צו נגד שביתה בלתי חוקית של מערכת החינוך

הסעדים הזמניים המבוקשים הם ליתן כנגד המשיבים צו מניעה זמני המורה למשיבים להמנע מארגון כל שביתה/השבתה, מלאה ו/או חלקית, ו/או עיצומים כלשהם, ו/או שבושם כלשהם של העבודה במדרשת שדה בוקר – עד למתן פסק דין ו/או כל החלטה אחרת; לאפשר לכל אדם ו/או עובד המדרשה לבצע את תפקידו ו/או עבודתו להכנס למדרשה ולעבוד בה; להצהיר כי השביתה ו/או ההשבתה ו/או עיצומים ו/או שבושם הננקטים – הם בבחינת "שביתה או השבתה בלתי מוגנת" כמשמעות מונח זה על פי הוראות חוק יישוב סיכסוכי עבודה, התשי"ז – 1957.

להלן פירוט העובדות לכאורה, הרלוואנטיות להכרעתנו זו בסעד הזמני, כפי שהן עולות מכתבי בית דין, המסמכים ופרוטוקול הדיון: מדרשת שדה בוקר בנגב (להלן: "המבקשת" או "המדרשה"), הנה חברה ממשלתית לתועלת הציבור, המפעילה מספר מוסדות חינוך, בין השאר, בית ספר תיכון פנמייתי לחינוך סביבתי, מכינה קדם צבאית למנהיגות, ובית ספר שדה "שדה בוקר". ביום 5.3.2015 נחתם בין הצדדים הסכם קבוצי מיוחד אשר תוקפו לשנתיים וחצי (להלן: "ההסכם הקבוצי").

כל מטרת בקשת הצד הנה לגייס את בית הדין לנהל את מערכת יחסי העבודה בדרך פסולה של שילטון צוים ויש לדחותה.

גם אם סבורים היו המשיבים כי המבקשת פועלת בחוסר סבירות שעה שממתינה מזה זמן רב לתשובת הממונה על השכר באוצר, בכל הנוגע לסוגיית תוספת הדרגה (על אף היותה גוף מתוקצב), נקיטת הצעדים האירגוניים ללא מתן הודעה כדין על פי סעיף 5א' לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, תוך הפרת השקט התעשייתי ומבלי לבקש להעביר המחלוקת להליך של יישוב סיכסוך, היא דרך פעולה לא חוקית, חסרת תום לב, ודרך פעולה כוחנית ולא מידתית.

...

לעניין זה פסק בית הדין הארצי בפרשת הנמלים החדשים: "נקדים ונאמר כי לטעמנו מן הראוי שבהודעה על סכסוך עבודה יינתן פירוט קונקרטי לעילה זו, דהיינו יש להצביע על פעולות קונקרטיות של המעסיק שבהן, על פי הנטען, הוא הפר את חובת תום הלב (או חובות אחרות) המוטלות עליו במסגרת יחסי עבודה קיבוציים. ניסוח סתמי ומעורפל של ההודעה על סכסוך עבודה חוטא לתכליתה של ההודעה – הצגת הנושאים שבמחלוקת על מנת שניתן יהיה לנהל מו"מ בנוגע לנושאים אלה בפרק הזמן שבין ההודעה לבין נקיטת אמצעים ארגוניים" (הדגשה הוספה י.כ.) (עס"ק (ארצי) 18139-04-15 חברת נמל חיפה בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו].

דיון והכרעה נקדים אחרית לראשית ונאמר, לאחר שבחנו את מכלול העובדות לכאורה, כמו גם טענות הצדדים שנטענו בפנינו והעדויות שנשמעו בפנינו, כפי שנפרט להלן, קובעים אנו כי המשיבים נקטו הלכה למעשה בהליכים ארגוניים, וכי הדרך בה בחרו המשיבים לפעול הינה שלא בתום לב, ובניגוד לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תוך פגיעה במבקשת ועל כן, מצאנו ליתן צו מניעה זמני, כפי שנפרט להלן.

חיזוק למסקנתנו כי המשיבים נקטו בעיצומים מצאנו בדברי העד מטעם המשיבים – מר תומר מרסיאנו אשר אישר שהמשיבים נקטו בפועל בעיצומים (פרוטוקול מיום 23.1.2022, עמ' 10, ש' 19-20).

כך למשל, בהליך שבין ארגון המורים לבין המעסיקים והסתדרות המורים בעיניין הסכם קבוצי בין הסתדרות המורים לבין המעסיקים בעיניין גביית דמי חבר להסתדרות המורים, עת המחלוקת התייחסה לעובדי ההוראה בחטיבות הביניים בלבד, ציין בית הדין הארצי בפסק הדין החלקי מיום 20.3.1995 כך: "שאלה חשובה, שהצדדים לא העלו ולא נתגבשה [צ"ל – נתבקשה] הכרעה בה, היא שאלת 'היציגות' של ארגון המורים או של הסתדרות המורים, לאור הוראותיו של חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז – 1957 ופסיקתו של בית דין זה בסוגייה זו". דב"ע (ארצי) נה/24 – 4 ארגון המורים – מדינת ישראל ואח' (20.3.1995).

כך, בסעיף 25 לבקשת המדינה לצוו מניעה נגד השביתה שבה נקט ארגון המורים (ס"ק (ארצי) 10/07, נספח מב/29 לבקשת ארגון המורים) הבהירה המדינה כי נוכח השבתת הלימודים לא היתקיים משא ומתן עם ארגון המורים בקשר לרפורמה והמדינה המשיכה במשא ומתן עם הסתדרות המורים בלבד (סעיפים 25, 32 ו- 33 לבקשת המדינה), אם כי היו ישיבות בנושאים קונקריטיים בהן הישתתף גם יו"ר ארגון המורים (סעיפים 26, 35 ו- 36 לבקשת המדינה).

כאמור, עובר לחתימת הסכם אופק חדש במשך עשרות שנים הייתה פראקטיקה מוסכמת על כל השותפים ליחסי העבודה במערכת החינוך - המדינה, מרכז השילטון המקומי, העיריות, ארגון המורים והסתדרות המורים - שלפיה שני הארגונים היו מעורבים בפועל בעיניינם של עובדי הוראה בחטיבות הביניים, ושני הארגונים התנהלו כ"ארגונים יציגים" ביחס למורי חטיבות הביניים, מבחינה זו שחתמו מול המדינה כמעסיקה על הסכמים קבוציים שחלו על עובדי הוראה בחטיבות הביניים, והכריזו על סיכסוכי עבודה ושביתות.

נדגיש, כי לא נעלם מעינינו שהמדינה בכובעה כרגולטור לתנאי השכר והעבודה (הממונה על השכר) היא למעשה זו שמנהלת את המשא ומתן הקבוצי עם ארגון המורים בכל הנוגע לתנאי השכר והעבודה של עובדי ההוראה בחטיבה העליונה, ובכובעה כרגולטור של מערכת החינוך מכתיבה היבטים שונים בעבודתם של עובדי ההוראה בחטיבה העליונה.

...

כללו של דבר: על יסוד האמור לעיל, בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת נדחית.

על אף האמור, אנו סבורים כי יש מקום שהצדדים ליחסי עבודה ישקלו "לחשב מסלול מחדש", ויבחנו בתום לב, בפתיחות וביצירתיות פתרונות שיביאו ליישוב הסכסוך, ויאפשרו להם לפעול יחדיו לטובת כלל עובדי ההוראה.

סוף דבר בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת - נדחית.

" ביום 29.8.2022, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג (1.9.2022) משנראה היה כי המשיבות טרם הגיעו להסכמות, ומשהתעורר חשש כי הסתדרות המורים מתכוונת להשבית את פתיחת שנת הלימודים, הגישה היתאחדות התעשיינים בישראל שהנה ארגון המעסיקים היציג של מגזרי התעשייה בישראל (להלן – המבקשת או ההתאחדות) בקשה לצוו מניעה כנגד השביתה הצפויה.

אף שאין חולק על חשיבותה של מערכת חינוך מתפקדת, אין מקום להגביל את זכות השביתה באופן גורף.

למעשה ייתכן שבין הצדדים כלל אין סיכסוך של ממש והם מצויים על סיפן של הסכמות (כפי שלמעשה ארע בעניינינו), ויתכן שגם המעסיק משיקוליו מעדיף להיתמודד עם השביתה שלא בדרך של הוצאת צוי מניעה.

...

אף אם יהא מקום במקרים המתאימים, לתת לצד נפגע הזדמנות להשמיע את עמדתו במסגרת ההליך, הרי שעל דרך הכלל ובלי למצות אין לאפשר כי צד שלישי הנעדר קשר ישיר לסכסוך יזום את ההליך כשהוא אינו מראה כמו במקרה שלפנינו, אפשרות לפגיעה ספציפית במעסיקים אותם הוא מייצג, אלא טוען לנזק כללי ביותר שקיים בכל שביתה וחל על צדדים שלישיים במובן הרחב ביותר ובכלל ענפי המשק.

בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות על הסף בהיעדר זכות עמידה וזאת מבלי להידרש לשאלת הסמכות העניינית.

סוף דבר – כפי שנקבע בפסק הדין, הבקשה נדחית על הסף.

הנאשם בן 38, יליד אתיופיה, עלה לארץ בשנת 1991, בהיותו כבן 11 נשר מהמערכת החינוכית וחבר לחברה שולית.

הדגישה כנסיבה לחומרה את תקיפת המתלוננת בעת שבתה התינוקת הייתה בזרועותיה.

מדיניות הענישה מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: בעבירות תקיפת בת זוג ואיומים: רע"פ 5434/17 דמוך נגד מדינת ישראל (29.11.2017) – המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות בשני אישומים של תקיפת בת זוג ואיומים.

בעבירות הפרת צו: רע"פ 1439/13 אליהו קשת נ' מדינת ישראל (4.3.2013) – המבקש הורשע ונידון למאסר על תנאי וקנס בגין ביצוע עבירות הפרת הוראה חוקית, הטרדה באמצעות מתקן בזק, תקיפה סתם ואיומים, בכך שהפר צו הגנה שהוצא לבקשת פרודתו מספר פעמים, הופיע במקומות בהן הייתה והתקשר אליה מספר רב של פעמים.

...

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין כלל האירועים נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 16 חודשי מאסר בפועל.

התוצאה היא שאני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים בני 6 ו-3 חודשים שהוטלו על הנאשם בת"פ 38307-01-21 בגזר דין מיום 17.2.2021 בחופף זה לזה ובחופף ובמצטבר לעונש המאסר.

לפני בית הדין בקשת המבקשים לצוו מניעה זמני, שיאסור על המשיב לקיים שביתה בתאריכים 10.4.24, 11.4.24 ו-30.4.24, של עובדות המבקשים 1-5 (להלן: "המינהלים"), אשר מועסקות בהפעלת צהרונים לילדים בגילאי 3-6 במסגרת תכנית "ניצנים". עובדות רקע תכנית "ניצנים" היא תוכנית ממשלתית להפעלת מסגרות חינוכיות עם סיום יום הלימודים לגילאי 3-6.

כפי שציינו עוד בתחילת המשא ומתן, הדרישות האלו הן בסיסיות ומהוות פיצוי מינימאלי על השחיקה בשכרן של עובדות הצהרונים, והן בקנה מידה דומה לשפור תנאי העסקתן של עובדות מקבילות במערכת החינוך הציבורית (סייעות וגננות הבוקר).

בית הדין נוטה לכאורה לדיעה, שכשם ששביתה נגד מעסיקים צבוריים הכפופים על פי חוק לרגולציה ממשלתית לגבי שינויים בשכר, לא סווגה כשביתה פוליטית (דב"ע נז/4-16 מרכז השילטון המקומי – ההסתדרות הכללית, פד"ע לב 1), כך דרישת ארגון עובדים כלפי מעסיק אשר מפעיל פרוייקט ממשלתי, להסדרי בטחון תעסוקתי, שבבירור הנם "תנאי עבודה" לעניין סעיף 1 לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957, אינה שביתה "פוליטית". בבקשה לא הועלתה טענה כי מדובר ב"שביתה פוליטית".

...

לצד האמור, לאחר ששקלנו את הנתונים הכלכליים שפרסתם בפנינו, ולאור רצוננו להביא את המשא ומתן לקו סיום בשבועות הקרובים, מה שיאפשר מצד אחד שיפור בתנאי ההעסקה ולו כפתרון חלקי לעת הזו (בפרט של המובילות שנותרו הרחק מאחור), ומצד שני יקנה שקט ויציבות לתוכנית, נבקש לעדכנכם כי לאחר שהתכנסנו עם ועד העובדות, דנו ושקלנו את הדברים בכובד ראש, אנו נכונות לצמצם את דרישותינו באופן חד מעלות של 7.8 מיליון ₪ לעלות של 3.7 מיליון ₪ בלבד, וזאת בכפוף לנכונותכם להתכנס לחתימת הסכם סביב מתנים אלה בשבועות הקרובים.

התוצאה הבקשה נדחית.