צו מניעה לאסור התחלה או המשך של עבודות בנייה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב או מי מטעמו להמשיך בבצוע עבודות בניה מכל סוג שהוא במקרקעין הממוקמים במיגרש מס' 6, חלקה 14, גוש 7850 בעיר טייבה (להלן: "המקרקעין"), עד להכרעה בתובענה.

הבקשה לצוו מניעה זמני והתביעה הוגשו מיד לאחר שהתגלו למבקשת פעולות המשיב לבניה בחלקה (התחלת יציקת הבטון).

...

לאחר ששוכנעתי כי המבקשת הציגה ראיה לכאורית מהימנה כמתואר לעיל, שומה על ביהמ"ש לבחון את מאזן הנוחות.

בפני שתי בקשות לפי סע' 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן – "הפקודה") לאכיפת צו מניעה זמני שניתן ביום 2.7.21 והאוסר על המשיב לבנות או להמשיך ולבנות מבנה בגוש 12132 חלקה 31 בכפר קרע (להלן – "הצוו הארעי").

טענות הצדדים בבקשה הראשונה, טענו התובעים כי המשיב מפר ביודעין ובמכוון את הצוו הארעי, בכך שלמרות שנאסר עליו לבנות או להמשיך את הבניה שהחל בחלקה הנ"ל, המשיך לבנות ללא מורא.

מעבר להודיית ב"כ המשיב, כי העבודה נמשכה לאחר המועד בו אסרתי בצו על המשיב להמשיך בעבודות הבניה, הרי התמונות שהגישו המבקשים (ללא הסתייגות מצד המשיב) מלמדות כי עבודות הבנייה נמשכו באתר, כבר יומיים לאחר שהצו הארעי הומצא למשיב.

...

נוסף על האמור, שוכנעתי כי הבניה נמשכה גם במועדים שלאחר הגשת הבקשה הראשונה, כלומר לאחר ה- 12.7.21.

גם אם יש מקום לקבל את טענת ב"כ המשיב כי העבודות הופסקו שבוע לפני הדיון הראשון שנערך ב- 5.8.21, דהיינו נפסקו בסוף חודש יולי 2021, התוצאה היא שהמשיב הפר את הצו הארעי בהיותו בתוקף.

אני מחליטה לחייב את המשיב גם בהוצאות הבקשות והוא ישלם למבקשים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בגין כל בקשה, ובסה"כ 5,000 ₪.

בשלב שלא הוברר עד תום החלו הנתבעים, כולם או מי מהם, לבצע עבודות בניה במיגרש B, במטרה לבנות ביניין בין מספר קומות.

הנתבעת 3 הגישה בקשה למתן היתר בניה, ובשנת 2019 הוצא על שמה היתר לבניית מבנה במיגרש B. בחודש ספטמבר 2020 הגישה הנתבעת מס' 4 (להלן – "הועדה") בקשה להוצאת צו הפסקה שפוטי ביחס לעבודות במבנה הנידון, בטענה כי בוצעה בו "סגירת קומה המיועדת לחניה פתוחה בהיתר (מעל שתי קומות עמודים) – לקראת בנייתה כשטח מגורים עקרי". על יסוד בקשה זו ניתן צו הפסקה שפוטי של העבודות (בב"נ 50067-09-20) ובדיון שהתקיים ביום 24.9.20 במסגרת אותו הליך הגיעו הצדדים להסכמות, אשר כללו אטימה של קומה עמודים תחתונה; השארת מפלס אחד מעל קומה העמודים על כנו; הריסת קירות בקומה שמעל לקומת העמודים; והמשך עבודות בניה בכפוף לבצוע הנ"ל. בתום אותו דיון נקבע שהצו יישאר על כנו עד לבצוע ההסכמות (להלן – "צו ההפסקה").

אשר לפעולות עתידיות, מכאן ואילך, הרי שמחד הנתבעים הודיעו כי ממילא אין בכוונתם או ברצונם לבצע עבודות בניה למעט בתוך שתי הקומות שמעל קומת העמודים, ומאידך לא הוכח שקיימת נחיצות במתן איסור בדבר יצירת פתיחת חדשים, ככל שניתן בכלל ליצור פתחים שכאלה, בכדי למנוע נזק בלתי הפיך לתובע, והכל כאשר בתווך קיים ממילא צו שפוטי להפסקת ביצוע עבודות ללא היתר.

...

דיון והכרעה לאחר שקילת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים שהוצגו על ידם, מצאתי להיעתר לבקשה למתן צו מניעה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

סבורני שלא קיימת נחיצות בלהידרש לשאלה האם התובע הניח ראיות לכאורה להוכחת קיום עילה לקבלת סעד כאמור ביחס לפתחים.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אני מוצא לצמצם את הצו הארעי שניתן ביום 30.6.22, ולשנותו באופן הבא: נאסר על הנתבעים 1-3, כולם יחדיו או מי מהם, לרבות מי מטעמם, לבצע כל פעולה אשר תשנה את תוואי השטח המיועד לשמש דרך מעבר בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי בחיפה, וכן לבצע כל פעולה אשר תמנע שימוש מעשי בתוואי זה כדרך מעבר בעתיד.

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב ו/או מי מטעמו להמשיך לבצע עבודות בנייה וכן יאסור על המשיב ו/או מי מטעמו להכנס לשטחו של המבקש בגוש 8781 חלקה 1 מאדמות הכפר בקה אל-גרבייה (להלן – המקרקעין).

אם כך והמשיב התחיל לבצע עבודות בלוקים בחודש 11/21, מדוע לא הגשת צו מניעה אז? מדוע לא פנית בבקשה שאנו דנים בה היום, אז? כי הייתי בהליכים כל הזמן עם ההוצל"פ של פינוי, של סעיף 66 לפי חוק ההוצל"פ. קבלתי כל הזמן וכל הזמן הייתי בתקווה כל הזמן שייצא לבד.

...

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, מצאתי כי יישומם של עקרונות "מקבילית הכוחות" ומאזן הנוחות בענייננו, מוביל למסקנה שיש להיעתר לבקשה וליתן את הצו המבוקש.

לצורך ההליך הנוכחי אציין רק כי לא שוכנעתי שמשקלה של הטענה – המוכחשת מכל וכל על ידי המבקש, ואינה נתמכת באסמכתא לתשלום דמי השכירות כנטען על ידי המשיב ו/או בעדות של העדים הרלוונטיים, הוא כזה שתוכל להוות משקל נגד להתנהלות המשיב בניגוד להחלטות הערכאות המוסמכות.

לאור כל האמור, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיב ו/או מי מטעמו לבצע עבודות בנייה וכן להיכנס לשטחו של המבקש בגוש 8781 חלקה 1 מאדמות הכפר בקה אל-גרבייה, וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית.

רקע עסקינן בתובענה(מתוקנת) על דרך של המרצת פתיחה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים 1-3 (להלן: "המשיבים") וכנגד המשיבה 4 (להלן: "הועדה המקומית"), במסגרתה עתרה המבקשת למתן פסק דין הצהרתי כדלקמן: האוסר בצו מניעה קבוע על המשיבים או מי מהם להמשיך ולבצע עבודות בניה כלשהן בשטח התחנה המרכזית בטבריה, בחלקות מס' 1 , 2 ו - 9 בגוש 15013 (להלן: "מיתחם התחנה המרכזית") וכן בחלקות מס' 5 ו - 6 הצמודות לחלקות הנ"ל. האוסר על המשיבים ועל כל מי מטעמם לעשות שימוש ברציפי האוטובוסים החדשים שניבנו בסטייה מתוכנית היתר הבניה מס' 20150049 מיום 29.3.15 (להלן: "היתר הבניה") וכן כל עוד לא אושרה תכנית תנועה למיתחם התחנה על ידי משרד התחבורה/המפקח על התעבורה ורשות התמרור.

לטענת הועדה המקומית, הזקקות לסעדים המבוקשים בתובענה מהוה פתח להרחבת היריעה בכל הנוגע להפרות חוק התיכנון והבניה, אשר אינם בסמכותו של בית משפט זה. אציין כי התובענה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בצרוף בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע עבודות בניה במיתחם התחנה המרכזית, האוסר שימוש בחלק משטח התחנה שבבעלות המבקשת לצורכי חניה תפעולית או חניון לילה של אוטובוסים, האוסר מעבר אוטובוסים הפועלים בשירותם של מפעילי תחבורה השוכרים שטחים בשטח התחנה שבבעלות המשיבים או מי מהם, לצורך חניה תפעולית או חניית לילה בחלקות הצמודות לתחנה המרכזית.

...

משאלו הם פני הדברים, הרי לאור פסק הדין של בית המשפט המחוזי שדחה את העתירה המינהלית שהגישה המבקשת, הן כנגד החלטת הוועדה המקומית למתן ההיתר הבניה נשוא התביעה והן כנגד החלטת מהנדס הוועדה למתן היתר השינויים, פסק דין אשר הערעור עליו נדחה על ידי בית המשפט העליון, דין התביעה להידחות מחמת קיומו של מעשה בי-דין.

סוף דבר מכל האמור, שעה ששאלת חוקיות היתרי הבניה מכוחם ביצעו המשיבים את העבודות והשימוש נשוא התובענה, נדונה והוכרעה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שדחה את העתירה המינהלית אשר קיבל משנה תוקף בפסק הדין של בית המשפט העליון שדחה את הערעור על פסק הדין של בית משפט המחוזי, הרי אין מקום לשוב ולדון בעניין זה במסגרת התובענה שלפניי ודין התובענה להידחות מחמת מעשה בי-דין.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.