ביום 11/06/18 הגישו המשיבים לבית משפט קמא תביעה למתן צו קבוע ובקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסרו על המבקשת והמשיבה לפתוח ו/ואו להפעיל הוסטל שקומי עבור דרי רחוב ונפגעי התמכרויות בבית, לבצע כל פעולות בנייה או הריסה, התאמה, איכלוס או כל פעולה אחרת המשנה את מצב הבית לצורך הכשרתו לטובת הפעלת המסגרת השיקומית הנדונה, וכן להיתקשר עם ספקים, להעסיק עובדים או לבצע כל פעולה אחרת שמטרתה לאפשר את הפעלת אותה מסגרת.
מעיון בבקשת המשיבים לקבלת צו מניעה זמני עולה כי המשיבים מתנגדים להקמת ההוסטל ולאכלוסו בדיירים, כאשר לעמדתם הפעלת ההוסטל בבית כרוכה באי חוקיות הנובעת מחריגת בנייה מתמשכת של כ-200 מטר שניבנו בעבר ללא היתר, וכן בנייה חדשה של מבנה נוסף שניבנה אף הוא ללא היתר.
עוד טענה המשיבה כי היועץ המשפטי לממשלה היתעלם בהודעתו מהוראות המיכרז בו זכתה המבקשת, ואשר מחייבות אותה בהקמת מרפאה בנכס הבנוי במקרקעין המיועדים למגורים.
על רקע האמור, סבורים המשיבים כי הם עומדים בקריטריונים הדרושים למתן צו המניעה, שכן הם הוכיחו כי סכויי התביעה שלהם הנם גבוהים, ובנסיבות שתוארו גם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, זאת לאור הנזק שעלול להגרם לתושבים עקב פעילות הוסטל באופן לא מפוקח בלב שכונת מגורים, לעומת הנזק שעלול להגרם למבקשת שהנו נזק כספי תיאורטי בגין אי הפעלת ההוסטל, ואשר ממילא לא הופעל עד היום.
מלבד טענות בעלמא, לא הובאו על ידי המשיבים ראיות כלשהן לקיומה של ודאות קרובה לכך שתגרם להם הפרעה של ממש כתוצאה מהשמוש בנכס למטרתו המיועדת, ובפועל עולה הרושם שהמשיבים אף לא התאמצו להסתירו, לפיו טענות המשיבים כנגד הפעלת ההוסטל בנכס המשיבה נובעות מהתנגדות עקרונית לפתיחת מוסד טפולי בקירבת מקום מגוריהם ולסוג האוכלוסייה שעתידה לשכן את הנכס.
...
אין בידי לקבל קביעה זו. עמדת המשיבה הובאה בפני בית משפט קמא תחילה ללא כל תצהיר שתומך בה, ולאחר מכן, הפנתה המשיבה לתצהיר שהוגש מטעמה במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט בתל אביב לביטול הסכם השכירות שנחתם בינה לבין המבקשת.
באיזון בין מכלול השיקולים, סבורני כי כפות המאזניים נוטות דווקא לטובת המבקשת, שממילא וככל שתביעת המשיבים בסופו של יום תתקבל, תהיה חייבת לפעול לפינוי הנכס.
סוף דבר
סיכומו של דבר, ומן הנימוקים שפורטו, אני מקבלת את הערעור, ובהתאם מורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 02/10/18.
