לפנינו תביעה לפצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין העידר הפרשות לפנסיה, פיצוי מכוח חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") ומכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה") וכן פיצוי בגין עגמת נפש עקב אפליה על רקע הריון.
אבי הודיע לתובעת שהיא לא תוכל לחזור לעבודה בהוסטל כי המנהלת דורית "לא אוהבת אותה". לכן הגישה התובעת בקשה לצוו מניעה כנגד הפיטורים, במסגרת ההליך הקודם.
...
על יסוד האמור ולנוכח העדויות ששמענו שוכנענו כי הנתבעים פגעו בתנאי העבודה של התובעת והקשו עליה, כשהרקע לכך היה ההבנה שאין אפשרות להפסיק את עבודתה בהוסטל, כפי שהתכוונו, בשל היותה בהיריון.
משמצאנו כי שולמו לתובעת 5 ימי הבראה, הרי שהיא זכאית ל-6 ימים נוספים עבור תקופת העבודה לפי החישוב הבא: 6 ימי הבראה, לפי ערך של 371 ₪ ליום = 1,561.91 ₪.
לסיכום
נוכח האמור אנו מחייבות את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכומים כדלקמן:
סך של 6,566 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
