צו מניעה נגד האישה האוסר הימצאות בבית המגורים

רקע מקום מגוריו של המערער ובית העסק של המשיב ורעייתו (בית קפה) מצויים בבניין שברחוב אגריפס בירושלים.

בכלל כך: צו כנגד המערער מיום 14.6.21 שניתן מפי כב' השופט א' נחלון בה"ט 27337-06-21, האוסר על המערער להטריד את המשיב בכל דרך ובכל מקום, ובכלל כך לשהות במרחק הקטן מ-60 מ' מבית הקפה והחניון שבבנין; צו כנגד המערער מיום 5.12.21 ומיום 12.12.21 מפי כב' השופטת מ' צ'רקה בה"ט 8142-12-21, האוסר על המערער, בין היתר, לעמוד במרחק הקטן מ-30 מ' משולחנות בית הקפה; צו הדדי מיום 29.5.22 מפי כב' השופטת ח' טוקר בה"ט 56891-05-22; צו כנגד המערער מיום 30.11.22 מפי כב' השופט ג' ארנברג בה"ט 38782-11-22, במסגרתו נאסר על המערער להטריד את רעייתו של המשיב ואת לקוחות בית הקפה ועובדיו, וכן נאסר עליו להמצא במרחק של פחות מ-100 מ' מבית הקפה, למעט לצורך מעבר בלבד.

לשלמות התמונה, תוזכר גם החלטה מיום 2.1.23 מפי כב' השופטת ל' בנמלך בה"ט 64757-12-22, בה נדחתה בקשת המערער לצוו למניעת הטרדה כנגד המשיב ורעייתו.

בפרוטוקול צוין כי "בית המשפט צופה בסירטון. מהצילום ניכר שהמשיב [המערער כאן – הח"מ] מצלם את העוברים והשבים, שאשה עוברת ובידה כוס קפה ומבקשת מהמשיב שלא לצלם אותה, המשיב ממשיך לצלם אותה, היא מבקשת ממנו שוב ושוב למחוק את הצלום ולבסוף מאיימת עליו שתשפוך עליו את הקפה". או אז סיכמה ב"כ המערער את טענותיה והבהירה שאין פירוט מספיק לגבי המעשים המהוים הטרדה מאיימת לכאורה, שכן לא הוסבר כיצד הותקף המשיב פיזית, לא נכתב היכן בדיוק נחסמת הכניסה ולא הובאו ראיות.

...

על יסוד החומר שבא לפניו קבע בית המשפט כך: "התרשמתי מכנות עדותו של המבקש, עדות שנתמכת בצילומים שהציג מתוך הטלפון הנייד שברשותו. כך, עדותו לפיה המשיב עומד עם שלט ומפריע לכניסה לבית העסק מקבלת סיוע מהתמונה בה נראה המשיב עומד במסדרון בניין כשהוא אוחז בידיו שלט ענק. מהצילום מתקבל הרושם שרק אדם נחוש, יעבור ליד המשיב על מנת להמשיך בדרכו. נראה שעמידתו של המשיב בכניסה לבית הקפה של המשיב מרתיעה לקוחות מלעבור שם. גם עדותו של המבקש לפיה המשיב מטריד את לקוחותיו כשהם מבקשים לשתות קפה בנחת בבית הקפה שלו מתחזקת בתמונה שהציג, בה נראה המשיב עומד ברחבה של בית הקפה במרחק קטן מחצי מטר משולחנות הסועדים. עדותו של המבקש לפיה המשיב מצלם באופן אובססיבי את הלקוחות נתמכת דווקא בסרטון שביקש המשיב להציג, בו נראה שהוא מצלם אישה שעוברת במקום על אף שהיא מבהירה היטב את רצונה שיחדל מכך. על יסוד אלה אני קובעת כי בימים האחרונים עשה המשיב מעשים שיש בהם כדי להטריד את המבקש ואת קהל לקוחותיו". לא מצאתי מקום להתערב בממצאיו העובדתיים האמורים של בית משפט קמא שנקבעו על סמך מה שהובא בפניו ובכלל זה התרשמותו הישירה מעדותו של המשיב ומאמינותו.

אף מקובלת עליי מסקנתו כי ממצאים עובדתיים אלו מלמדים על "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא... בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו", כך שקמה עילה למתן צו מכוח החוק.

הלכה למעשה, הערעורים נדחים.

מתן צו מניעה קבוע נגד עשיית כל פעולה במקרקעין, לרבות בנייה, העברה או מכירה לצד ג', היתקשרות עם צד ג' ו/או כל דיספוזיציה אחרת במקרקעין.

רקע בקצרה המנוח נפטר ביום 3.11.2013 והותיר אחריו אשה (המבקשת 4 – להלן: "ציפורה")ׁ ובת (המבקשת 2 – להלן: "מיכל").

לאחר פטירת המנוח נוהל עיזבונו בפש"ר, והנאמן מונה למנהל העיזבון בפש"ר. במסגרת תפקידו ועל מנת לפרוע את חובות המנוח לנושיו, ביקש הנאמן לממש את כלל חלקות המקרקעין שהיו בבעלות המנוח, לרבות את החלקות בהן נמצאים בתי המגורים של המנוח והמבקשים דלעיל.

בסופו של דבר, ביום 24.3.16 שלחה ב"כ המבקשים למשיבים הודעת ביטול לגבי המסמך ואיסור ביצוע כל פעולה במיגרש, וכן צרפה להודעת הביטול את שיק הפקדון שניתן למשיבים במעמד החתימה על המסמך (נספח י' לתיק המוצגים) – (להלן: "הודעת הביטול").

צו הכנוס שהוטל על נכסי המנוח במסגרת פשיטת הרגל, חל אף על הנכס דנן ופועל כצו מניעה, ורק הנאמן, באישור בית המשפט, היה רשאי לעשות פעולות בנכס.

...

לסיכום שאלה ד' יש לומר, כי נסיבות הענין דנן מלמדות על העדר מסויימות של המסמך (המסמך נעדר את המסויימות הנדרשת לקבוע את היקף העסקה ותחומה).

במצב דברים זה ניתן לומר על אודות המסמך את שאמר בית המשפט על זכרון הדברים בענין פלונית כי: "המסקנה העולה ממכלול נסיבות הענין היא, שבמועד החתימה על זכרון הדברים לא השתכלל בין הצדדים חוזה מחייב...". שאלה ה' – פגמים בכריתת המסמך, עושק והפיצויים המוסכמים שאלה זו היתה רלוונטית רק אם היינו למסקנה כי המסמך דנן הוא בגדר מסמך חוזי תקף ומחייב.

סוף דבר לאור כל האמור אני מקבל התובענה ומצהיר כי המסמך, נספח ח/1 לתיק המוצגים, אשר נחתם בין הצדדים ביום 4.3.16 בנוגע למקרקעין, אינו בגדר מסמך חוזי תקף ומחייב בין הצדדים.

כלומר בית הדין לא נענה לבקשת האשה להוציא צו הגנה נגד הבעל אלא הוציא צו למניעת הטרדה, צו אשר אין בו כדי להרחיק ולהוציא את הבעל מן הבית.

בעקבות בקשת האשה הוציא בית הדין צו הגנה נגד הבעל, צו האוסר עליו להכנס לביתו למשך חודשיים.

היסוד ההלכתי למתן צוי הרחקה מעבר לאמור נאמר כי מלבד המקור החוקי לעצם הוצאת צו הגנה כנגד אדם שמקורו כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה, הועלתה השאלה אם יש מקור בהלכה להוצאת צו הגנה באופן של הרחקת אדם מדירתו בה הוא מתגורר.

היבט הלכתי מקורי לתביעה לצוו הרחקה שהגישה אשה כנגד בעלה נמצא בהחלטה של בית הדין הרבני הגדול בתיק 894589/1 (פלוני נ' פלונית, לא פורסם) – בקשת רשות ערעור שהגיש בעל שהרחיק בית הדין האיזורי בצו הרחקה הן מהבית והן מהחנות של בני הזוג.

...

ביום י"ז בשבט תשע"ח (2.2.18) ניתנה ההחלטה שקבעה כי נדחית בקשתו של הבעל לביטול הצו ההגנה, היא ההחלטה נשואת הערעור המונח לפנינו.

ביום 31.08.22 בשעה 19:25 פירסמה התובעת בדף הפייסבוק שלה "עו"ד שפונתה מדירתה על ידי בעל הבית, עברה להתגורר עם אימה הקשישה, צורכת סמים... רהיטי אמה עוקלו בשל חובות בתה... חויבה לשלם מאות אלפי ₪ על ידי רשות המיסים וכו'". בפירסום זה סיפרה התובעת לקוראיה ועוקביה בדף הפייסבוק דברים משמיצים על הנתבעת שמקורם בעיון של התובעת בתיקי בית המשפט של הנתבעת וכל זאת בנגוד לצוו המניעה.

התובעת טענה, כי משה הלוי והנתבעת פועלים כישות אחת ולכן התובעת אינה מבזה את החלטות בית המשפט, אלא נימצאת בעמדת היתגוננות מול התקפה מחושבת של הנתבעת ושל משה הלוי כלפיה.

ביום 21.07.22 פירסם משה הלוי כתבה באתר רוטר בה נטען "משרד עוה"ד גלעד בר טל אשר מייצגים את המטרידה של משפחתה וילדיה של ד"ר שרון אלרועי פרייס, הגישו את התפטרותם מייצוגה של המטרידה". ביום 21.07.22 פירסם משה הלוי בדף הפייסבוק שלו "זהירות! פיק ניוז!!! נא להזהר!". ביום 20.07.22 פירסם משה לוי בדף הפייסבוק שלו "בואו לבקר בעכו המתחדשת. הנופים מהממים. חוף הים משגע. החומוס בריא וטרי. ובתי המשפט נגישים גם למטרידות. רק 4 שעות נסיעה ממשטרת רחובות. אביבה כץ מדריכת תיירים". ביום 19.07.22 פירסם משה הלוי בדף הפייסבוק שלו "מחלקים תעודות למטרידים מצטיינים. מי רוצה?". ביום 18.07.22 פירסם משה הלוי באתר רוטר "נסיון כושל של מטרידנית להוציא צו נגד עתונאי ערוץ 14 נתי לנגרמן". ביום 18.07.22 פירסם משה הלוי בדף הפייסבוק שלו "השופט טל חבקין שוב בועט חזק במטרידנית ידועה. הפעם בקשה כושלת של היחצנית הוורודה נגד כתב ערוץ 14 נתי לנגרמן. יוספה ברק ביקשה צו למניעת הטרדה מאיימת... והשופט טל חבקין הראה לה את המדריגות...". ביום 18.07.22 פירסם משה הלוי בדף הפייסבוק שלו "ידידה טובה שלי, אתמול נפגשתי איתה בעכו. .. בתמונה כאן היא נראית מדגמנת את הקולקציה החדשה של ההטרדות". ביום 13.07.22 פירסם משה הלוי בדף הפייסבוק שלו "בימ"ש השלום ת"א הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד אשה שהטרידה את ד"ר שרון אלרועי פרייס ובהם בני משפחתה הקטינים". ביום 13.07.22 פירסם משה לוי באתר רוטר "שופט בימ"ש השלום נתן החלטה בבקשה של ד"ר שרון אלרעי פרייס , ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד אשה שהטרידה אותה ואת בני משפחתה". ביום 09.07.22 פירסם משה לוי בפייסבוק שלו "קצת כתבות לסופ"ש על האישה האומללה שהטרידה את ראשת בריאות הציבור... לא משנה אם תקראי לעצמך יחצנית או לוביסטית בסופו של יום התיקשורת תקרע לך את הצורה". ביום 08.07.22 פירסם משה לוי בדף הפייסבוק שלו "לציבור קוראינו עימכם הסליחה. בעתון סופ"ש היה צריך להתפרסם אייטם כוזב ששלחה היחצנית המטרידה יוספה ברק למחמל נפשה... אלא שבמהלך השבוע קרה דבר בלתי צפוי ובימ"ש הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד היחצני"ת עם השיער הוורוד האוסר עליה להטריד את ראשת בריאות הציבור...". באותו מועד פירסמה הנתבעת בדף הפייסבוק שלה "ההיפופוטמית פונה לעיתונאי ממציאה סיפור ובסוף אין אייטם. ההיפופוטמית עצובה. איך נעודד את ההיפוטמית? מחדדת: מתחזה להיפופוטמית". ביום 04.07.22 פירסם משה הלוי בדף הפייסבוק שלו פירסום ארוך, המעיד כי הוא פועל מטעם הנתבעת ובתוך כך מהלך איימים על התובעת.

...

נוכח כל האמור דין הבקשה להידחות.

יתירה מכך, קיבלתי את הסבריו של הלוי, כי הפרסום נגע לתביעה אחרת הקשורה בגוגל ולא בקשר להחלטה בתיק זה. נוכח כל האמור, לא הפרה הנתבעת את צו המניעה בגין הפרסום שבוצע על ידי מר הלוי, ודין הבקשה להידחות.

סוף דבר הנתבעת הגישה 7 בקשות לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט שהתקבלו, כמפורט לעיל.

עם זאת, בסעיף 9 לכתב ההגנה מטעם האישה כנגד התביעה לדמי שימוש נטען, כי "התחייב התובע לשאת לבדו בתשלומי המשכנתא שנלקחה על בית המגורים, לאחר שמרבית ערך בית מומן ע"י התובעת והוריה. זה ההסדר שהוסכם ובוצע". כלומר, מהות ההיתחייבות האיש, שגם היא נטענה בשלב מיתקדם של ההליכים, הייתה לתשלום החזרי המשכנתה במהלך החיים המשותפים ("ההסדר שקויים ובוצע" – בזמן עבר).

ביום 31.7.2023, על רקע גילויו כי האישה נערכת למעבר מבית המגורים בחודש הקרוב, הגיש בקשה למתן צו מניעה האוסר על האישה לבצע דיספוזיציה במטלטלין המצויים בבית המגורים.

...

לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.

סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.

חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.

אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.