צו מניעה נגד עובד שהפר הצהרת סודיות

הנתבעת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני נגד התובע ומר נאור שמטרתו היתה, כך על פי כתב ההגנה, למנוע מהם "לעשות שימוש במיזם שפיתחו במהלך עבודתם בחברה ולמנוע מהם לעשות שימוש בסודותיה המסחריים של החברה. שעה שהתובע ושותפו הצהירו במסגרת ההליך הזמני, כי המיזם אינו נמצא בשלב האופרטיבי ואין מוצר שניתן לעשות בו שימוש, הרי שהנתבעת השיגה את מבוקשה בהליך". באשר לטענות התובע בכתב התביעה נטען על ידי הנתבעת בכתב ההגנה, כי "הפיתרון אותה הגה התובע, מאחורי גבה של החברה ותקופת עבודתו בחברה ולרבות בשעות העבודה, במסגרת המיזם הפרטי...הוא מוצר טכנולוגי בעל אינטלגנציה מלאכותית המסוגל לבצע סידור אוטומאטי של התמונות באלבום על פי יכולת זהוי פנים וזיהוי פרמטרים נוספים..." טוענת הנתבעת, כי בשלב שבו התגלה לה שהתובע מפר את הסכם העבודה ועוסק בהקמת מיזם מתחרה על חשבון שעות העבודה, "זה היה בשלב ה"אב טיפוס" או בסמוך לכך והתובע כבר החל לחפש משקיעים פוטנציאלים למיזם".

אזכיר בהקשר זה, כי ענינה של התובענה אינו שאלת גזילתם של סודות מסחריים שהרי הנתבעת עצמה טענה בכתב ההגנה, כי בעוד ההליך הזמני בו נקטה נועד כדי למנוע מהתובע ושותפו לעשות שימוש במיזם שפיתחו, הליך זה ענינו בסוגית סיום העסקתו של התובע (ר' סעיף 6 לכתב ההגנה).

...

במקביל, החלו התובע ומר יונתן נאור, עובד הנתבעת ששימש כמנהל פיתוח בפרויקט, לחשוב על הקמת מיזמים טכנולוגיים עצמאיים, ביחד, כאשר "מהם נבע בסופו של דבר רעיון לפיתוח טכנולוגיה בתחום האינטלגנציה המלאכותית". במהלך חודש יוני 2017 בעקבות פגישה אקראית עם מנכ"ל הנתבעת סיפרו מר נאור והתובע למנכ"ל הנתבעת, מר שפירא, כי "הם בודקים ביניהם התכנות לשיתוף פעולה בענין פיתוח מערכת טכנולוגית". לטענת התובע שוחח עם מר שפירא בחודש נובמבר 2017 על מנת לבחון אפשרות לשילובו של מר שפירא כמשקיע במיזם.

לאור האמור, נדחית בקשת הנתבעת לחייב את התובע לגלות "כל מסמך המעיד על ניסיונות התובע לגייס משקעים עבור המיזם ולרבות הצהרות בפני משקיעים על סכסוך כספי כאמור בסעיף 87 לכתב התביעה". מצגת ודו"חות אקסל שהיה מעורב בהן התובע בקשר למיזם ושהוצגו למשקיעים פוטנציאליים בקשר למיזם (לרבות אלו שהוצגו למנכ"ל החברה) בתקופת עבודת התובע בחברה ובסמוך לאחריה הנתבעת טענה, כי מסמכים אלה רלוונטים להליך, כי מדובר בדרישה ממוקדת "שכל מטרתה היא להראות שהתובע היה עסוק במיזם בזמן שעבד נתבעת והוא אף הציג למנכ"ל החברה בזמן שהיה עובד שלו את המיזם בפירוט (במצגות ובדו"ח אקסל)". בבקשתה טענה עוד הנתבעת, כי אין לה כל ענין ב"סודות המקצועיים" של התובע והוא רשאי להשחיר כל נתון סודי.

(ר' ברע (ארצי) 63906-01-18 רוית מרלה - כוון ניהול תיקי השקעות בע"מ (2018)) משלא מצוי בידי התובע עותק מן המצגת שהוצגה בפני מר שפירא במועד התרחשויות הארועים נשוא התביעה, נדחית דרישת הנתבעת לגילויה.

סיכומו של דבר- בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים, נדחית בחלקה.

הסעדים: התובעת תבעה צוי מניעה קבועים נגד כל הנתבעים אשר עניינם בתמצית איסור על היתקשרות עסקית בתחום הביטוח העיסקי עם לקוחות התובעת ו/או מי שהיו לקוחות התובעת או לקוחות שהתובעת היתה ו/או נימצאת עימם במו"מ לרבות ביצוע עבודה עבורם; איסור על גילוי מידע פינאנסי, עסקי ומסחרי לרבות סודות מסחריים ורשימת לקוחות התובעת לצד שלישי כלשהוא.

דע עקא שהתובעת לא פירטה מהו בדיוק המידע העיסקי, לאיזה לקוח מתייחס המידע העיסקי, מדוע מידע ספציפי הרלוואנטי ללקוח מסוים מהוה סוד מסחרי כלפי אותו לקוח וכיצד מי מהנתבעים מפר את תנית הסודות בשעה שהוא מקבל מידע עסקי זה מהלקוח עצמו.

עם זאת ולאור הצהרת הנתבעים כי הם מקיימים ויקיימו את חובתם לשמירת סודיות על פי חוק (ס' 97 לסיכומיהם) – ניתן תוקף של פסק דין להצהרה זו. לא הוכח כי מי מהנתבעים הפיק ו/או שיווק ו/או הפיץ ו/או הציע ו/או מכר הצעות ביטוח עסקי שלא כדין ומשלא ניתן תוקף לתנית אי התחרות הקבועה בהסכמי העבודה שלהם עם התובעת, בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות כן – נדחית.

...

בנסיבות אלו בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעסוק ו/או ליתן שירותים ו/או לקיים קשרים עסקיים כלשהם בתחום הביטוח העסקי עם מי שהיו והינם לקוחותיה או גורמים שהתובעת היתה ו/או נמצאת עמם במשא ומתן; בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת וכן לבצע עבורם עבודה כיועץ, כקבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות או לעמוד בקשרים עסקיים עם מי מלקוחות התובעת ו/או עם מי שהיה לקוח שלה בשנתיים האחרונות ו/או עם מי שהתובעת ניהלה עמו משא ומתן בתקופה זו בקשר לכל ענין הקשור לעיסוק בתחומי הביטוח העסקי – נדחות.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהו כל מידע פיננסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

עם זאת ולאור הצהרת הנתבעים כי הם מקיימים ויקיימו את חובתם לשמירת סודיות על פי חוק (ס' 97 לסיכומיהם) – ניתן תוקף של פסק דין להצהרה זו. לא הוכח כי מי מהנתבעים הפיק ו/או שיווק ו/או הפיץ ו/או הציע ו/או מכר הצעות ביטוח עסקי שלא כדין ומשלא ניתן תוקף לתנית אי התחרות הקבועה בהסכמי העבודה שלהם עם התובעת, בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות כן – נדחית.

· מתן צו מניעה כנגד הנתבעים שיאסור עליהם להתחרות כנגד התובעים למשך 24 חודשים ממועד מתן פס"ד. · מתן צו העברת החזקה בחנות על תכולתה כפי שהייתה במועד הביטול וכן לאסור על הנתבעים להוציא מהחנות כל סחורה ו/או מיטלטלין באשר הם. · חיוב הנתבעים בפצוי מוסכם בסך של 72,072 ₪ כשסכום זה נושא הצמדה וריבית החל מיום 13.12.16 ועד למועד תשלום בפועל.

אולם, אין בוחנים פגם ברצון במנותק מההסכם, על כן, נבחן להלן את לשון הסעיף: "4.1. החברה מצהירה בזאת כי בבעלותה זכות השמוש הבלעדית בשם המותג, בכפוף לזכויות השמוש בשם המותג על ידי הזכיינים, סמליו וכן בכל פריטי הקניין הרוחני המשוייכים למותג, כגון מבנה, נוהלי התפעול וההדרכה, הסכמים ותנאי עבודה עם ספקים וכיו"ב, וכי היא אינה מנועה חוקית בכל דרך שהיא מלהעניק לזכיין את השמוש המלא במותג ובנכסי המותג כאמור בסעיף זה." בסעיף 4.1 להסכם אין כל הצהרה מצד התובעים בדבר קיומה של זכותם לבלעדיות מול הספקים השונים, ולא ברי על מבססי הנתבעים את טענתם בהקשר זה. בסעיף 13 לסיכומי הנתבעים נטען, כי התובעים הציגו בפניהם מצג שוא, לפיו הם בעלי רשת עניפה של חנויות בתחום, בעלי בלעדיות לקבלת סחורה ומחירים כדאיים.

מתן צו לאכיפת תניית אי תחרות במשך 24 חודשים: התובעים טוענים, כי הנתבעים הפר את סעיף 14.1 להסכם, שמתוקפו כל מידע שהתובעים העבירו לנתבעים הנו סוד מסחרי.

...

חיוב בגין תמלוגים חלקיים בסך 55,147 ₪: משהוכח כי הנתבעים לא העבירו את מלוא סכום התמלוגים שהגיע לתובעים עד לחודש 12/2016, הרי שיש לקבל את התביעה בתשלום ההפרש הנטען על ידי התובעים, וזאת בסך של 39,147 ₪ (סכום הכולל מע"מ), נכון למועד הגשת התביעה.

להלן לשון הסעיף: "20.4.3 במידה ומדובר בהפרה מתמשכת, רשאית החברה לדרוש פיצוי מוסכם בגין כל יום בו נמשכת ההפרה כאילו מדובר בהפרה נפרדת ו/או לראות בכל הפרה כהפרה נפרדת המזכה בפיצוי מוסכם נפרד כאמור לעיל, הכל לפי הענין והקשר הדברים." כבר עכשיו אציין שאין בידי לקבל טענה זו. התובעים עותרים מחד, לקבלת החזקה בחנות על כל תכולתה ומאידך, הם עותרים לחיוב הנתבעים בתיקון הפרותיהם על פי ההסכם, שהסתיים כבר עם קבלת הסעד של מסירת החזקה כאמור.

לסיכום לאחר שאמרתי כל אלה, אני מחייבת את הנתבעים כדלקמן: לשלם לתובעים פיצוי מוסכם בסך של 165,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 26.1.2017 ועד היום .

בהקשר למחיקת סעיפים מכתב ההגנה נקבע כך: "מעיון בכתב התביעה עולה טענה לפיה הנתבעת הפרה הסכם העסקה של התובע והפרה התחייבות העולה מהצהרה של מנהל הנתבעת, מר ורדי, שניתנה במהלך עדותו בתיק צוי המניעה. מעיון בכתב ההגנה עולה טענה לפיה התובע הפר את סעיפי סודיות ואי התחרות. טענה זו של הנתבעת עלתה כבר בתיק צוי המניעה, לנתבעת ניתנה מלוא ההזדמנות להביא ראיותיה ולהעיד עדיה כדי להוכיח טענותיה. לאחר מכן טענתה נדונה והוכרעה במסגרת פסק הדין. בנסיבות אלה, לא נפגעו זכות הטעון, חופש הביטוי וזכות הנתבעת להיתגונן. ולכן עתה הנתבעת מושתקת מלהעלות טענה זו שוב במסגרת כתב ההגנה.

בכלל זה (ומבלי למצות) לא ניתן להעלות את הטענה לקיומו של סוד מסחרי וממילא גזילתו, וזאת מחמת השתק פלוגתא בין הצדדים; את הטענה הנוגעת לתוקף תניית הגבלת העיסוק הקבועה בסעיף 8.1 רישא להסכם ההעסקה, וזאת מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא ובכלל זה הטענה למתן תמורה מיוחדת כנגד ההסכמה שלא להתחרות והטענה כי העובד קיבל הכשרה מיוחדת כנגד ההסכמה האמורה; את הטענות לפיהן עצם פתיחת העסק המתחרה הוותה חוסר תום לב, הפרה של חובת האמון או עשיית עושר שלא במשפט; ואת הטענות הנוגעות לגזל שבעת הלקוחות שנידונו בפסק הדין.

...

בנסיבות אלו בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעסוק ו/או ליתן שירותים ו/או לקיים קשרים עסקיים כלשהם בתחום הביטוח העסקי עם מי שהיו והינם לקוחותיה או גורמים שהתובעת היתה ו/או נמצאת עמם במשא ומתן; בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת וכן לבצע עבורם עבודה כיועץ, כקבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות או לעמוד בקשרים עסקיים עם מי מלקוחות התובעת ו/או עם מי שהיה לקוח שלה בשנתיים האחרונות ו/או עם מי שהתובעת ניהלה עמו משא ומתן בתקופה זו בקשר לכל ענין הקשור לעיסוק בתחומי הביטוח העסקי – נדחות.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהו כל מידע פיננסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

טענות העובד כנגד אי מחיקת הטענות הנוגעות לחלקו השני של סעיף 8.1 להסכם ההעסקה ואי סילוק על הסף של חלק התובענה שכנגד הנוגע לרמת חובב – נדחות, וזאת מבלי להביע עמדה לגופם של דברים.

אשר להוצאות משפט, בנסיבות הענין החלטנו לחייב את המעסיקה בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בשים לב לכך שניתנה לה הזדמנות בתום הליך קדם המשפט לתקן את כתב התביעה שכנגד, וההזדמנות שניתנה לה לא נוצלה כדבעי בשים לב להחלטת בית הדין האזורי והאמור בסעיף 20 לעיל.

סוף דבר – הערעורים מתקבלים בחלקם כאמור בסעיף 20 לעיל.

בפנינו תביעת התובעת כנגד הנתבע – עובד לשעבר שלה, שעניינה הפרת חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, שלילת פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, הפרת הסכם עבודה, חובת הנאמנות וחוסר תום לב. הנתבע הגיש תביעה שכנגד שעניינה זכויות שונות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת העבודה וסיומה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב.

ביום 29/10/2019 הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני (סע"ש 51585-10-19) בה התבקש צו ימנע את המשך פנייתו של הנתבע ללקוחותיה, בניסיון לשדל אותם לעבור לעבוד עימו במסגרת חברה מתחרה בה החל לעבוד.

העדה מטעם התובעת הצהירה כי לקוח של התובעת אמר לה שהנתבע הגיש להם הצעת מחיר מטעם חברה אחרת, כאשר עוד היה עובד התובעת, בתקופת ההודעה המוקדמת: ביום 30.10.2019 נהלתי שיחה עם נציג חברת אטיאס יעקוב ובניו חברה לבניה בע"מ, לקוחה של חברת גל נול לגבי פרויקט שרצינו להיתמודד על מתן השירותים שם, והוא אמר לי שחגי היה אצלו הודיע שהוא עזב את העבודה אצל גל נול ואפילו הגיש לו הצעת מחיר דרך חברה שלישית, כל זאת בתקופה שהבנתי שחגי אמור היה להיות עדיין בהודעה המוקדמת מגל נול.

(1)נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו; (2)שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השמוש הוא בנגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד; (3)קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השמוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהוא באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו".

...

הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

התובעת תשלם לנתבע פדיון חופשה בסך 2,364 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.