עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים, להורות למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא תעוכב פתיחת המחלף עד לקיום התחייבות המשיב 1 להעברת התקציבים לבצוע העבודות ברחוב אבא הלל, עבודות החיוניות להסדרת זרימה תקינה של התנועה שתגיע מכיוון המחלף; וכי נורה למשיב 4 לנמק מדוע לא יועברו התקציבים הדרושים לבצוע העבודות הנ"ל לאלתר.
לבסוף, טוענים המשיבים 4-1, שמאזן הנוחות במקרה זה נוטה לדחיית הבקשה למתן צו הביניים, שכן תיכנון פרויקט המחלף וביצועו הושלמו זה מכבר, ומטרתם להקל על זרימת התנועה באזור לרווחת כלל הציבור, וכאמור, אין כל מניעה לפתוח את המחלף בטרם השלמת עבודות הפיתוח ברחוב אבא הלל.
עוד טוענת המשיבה 5, בין היתר, כי תוכנית המחלף אושרה על ידי כל הגורמים המקצועיים הרלבאנטיים, וזאת ללא תלות בשאלת ביצוע העבודות ברחוב אבא הלל.
...
בנוסף, טוענים המשיבים 4-1, כי דין העתירה להידחות מהיעדר עילה, שכן הם נתנו את הסכמתם להשתתף במימון העבודות ברחוב אבא הלל, והליכי התקצוב לכך נמצאים בעיצומם.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים.
בנוסף, מקובלת עלי עמדת המשיבים, שלפיה העתירה שלפני הוגשה בשיהוי ניכר, אשר לא ניתן לו הסבר מספק.
הבקשה למתן צו ביניים נדחית.
