה על "הנשפט" למצוא דרך לחזור ולרכוש שליטה במבנה או להשיג את הסכמת מי שהמבנה מצוי ברשותו להריסה וכי הדבר כרוך, בהכרח, בקשיים מרובים אין בכך כדי לשנות את עמדתי".

...

בע"פ (ת"א) 1120/80 נקש נ' מדינת ישראל נדונה אותה השאלה ובית המשפט המחוזי חזר על הקביעות דלעיל: "צו הריסה אינו עונש אלא אמצעי להחזרת המצב לקדמותו ...והנקיטה בו אינה מותנית בכך שהמורשע בדין הינו הבעלים או המחזיק דוקא. נושא אדם באחריות לבצוע עבודת בניה שלא כחוק – הרי הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבית המשפט יצווה עליו דוקא להרוס את המבנה שהוקם שלא כדין, גם אם המבנה אינו נמצא ברשותו ועל אף הקושי הכרוך בבצוע ההריסה בשל כך. לא נעלם ממני, שבמקרה כזה יהיה על "הנשפט" למצוא דרך לחזור ולרכוש שליטה במבנה או להשיג את הסכמת מי שהמבנה מצוי ברשותו להריסה וכי הדבר כרוך, בהכרח, בקשיים מרובים אין בכך כדי לשנות את עמדתי".

כך עלה מדברי המתבטאים השונים באולם, לרבות עורכי הדין וכך עלה גם ממקצת ההתבטאויות של בתי משפט אחרים בסוגיה זו, כפי שהוצג לי. אחר הדברים האלה, ובהתאם למתחמי הענישה שנקבעו לעיל, הואיל ומדובר בענייננו במבנה של 100 מ"ר ומכיוון שהמבנה כאמור לא הוכשר וכן לא הוחל בהליכים להריסתו, וכן הואיל ומדובר באנשים שנסיבותיהם הכלכליות האישיות אינם כאלה שמצדיקות התחשבות, אני דן את הנאשמים כדלהלן: על נאשם 1 אני מטיל קנס בשיעור של 60,000 ₪ שיסולק בתוך 45 יום מתאריך היום.

אני מורה לרשום הערת אזהרה בפנקס רישום המקרקעין בגינו של צו הריסה זה. ניתן היום, י"ג תמוז תשפ"ב, 12 יולי 2022, בנוכחות ב"כ הצדדים ובהעדר הנאשמים.

לטענת התובע, באותה עת שהה בחו"ל במסגרת טיול לאחר צבא, ועל כן רק מששב ארצה נחשף למכתבי ההתראה וזאת על אף שבאותה תקופה נהג לשלם את התשלומים בגין המכשיר הסלולרי במועדם ובמלואם.

התובע טוען כי נוכח ההליכים שננקטו כנגדו, לרבות, העיקולים בבנקים, נפגעה מסגרת האשראי שנתנה לו, וכשהתובעת לא הסתפקה בכך אלא הגדילה לעשות עת נקטה בעיקול מיטלטלין ועת שפעלה לשם הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגדו וכל זאת מבלי שניתנה לו כל התראה בעיניין.

...

סבורני, כי אין כל בסיס משפטי לטענת הנתבעים, ובשים לב, לעובדה שכחלק מפרשת ההגנה נתלו הם עצמם באמור בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע שעניינו בפרסום מותר, פרסום שנעשה אגב הליך משפטי.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ניתן היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.

כאמור, לתמיכה בטענה הציג הנתבע את אישור משרד הפנים, ממנו עולה שלא שהה בישראל במועד זה. לאחר שהוצגה לנתבע הודעת עו"ד גנאים לפיה הוא מייצג אותו בתיק, הבהיר הנתבע כי ביקש מעו"ד גנאים לייצגו בתיק אחר שהתנהל בלישכת ההוצל"פ, ואשר גם במסגרתו הוצא לו צו עיכוב יציאה מהארץ, וכי לא היה מודע לכך שגם התובעת הגישה שטרות לבצוע.

לטענתו, בתקופה זו שהה בחו"ל והתקשורת עם עו"ד גנאים הייתה מקוטעת.

...

לסיכום סוף דבר, גרסתו המתגלגלת של הנתבע אינה מצביעה על הגנה, ולו קלושה מפני התביעה השטרית.

5129371על כן ההתנגדות נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות ההתנגדות בסך 10,000 ₪.

הנתבעת מוסיפה, שלפי החלטת הרשמת, היא נדרשה להמציא את הצוו לידי התובע עם שובו ארצה, והואיל ולפי ידיעתה אז הוא שהה ב]חו"ל[, לא הודיעה לו על הצוו והתכוונה לעשות כן, בהתאם להחלטה, עם הגעתו ארצה ביום 28.9.18 – המועד הבא להגעת התובע ארצה לשהייה עם הבנות.

הדעת נותנת שעל מנת להבטיח את קבלת הבקשה, וככל שכנטען ראתה הנתבעת לנגד עיניה את עיכוב יציאת התובע מן הארץ, מוטב היה לתובעת לטעון שהתובע מצוי אותה העת בארץ, באופן שמדגיש את הצורך במתן הצוו לשם מניעת יציאתו וסלוק החוב, כמי שמתגורר דרך קבע בחו"ל. לא ברור כיצד לשיטתו של התובע, טענת הנתבעת לפיה התובע אינו בארץ קידמה את עניינה יותר מהטענה ההפוכה.

...

המסקנה המתבקשת היא שדין התובענה להידחות.

סוף דבר עיון במלוא הראיות שהציגו הצדדים מעורר תחושת צער.

בית המשפט סבור עוד שיש לשאוף לצנן את אווירת המדון בין הצדדים, ומוצא בריסון ההוצאות תרומה, גם אם צנועה, לקידום שאיפה זו. על בסיס כל האמור והנקוב בפסק הדין, נקבע כדלקמן: התביעה נדחית.

אורית הוסיפה בכתב התביעה כי רשלנותה של הנתבעת בקשר עם צו עיכוב היציאה מהארץ אפשרה לאוריאל לברוח מן הארץ, וכי שהותו של אוריאל בחו"ל מנעה מבית הדין הרבני לאכוף עליו הוראות והחלטות בהתאם לכלים החוקיים שברשותו.

ואולם, על ציפייתה של הנתבעת ניתן ללמוד מדבריה בדיון שנערך בבית הדין הרבני ביום 15.6.2010, כשנה וחצי לאחר שאוריאל יצא מישראל, שם אמרה הנתבעת כי אוריאל "ברח לחו"ל" וכאשר נישאלה על ידי בית הדין מדוע לא עכבו את יציאתו לחו"ל השיבה: "ניתן צו עיכוב יציאה נגדו אבל היינו סבורים שעיכוב היציאה ניתן למשך שנה ובסוף התברר לאחר מכן שהצו ניתן למשך 3 חודשים בלבד" [הדגשה הוספה] (נספח א'3 לתצהיר התובעת).

...

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הטענות כלפיה, וכן הגישה הודעה לצד ג' כנגד בעלה לשעבר של התובעת, כמי שיצר את הנזק, ככל שנגרם; וזה טוען מצידו כי יש לדחות את התביעה שכן לא ברח ולא עיגן את התובעת, ומכל מקום יש לדחות את ההודעה נגדו.

את מרבית טענותיו של אוריאל הפנה הוא כלפי התובעת-אורית וטען כי יש לדחות את תביעתה, טענות אלו נדחו על ידי כאמור.

מכל מקום, איני סבורה כי בהגשת ההליך האמור ובתוצאותיו יש כדי להטות את התוצאה בהליך הנוכחי למסקנה שונה.

סיכומם של דברים מכל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת מחוייבת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 260,000 ש"ח. בנותני דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובכלל זאת גם להיקף ההליך ולפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, תישא הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של התובעת, בסך כולל של 60,000 ש"ח. כאמור לעיל ומהטעמים שפורטו ההודעה לצד ג' מתקבלת, וצד ג' מחוייב לשלם לנתבעת את סכום הפיצוי וסכום ההוצאות בהם חוייבה לעיל.