מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו סגירה לעסק בגלל הימורים על ידי המשטרה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתחילת פסק הדין עלינו להבהיר, כי אין המדובר בתיק זה בתביעת יחסי עובד מעביד רגילה המוגשת דרך שגרה לפתחו של בית הדין, כי אם בתביעה שעילתה המרכזית היא מעילה נטענת בהיקפים משמעותיים לצרכי הימורים, תוך שהצדדים מעלים טענות קשות אחד כנגד מישנהו.
כמו כן, התברר שהתלונות למישטרה שהוגשו על ידי מישפחת העובד לא היו סמוכות למועד האיומים הנטענים, אלא הוגשו רק לאחר שהוצא צו עיקול על ביתו של העובד.
בעוד שבתצהירו טען עו"ד פדאל כי לצורך ביצוע המעילה חזר העובד לתחנה לאחר סגירת הקופה ופתח את מחשבי התחנה על ידי הקלדת קוד (ס' 8 לתצהיר), בעדותו לפנינו, לאחר צפייה בסרטוני האבטחה, הוא טען כי העובד לא ניצפה כשהוא מקליד קוד לצורך פתיחת המחשבים, מאחר והוא לא כיבה אותם עובר לסגירת הקופה, כפי שהיה עליו לעשות (עמ' 17 לפרוטוקול).
עיקר טענות העובד: גרסת התביעה לפיה כלל המעילות נעשו בשעות שלאחר סגירת העסק קורסת נוכח הודאת המעסיק לפיה המעילה הנטענת בסך 8,680 ₪ בוצעה בשעות הבוקר, כאשר העובד כלל לא היה נוכח בעסק.
...
לאחר שעיינו בכתב התביעה שכנגד ובפרוטוקול עולה שתביעת העובד ברכיבים אלה מתייחסת להיקף משרה של 100% בעוד שכאמור היקף משרת העובד עמד על 82% בלבד ומכאן שאנו מקבלים את חישובי המעסיק ברכיבים אלה.
סוף דבר: התביעה העיקרית מתקבלת חלקית באופן כשזה שאנו קובעים כי חובו של העובד למעסיק בגין המעילה עומד על סך של 61,230 ₪, כאשר מסכום זה יש לקזז סך של 10,828 ₪ להם זכאי העובד במסגרת התביעה שכנגד בגין הרכיבים דמי הבראה (2,338 ₪), פדיון ימי חופשה (3,600 ₪) ופנסיה (4,890 ₪).
תביעת העובד בגין רכיבים –פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (אי עריכת שימוע), פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה, נדחית הכל כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אחד משני בתי העסק שימש, כנטען על ידי משטרת ישראל, כתחנת הימורים בלתי חוקית.
לטענת המישטרה, כבר בשנת 2012 היה בידיה מידע על ניהול הימורים בלתי חוקיים במיתחם ולאחר פעילות בילוש נתפסו שבע מכונות מזל ונבחנה האפשרות לסגור את המיתחם (סעיף 6 לתצהיר הרפ"ק).
למשטרת ישראל סמכויות לפעול ואף להוציא בכפוף לחוק צוי סגירה – או לדאוג להגבלות חוקיות בשעות או בפעילות בתי עסק.
...
כך למשל הנתבעת הפנתה לדברי כב' המשנה לנשיאה הש' רובינשטיין, כפי שהשתקפו בפרוטוקול הדיון אשר תהה ואמר בפניה לב"כ התובע כך – "באים ורואים דברים שהם כדין ודברים שלא מה המשטרה יכולה לעשות במקרים האלה אם לא להגיד שזה נראה לנו בעייתי, מה אדוני היה עושה אם הוא היה משטרה ובא למקום כזה ורואה דברים כאלה. אלה שני אחים בנסיבות קונקרטיות מדובר. מפלס החשדנות מובן במקרים כאלה. גם לאדוני זה היה ברור אם היה אוכף חוק יכול להיות שהעובדות האלה מדויקות". ובהמשך התייחס כב' הש' מזוז לכך שהעתירה ועובדותיה הן כבר בגדר "היסטוריה" וכלשונו (ההדגשות לא במקור) – "העתירה היא על עובדות... היו נכונות בשעתן. אלה העובדות שהיו בפני המשטרה. מפעל הפיס עשה איתם מה שהוא רוצה. עדיין הדברים השתנו. האח כבר לא פעיל, המכונות חלודות. הכל השתנה. תנהלו את הדיאלוג הזה מול מפעל הפיס. המשטרה למיטב הבנתי גם לא פנתה למפעל הפיס בדרישה גם לא לחדש את הזיכיון. לתקן היסטוריה זה שייך למקום אחר". פסק הדין בבג"ץ בסיומו של ההליך וביום הישיבה ניתן על ידי שופטי בג"צ, כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כב' השופט מ' מזוז וכב' השופטת ע' ברון פסק הדין כדלקמן: "לאחר שמיעת טיעונים איננו רואים מקום להתערבות בפעולת המשיבים (המשטרה לענין זה) כפי שהיתה בשעתו נוכח הסיטואציה שנצפתה בעת החיפוש במקום בו ניהל העותר את עיסקו – בה נראו מכונות ההימורים, שאמנם לטענת העותר היו שייכות לאחיו, בצמידות לשולחנות פיס והמועצה להסדר הימורים.
  חלק רביעי – הערה לפני סיום וסוף דבר הערה לפני סיום במהלך הדיון עלתה מפי הנתבעת טענה ביחס לחלקם של מפעל הפיס וכן המועצה להסדר הימורים בספורט בנזק הנטען.
סוף דבר לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/12/16 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המישטרה הודיעה לרשות המקומית באר יעקב אשר בתחומה מצוי השוק, כי יש בידה מידע מהימן ומוצלב המעיד כי כל אחד מן העסקים שבבקשות מסכן את שלום הציבור ומנוצל על ידי בעליו ואחרים לצורך עבירות פליליות, וככל שיבוקש רישיון עסק, המישטרה תסרב לכך, לאור תבחיני המודיעין.
מעבר לכך, העמדת ההליך כולו על בחינת קיומו או היעדרו של רישיון בידי העסק, משווה לו אופי טכני לחלוטין, ומותירה את בית המשפט בעמדה של מעין "חותמת גומי". שעה שהמחוקק קבע בסעיף 22ב' הסדר המחייב פנייה לבית המשפט, חזקה היא שלא לכך התכוון, אלא כוונתו היא להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת באם יש מקום לצוות על סגירתו של העסק, ומכאן שעל המבקשת לשכנע כי הצוו נחוץ.
המשיבים מאשרים כי בחודש ינואר 2020 (3 חודשים לאחר הגשת הבקשה דנן) הם זומנו לשימוע במחלקת רשוי עסקים בבאר יעקב, שם הודע להם לראשונה כי ישנה כוונה לבטל את רישיון העסק בשל סרוב המישטרה, ואולם אין מחלוקת על כך שעד היום טרם קיבלו מן הרשות הודעה רשמית כלשהיא.
יובהר, לא כל ידיעה אודות עבירות המבוצעות על ידי מי מהמשיבים, יכולה להוות עילה לסגירת העסק, אלא יש להראות כי העבירות קשורות לטבורו של העסק, ולעצם היתנהלותו, באופן היוצר סיכון שלא ניתן להפיגו בדרך אחרת (ע"פ 27064-12-14 לעיל).
המבקשת הבהירה שוב ושוב, כי היא מייחסת למשיבים ביצוע עבירות כלכליות דוקא, ובעיקר הלבנת הון (ראו: פרוט' מיום 14.5.20 עמ' 6 מסומן "ג"), ולא נטען לביצוען של עבירות אשר מקובל לראותן כמחוללות פשיעה ומסוכנות באמצעות עסקים, כגון עבירות סחר בסמים, סחיטה באיומים, זנות, הימורים, אלימות וכו'.
...
לאור זאת, באתי לידי מסקנה שנכון יהיה כי ההכרעה תינתן במאוחד, תוך מתן התייחסות פרטנית לכל אחת מהבקשות, במהלך הדברים.
נוכח העדר התפתחות חקירתית עדכנית, הגעתי למסקנה לפיה לא ניתן ללמוד על קיומה של מסוכנות עכשווית קונקרטית, ולא נראה שיש כיום פוטנציאל קרוב לגיבושן של ראיות ממשיות לעבירות המבוצעות בכל אחד מן העסקים.
כל זה מוביל למסקנה לפיה אין הצדקה לצוות על סגירת העסקים בשלב זה, כשעומדת למשיבים חזקת החפות, ובשעה שהם טוענים לשרירות מצד הרשות, ולהגנה מן הצדק.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך צו מניעה - סגירה מנהלית לעסק (צ"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

המבקשת טוענת כי בעקבות ארוע הירי, ואירועים פליליים אלימים נוספים אשר היתרחשו בקירבת העסק ובשל העיסוק בו, עולה חשש ממשי לקיומה של סכנה לשלום הציבור, המחייבת מתן צו לסגירת העסק.
בין היתר ניתנו צוויי סגירה לבתי קפה ומסעדות, "פיצוציות", חנויות שונות, מקומות להגרלות ולהימורים, מקומות לעיסוק בזנות ומקומות לחלפנות כספים , דוגמאת העסק כאן.
ב"כ המשיבים הלין על כך שחלפו חמישה ימים מאז היתרחש ארוע הירי, ועד למתן צו הסגירה המינהלי על ידי מפקד תחנת המישטרה, וסבור כי יש לראות בכך ראייה להעדר דחיפות במתן צו סגירה לעסק, והיעדר סכנה מיידית לשלום הציבור.
...
מעבר לכך, שוכנעתי בהסבר שניתן על כך שלא ניתן היה לבצע שימוע בנוכחות המשיבים עקב פציעתם.
לנוכח כל האמור לעיל, החלטתי, כאמור, להיעתר לבקשת המבקשת וליתן צו סגירה לעסק כמבוקש.
החלטתי להיעתר לבקשה ולצוות על סגירת העסק למשך 180 יום.

בהליך צו מניעה - סגירה מנהלית לעסק (צ"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

כפי שפורט לעיל, סעיף 78(א) מעניק סמכות למתן צו לסגירתם של חצרים, שהוגדרו כ "בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו", וזאת כ"שיש יסוד סביר לחשוש" לקיומן של "היתקהלות בלתי חוקית, היתפרעות או הפרעת השלום". עיון בהחלטות שהתקבלו בבתי משפט, בהליכים ובבקשות דומות, מוצא היתייחסות רחבה וגמישה להגדרה המופיעה בסעיף 78(א) לגבי "בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו". מנוסח הסעיף עולה, כי הגדרת המקומות לגביהם ניתן להפעיל את הסמכות היא רחבה ביותר, שכן הסעיף מתייחס לכל "מקום אחר". בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא שימוש בסעיף האמור בנוגע למגוון בתי עסק ומקומות שונים, ובכלל זה בתי אוכל וברים, בתי קפה ומסעדות, "פיצוציות", חנויות שונות, מקומות להגרלות ולהימורים, סוכנות רכב ומגרש כדורגל, אשר לגביהם נמצא כי המשך פועלם עלול לסכן את שלום הציבור.
אף אם הדבר כרוך במתן תמורה כספית עבור הזכות להתארח, אין בכך כדי לשלול מן הציבור גישה למקום, כשם שנעשה בנוגע לאצטדיון כדורגל, אשר אף לו הוצא צו סגירה בעבר על ידי בית המשפט.
נקבע כי קמה תשתית ראייתית מנהלית מספיקה לצורך קבלת ההחלטה שהתקבלה על-ידי מפקד תחנת המישטרה, המצביעה על סיכון מידי וממשי לשלום הציבור ומצדיקה העתרות לבקשה למתן צו סגירה שפוטי.
באשר לתקופת תוקף הצוו – פקודת המישטרה אינה מגבילה את תקופת הסגירה (ר' בהקשר זה - ע"פ (חי') 48347-02-18 מיכאל אורלובסקי נ' משטרת ישראל – רשוי עסקים מחוז צפון (29.3.18), שם ניסגר לצמיתות עסק שנוהל לשם זנות).
...
הנה כי כן, בנוסף לכך שהמשיבים לא אמרו אמת, בלשון המעטה, בדיון שהתקיים בבית המשפט מבלי להניד עפעף, בקשתם לדחיית הבקשה למתן צו שיפוטי הוגשה בחוסר תום לב, תוך הפרת הצו המנהלי ומסירת פרטים כוזבים בהקשר זה. אך בשל כך בלבד, ראוי היה להיעתר לבקשה ולדחות את עמדתם.
לנוכח האמור לעיל, החלטתי, כאמור, להיעתר לבקשת המבקשת וליתן צו סגירה כמבוקש.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, ניתן צו סגירה בהתאם לסעיף 78(א) לפקודת המשטרה, למקום אירוח והשכרת חדרים "וילה אירופה" שבבעלות המשיבים ביישוב כלנית, וזאת לתקופה של 90 ימים מיום 5/11/2021, מועד בו התקיים דיון במעמד המבקשת בלבד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו