צו מניעה קבוע נגד פיטורים של עובד שלא כדין

בעקבות כך הגישו התובעות יחד עם גננות נוספות בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לסיים את ההעסקה שלהן, בטענה כי הפיטורים נגועים בהפליה פסולה מחמת גיל (עב' (ת"א) 5646/03 שמחה בוסי ואח' – הנהלת רשת גני אגודת ישראל, תיק זה יכונה להלן: "עב' 5646/03").

ב-26.2.2009 ניתן על ידי בית הדין האיזורי פסק דין חלקי בעב' 5646/03 במסגרתו ניתן צו קבוע כנגד הפיטורים ממאי 2003 של הגננות, ביניהן התובעות (לאחר שכאמור עוד בהחלטה מ-8/2003 ניתן צו זמני נגד הפיטורים).

התביעות של התובעות לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת פצויי פיטורים – נדחות.

...

סוף דבר התביעה של הגב' בוסי מתקבלת ביחס לרכיבים ולסכומים, כדלקמן: פיצויי פיטורים – 459,245 ₪.

התביעות של התובעות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים – נדחות.

הנתבעת תשלם הסכומים כאמור תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

להצהיר כי פגישה שהתקיימה ביום 17.3.2019 בין יוסף לבין מר רוני עניתי, ואשר הוכתרה כ"אספת בעלי מניות" – היתכנסה שלא כדין וכל החלטה שהתקבלה במסגרת פגישה זו, לרבות מינויו של רוני כדירקטור בחברה, חסרת כל תוקף ובטלה.

ליתן צו מניעה קבוע כנגד [המשיבים] מלפעול לקבל החלטות הנוגעות לחברה באופן חד צדדי, תוך מידורו וללא הסכמתו המפורשת בכתב של שלומי, כדירקטור בחברה וללא חתימתו כמורשה החתימה בחברה.

נוכח פעולותיו של יוסף לרבות נעילת משרדי החברה, פיטורי שלומי מהדירקטוריון ובטול זכות החתימה, נאלץ שלומי לעתור לבית המשפט (בפני סג"נ כב' השופט כבוב), בתביעה למתן צו הצהרתי ולפיו שלומי מחזיק ב – 35% ממניות החברה.

אפילו, ייקבע כי אין ליתן תוקף או להיתעלם מהסכם 2012 או ייקבע כי ההסכם אינו אכיף, אזי יש להחיל את הוראות סעיף 19 לתקנון החברה הקובע כי החלטות החברה יתקבלו "פה אחד". משכך, טוען שלומי "הוראה זו תגזור קיפאון על התאגיד. ממילא כל חריגה מהמתכונת הניהולית המוסכמת בהסכם 2012 (ובפסק הדין בשנת 2019) היא ללא ספק ניהול באופן מקפח כלפי שלומי ופוגעת בציפיותיו הלגיטימיות שהוסכמו בכתב ואושררו בפסק הדין – ליטול חלק בניהול תאגיד הנדל"ן". המנגנון שנקבע בפסק הדין למכירת מניותיו של שלומי לצד ג' סוכל על ידי יוסף ובנסיבות הקפוח והתנהלותו של יוסף כמפורט לעיל "אין אדם שירצה לרכוש במחיר הוגן את מניותיו של שלומי ולהכנס למדמנה שמתנהלת על ידי יוסי ורוני. במובן זה, אין שום ערך למנגנון המכירה לצד ג' של מניותיו של שלומי". בסיכומיו מתייחס שלומי לסעד המבוקש ולמעשה מיתמקד בסעד ההפרדות, בטענה שחבירתם של יוסף ורוני הפכה אותו לבעל מניות מיעוט בחברה בנגוד להסכם 2012 ופסק הדין.

...

נוכח כל אלה, אני קובע כי על פי הוראות ההסכם משנת 2012 לא הייתה מניעה למנות את רוני כדירקטור בחברה.

לעניין זה מקובלת עליי טענת המשיבים לפיה שלומי רשאי וזכאי להיות שותף לקבלת ההחלטות בחברה הן בדירקטוריון והן באסיפה הכללית אולם אין בידיו זכות וטו והוא כפוף להחלטות הרוב.

סוף דבר המרצת הפתיחה, נדחית.

עיקר טענות המבקשת פיטוריה של המבקשת נעשו מטעמים זרים ו/או טעמים שאינם ממין העניין לרבות טעמים פוליטיים אשר מבטאים הישתלטות הפוליטיקה הפנים יישובית בזרזיר על ניהול בית הספר והתנהלות ל"תפירת תיק" כנגדה; מן המסמכים וכלל ההתנהלות, כולל של מחוז הצפון, עולה כי פיטוריה הוכתבו על ידי המיגזר הגברי בזרזיר אשר ראה בעין לא יפה את הצלחתה, כאשר בבחינת כלל המדדים וכולל ובפרט על ידי משרד החינוך, קיבלה המבקשת וביה"ס שבניהולה ציונים גבוהים ביותר וברוב המקרים את הציונים הגבוהים ביותר ביחס למגזר הבדואי ובכלל; היתנהלות מנהלת המחוז, גב' שמחון, מהוה היתנכלות חמורה ולו לכאורה.

בהקשר זה המבקשת טענה כי היא מתעתדת להגיש את תביעתה לסעדים הבאים: האחד – צו מניעה קבוע כנגד פיטוריה מתפקידה כמנהלת ביה"ס, השני – צו מניעה קבוע כנגד פיטוריה מתפקידי ניהול בכלל, השלישי – פיצוי כספי על הדחתה ובגין ההליכים הפסולים שנערכו בעיניינה והוכתבו על ידי מניעים זרים ופסולים – מניעים פוליטיים במסווה של טעמים פדגוגיים.

במקרה דנן המשיבה פעלה במסגרת סמכותה, כדין, בסבירות, משיקולים עינייניים וכאמור, עומדת לה חזקת התקינות המינהלית; אי מיצוי הליכים – משטרם ניתנה החלטת שרת החינוך בעירעור שהגישה המבקשת על החלטת המנכ"לית, הרי שמדובר בבקשה מוקדמת המוגשת בטרם מוצו ההליכים המינהליים; מאזן הנוחות וסכויי התביעה – אם לא יינתן הצוו המבוקש לא ייגרם למבקשת נזק שאינו ניתן לפצוי כספי, ואילו קבלת הבקשה תפגע פגיעה מהותית בעבודת בית הספר, בהתנהלותו, ובעיקר בתלמידים, שייאלצו להיתמודד עם היתנהלותה הלקויה של המבקשת שנימצא, כי אינה מתאימה לניהול בית הספר.

לא הוכחו לטעמנו טענות המנהלת לפיהן נוהל גמישות בהעסקה הופעל בעיניינה שלא כדין או תוך פגיעה בזכויותיה.

סעיף 5.3 לנוהל גמישות בהעסקת עובדי הוראה – מורים, גננות, סגני מנהלים ומנהלים" הוראת קבע מס' 0040 (פורסם ביום 1.10.17 – להלן: "הנוהל" או "נוהל גמישות בהעסקה") שעניינו "תהליך סיום עבודתו של מנהל בית ספר קבוע מתפקידו בניהול שהוא ותק בניהול של עד 15 שנה", מונה מספר שלבים, אשר יפורטו כסדרם תוך היתייחסות ליישומם בעיניינה של המבקשת: שלב א' לנוהל – "מנהל המחוז יזמן לפגישה את מנהל בית הספר את המפקח הכולל על בית הספר ואת מזכיר סניף הסתדרות המורים שאליו משתייך המנהל ויודיע להם על פתיחת התהליך ועל הנסיבות שהובילו לכך. מזכיר סניף הסתדרות המורים אינו חייב להופיע לפגישה זו ובכל מקרה הפגישה תתקיים. פגישה זו הנה פגישת דיווח, ואין בה משום צורך בהסכמות כלשהן. כל התהליך הנ"ל ילווה במכתבים ובתיעוד. זימון מנהל בית הספר ייערך בין החודשים אוקטובר-דצמבר של אותה שנת לימודים". בהתאם להוראה האמורה, היתקיימה ישיבת דיווח ביום 28.10.21, כאמור.

...

בנסיבות אלו, החלטתי על פיטורייך מתפקידך כמנהלת מוסד חינוך, ולא תוכלי לשמש כמנהלת מוסד חינוך".

סיכום ביניים מהראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו לא מצאנו כי ניתן לקבוע בשלב לכאורי זה שנפל פגם מהותי בהליך גמישות בהעסקה אשר ננקט בעניינה של המבקשת, על שלביו השונים, בוודאי שלא פגם ממשי המצדיק ביטול ההליך שננקט על מסקנותיו.

מדובר בהחלטה המבוססת על אדנים מקצועיים גרידא ומצאנו אותה, בשלב לכאורי זה, מידתית, סבירה ותמת לב. ממכלול הטעמים המפורטים לעיל סבורים אנו כי המבקשת לא הוכיחה בשלב הנוכחי קיומה של זכות לכאורה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את הבקשה למתן סעד זמני.

זוהי תביעה שהגיש מר חגי שמואל (להלן - התובע) נגד התעשייה האוירית לישראל בע"מ (להלן - הנתבעת), למתן צו המורה על השבתו לעבודה, או לחילופין לתשלום פיצוי בסכום כולל של 465,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב וההגינות, פיטורים שלא כדין, ופגיעה בפרטיות.

כמו כן, הנתבעת לא לקחה בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של התובע: גילו, היותו עובד קבוע והמבוגר היחיד שפוטר ללא הסכמתו, היותו נכה צה"ל, העובדה שאישתו חולה במחלה אוטו-אימונית המונעת ממנה לעבוד במשרה מלאה.

...

כמו כן, אנו סבורים כי בנסיבות המקרה, בו הליך הפיטורים עצמו נעשה כדין ובהתאם להסכם הקיבוצי, די בפסיקת סעד של פיצוי כדי לשרת אינטרסים שונים כמו האינטרס ההרתעתי.

אנו סבורים, אפוא, שנסיבות המקרה מתאימות לפסיקת פיצוי כספי.

סוף דבר - אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 140,000 ₪ (מאה ארבעים אלף ₪).

בכתב התביעה עתרה התובעת לצוו קבוע לאכיפת יחסי עבודה, ולחלופין פיצוי כספי בגובה 24 משכורות חודשיות, בגין פיטורים שלא כדין והפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה.

הכרעה פיטוריה של התובעת בדצמבר 2017 – לא כדין כפי שתואר לעיל, עקרי הנימוקים שעמדו בבסיס פסק דינו של בית הדין הארצי בו ניתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריה של התובעת, היו פגמים בהליך השימוע והפיטורים ולא פגמים בעילות הפיטורים, אף שנקבע שעילות הפיטורים דורשות ליבון נוסף.

...

לכן הטענה ביחס לפרסומים אלו נדחית.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל מוחלט כדלקמן: התביעה לפיצוי כספי בגין פגמים בפיטורים – נדחית.

התביעה לפיצוי בגין פרסום לשון הרע מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 107,000 ש"ח. אשר להוצאות ההליך, בשים לב למשך ההליך ולתוצאתו ולאחר שנתנו דעתנו לחיוב האיגוד בהוצאות בגין ההליך הזמני בסך 10,000 ש"ח, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת בגין ההליך העיקרי שכר טרחה בסך 30,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, (09 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.