צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל על ידי בית המשפט

בקשה למתן צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ (ת"א) 504308-08-19 של משכנתא הרשומה לטובת המשיב על דירה בבעלות המבקשים, ומתן צו מניעה להליכי מכר הדירה.

לאחר שהליכים אלה בוטלו, אך לא מזמן, על ידי בית משפט של חידלות פרעון, הגישו המבקשים בקשה שניה לעיכוב הליכי ההוצל"פ, לרבות ביטול הליך פינוי הדירה, אשר היה קבוע כבר למועד סמוך ביותר.

...

כמו כן, וכאמור, בקשה זו הינה הבקשה השלישית במספר למתן סעד זמני בתיק זה, כאשר בשתי בקשות קודמות, אף שבית המשפט נעתר להן – המבקשים נמנעו מלהפקיד את הבטוחות הנדרשות לצורך הכנסת הצו לתוקף, וזנחו את הבקשות, ובהתאם הצווים פקעו.

מהאמור לעיל עולה כי דרך הילוכם של המבקשים נגועה בשיהוי ומחזקת את המסקנה כי טענותיהם כנגד הפינוי נטענות בחוסר תום לב, וללא שיש בפיהם טענה של ממש המצדיקה את מניעת המימוש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ביום 07.08.17 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ת.א. 13584-08-17, בקשה למתן צו מניעה ועיכוב הליכים בתיקי ההוצאה לפועל שפתח בנק לאומי בע"מ (להלן- בנק לאומי או הבנק) נגד הנתבעת.

אין חולק כי המבקש הגיש תגובה לתשובה בשם המשיבה בתחילת חודש ספטמבר 17, לאחר שבקש ארכה למסירת התגובה האמורה (ראה החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.9.17, עמ' 5, שורות 37-38) ביום 15.09.17 הורה רשם ההוצאה לפועל על מינוי כונס נכסים לחנות.

נטען כי בקשה שהוגשה על ידי הנתבעת בתיק הוצאה לפועל לעיכוב ההליכים למשך 30 ימים, נדחתה על ידי כבוד הרשמת קרן בקשי, אך בהחלטה מיום 13.6.17 צוין כי אין משמעות לעיכוב הליכים שכן הבנק טרם הגיש בקשה למינוי כונס נכסים, ושלב מתן צוי פינוי לנכס טרם הבשיל.

...

אין בידי לקבל טענה זו. כבוד הרשמת בקשי ציינה כי אין משמעות לעיכוב ההליכים, אך זאת למשך 30 ימים בלבד ממועד החלטתה.

אפנה בעניין זה להחלטתי מיום 16.9.20, בה קבעתי כדלקמן: "אין זה סביר כי מי שהתפטר מייצוג יטען אח"כ כי הוא זכאי מחד לממש את השיקים, שניתנו עבור הייצוג המשפטי, כאילו ההסכם לא בוטל, וכי מאידך הלקוח חסום עקב כישלון תמורה בלתי קצוב. כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב מתקיים כאשר התובע היה נכון לקיים את ההסכם וגם אם מילא אותו באופן חלקי ולכן הוא זכאי לאכיפה." בסופו של דבר אישר התובע כי הסכים לכך שחוות דעת המומחה תהא מכרעת (סעיף 103 לסיכומים), אך טען כי בהתאם לחוות הדעת הוא זכאי לתשלום בשיעור של 55% מסכום שכר הטרחה הכולל כפי שנקבע בהסכם הייצוג (סעיף 117 לסיכומים).

סוף דבר: הנני דוחה את ההתנגדויות שהגישה הנתבעת בהתייחס לסכום של 38,500 ₪, כולל מע"מ, ומקבלת את ההתנגדויות בהתייחס לסכום של 31,500 ₪, כולל מע"מ. לפיכך ובהתאם, הנני קובעת כי ההתנגדות שהגישה הנתבעת בתיק 48221-05-18 תתקבל, ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.

עוד קודם להגשת התביעה שלפניי, ולאחר שנדחו הליכי העירעור בשתי ערכאות העירעור ופסק הדין הפך חלוט, הגישו התובעים בקשה לצוו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שניפתחו לבצוע הפינוי.

למעשה מסקנת בית המשפט בהליך הקודם בדבר נטישת החנות על-ידי המנוח עאדל נשענה דוקא על עדותו של התובע 1, סמיר, שנמצאה לא עקבית כאשר תחילה טען כי החנות פעלה ברצף במרוצת כל השנים, ובהמשך שינה מגירסתו והעיד כי החנות ניסגרה למשך שנתיים שלוש בגלל שריפה, שלא נמצאה לה כל תימוכין.

לאחר שהחנות פונתה על-ידי התובעים 2-1, ועל מנת לאפשר לתובעים 6-3 להערך למקום מגורים חלופי אני מורה כי פינוי דירה 2 על ידי התובעים 4 ו-6 ופינוי דירה 3 על-ידי התובעים 3 ו-5 והשבת שתי הדירות לחזקת הנתבע כשהן פנויות מכל אדם וחפץ יעשה עד יום 29.5.22.

...

כך, ב"כ התובעים דאז הציע שהדיון יתמקד בפלוגתא שעניינה דיירות מוגנת של התובעים, וב"כ הנתבע הסכים להצעה זו. על כן נקבע כי "בנסיבות אלה, אין זה מפתיע כי לא הוגש כל הליך ערעורי על החלטת בית משפט קמא, אשר הגדירה את השאלה בה ניתנה הרשות להגן. מכל מקום, נוכח ההסכמה האמורה, דין טענתם של המערערים להידחות". אף בית המשפט העליון הפנה להנמקה זו בקביעתו כי לא שוכנע שנגרם לתובעים עיוות דין ולא נמצא כי נפל פגם בהליך לפני בית משפט השלום (פסקה 4 להחלטת כבוד השופט פוגלמן).

לאחר שהחנות פונתה על-ידי התובעים 2-1, ועל מנת לאפשר לתובעים 6-3 להיערך למקום מגורים חלופי אני מורה כי פינוי דירה 2 על ידי התובעים 4 ו-6 ופינוי דירה 3 על-ידי התובעים 3 ו-5 והשבת שתי הדירות לחזקת הנתבע כשהן פנויות מכל אדם וחפץ יעשה עד יום 29.5.22.

על כן טענו כי יש לדחות את הבקשה לחילוט העירבון.

משכך מצאתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בדין לחילוט העירבון בסך 75,000 ₪ לטובת הנתבע וכך אני מורה (ראו, למשל: רע"א 2429/21 יפתח נ' עובד (25.4.2021)).

בשל העידר סמכות מקומית הועבר התיק לבית המשפט השלום במחוז תל אביב (החלטת בית המשפט השלום בקריות מיום 5.7.2022), והליכי ההוצאה לפועל עוכבו על ידי בית המשפט השלום בקריות עד למתן החלטה אחרת.

על כך יש להוסיף כי צו מניעה הוא סעד מן היושר ולכן במסגרת השיקולים תיבחן גם סוגיית תום הלב והאם המבקש הראה כי דוחק הנסיבות מחייב היתערבות שיפוטית מוקדמת בטרם בירור התביעה לגופה (רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (28.6.10)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות השונות ובתגובות שהוגשו במסגרתן (בקשה מס' 1, בקשה מס' 7 ובקשה מס' 7), מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב הליכי מכירת רכב להידחות.

מכל המקובץ לעיל, המבקש לא הוכיח בבקשתו את התנאים הנדרשים למתן הסעד הזמני, על כן מצאתי כי דין הבקשה להידחות ואין להוסיף ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל.

עם זאת, בית המשפט לעינייני מישפחה מצא להבהיר בפסקה 38 לפסק-דינו, כי זכויותיה של המבקשת בדירה, בשיעור של 50%, הנם "מבלי לפגוע ברשום זכויות הנתבעת 4 [כלל – ר' ג'] כנושה מובטח ומבלי לפגוע באלו מהנושים שרשמו עיקול על זכויות המנוח קודם לפסק דין זה". חשוב לציין כבר עתה, כי לאחר מתן פסק-דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה ולנוכח פקיעת הצוו הארעי האוסר על פינוי המבקשת מהדירה, המשיכה כלל בנקיטת הליכי המימוש בלישכת ההוצאה לפועל.

שמונה ימים לאחר מכן – ביום 25.4.2023 – הגישה המבקשת בקשה לצוו מניעה זמני – היא הבקשה המונחת בפניי – שבה עתרה לעיכוב הליכי המימוש בלישכת ההוצאה לפועל שננקטו על-ידי כלל, ובתוך כך עיכוב פינויה מהדירה, וזאת עד להכרעה בתובענה (יצוין כי הבקשה הוגשה בכותרת "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש בתיק הוצל"פ"; להלן: הבקשה לסעד זמני).

כלל מציינת כי עניין מהותי זה ועניינים רלוואנטיים נוספים (כגון החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 17.6.2022 כי המבקשת זכאית לדיור חלוף) – הוסתרו על-ידי המבקשת מבית המשפט ואין להם למעשה כל זכר בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת.

...

אך גם השיקולים של מאזן הנוחות וסיכוייו הלכאוריים של ההליך – שיקולים שמתקיים ביניהם כאמור יחס של "מקבילית הכוחות" – מובילים אל אותה מסקנה ממש, ואסביר.

במקרה דנן אני סבור, כי סוגיית סיכויי ההליך אינה צריכה בעיקרה להיבחן על רקע עילת התביעה כנגד הפניקס, אשר ביטלה את פוליסת ביטוח החיים של המנוח, אלא על רקע עילת התביעה כנגד כלל, כנושה המובטח שלטובתה נרשמה משכנתה על הנכס, ואשר ביקשה לממשה, משהחזרי ההלוואה מושא המשכנתה פסקו מלהשתלם לטובתה.

המזכירות תמציא את החלטתי זו לצדדים, לאלתר, ותקבע תזכורת פנימית ליום 30.6.2023, למעקב בקשר עם התביעה העיקרית.