המישטרה הודיעה לרשות המקומית באר יעקב אשר בתחומה מצוי השוק, כי יש בידה מידע מהימן ומוצלב המעיד כי כל אחד מן העסקים שבבקשות מסכן את שלום הציבור ומנוצל על ידי בעליו ואחרים לצורך עבירות פליליות, וככל שיבוקש רישיון עסק, המישטרה תסרב לכך, לאור תבחיני המודיעין.
מעבר לכך, העמדת ההליך כולו על בחינת קיומו או היעדרו של רישיון בידי העסק, משווה לו אופי טכני לחלוטין, ומותירה את בית המשפט בעמדה של מעין "חותמת גומי". שעה שהמחוקק קבע בסעיף 22ב' הסדר המחייב פנייה לבית המשפט, חזקה היא שלא לכך התכוון, אלא כוונתו היא להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת באם יש מקום לצוות על סגירתו של העסק, ומכאן שעל המבקשת לשכנע כי הצוו נחוץ.
המשיבים מאשרים כי בחודש ינואר 2020 (3 חודשים לאחר הגשת הבקשה דנן) הם זומנו לשימוע במחלקת רשוי עסקים בבאר יעקב, שם הודע להם לראשונה כי ישנה כוונה לבטל את רישיון העסק בשל סרוב המישטרה, ואולם אין מחלוקת על כך שעד היום טרם קיבלו מן הרשות הודעה רשמית כלשהיא.
יובהר, לא כל ידיעה אודות עבירות המבוצעות על ידי מי מהמשיבים, יכולה להוות עילה לסגירת העסק, אלא יש להראות כי העבירות קשורות לטבורו של העסק, ולעצם היתנהלותו, באופן היוצר סיכון שלא ניתן להפיגו בדרך אחרת (ע"פ 27064-12-14 לעיל).
המבקשת הבהירה שוב ושוב, כי היא מייחסת למשיבים ביצוע עבירות כלכליות דוקא, ובעיקר הלבנת הון (ראו: פרוט' מיום 14.5.20 עמ' 6 מסומן "ג"), ולא נטען לביצוען של עבירות אשר מקובל לראותן כמחוללות פשיעה ומסוכנות באמצעות עסקים, כגון עבירות סחר בסמים, סחיטה באיומים, זנות, הימורים, אלימות וכו'.
...
לאור זאת, באתי לידי מסקנה שנכון יהיה כי ההכרעה תינתן במאוחד, תוך מתן התייחסות פרטנית לכל אחת מהבקשות, במהלך הדברים.
נוכח העדר התפתחות חקירתית עדכנית, הגעתי למסקנה לפיה לא ניתן ללמוד על קיומה של מסוכנות עכשווית קונקרטית, ולא נראה שיש כיום פוטנציאל קרוב לגיבושן של ראיות ממשיות לעבירות המבוצעות בכל אחד מן העסקים.
כל זה מוביל למסקנה לפיה אין הצדקה לצוות על סגירת העסקים בשלב זה, כשעומדת למשיבים חזקת החפות, ובשעה שהם טוענים לשרירות מצד הרשות, ולהגנה מן הצדק.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
