במקביל, ועל מנת שתהא לתובעת הצדקה כלכלית להשקיע את המשאבים הנדרשים בבניית המותג ומיצובו באיזור, ניתנה לה, על ידי TCL, בלעדיות מוחלטת ומלאה לשיווק והפצה של כלל מוצריה, ותוך שאלו כוללים מוצרים ממותגים הנמכרים תחת שמה של TCL כמו גם מוצרי OEM, שהם "מוצרי מדבקה", הנמכרים תחת שמות מסחריים שונים, אותם קובע היבואן/ המפיץ/ המשווק.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי ביום 4.4.2019, היתקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, שהגישה התובעת כנגדה, כאשר בהמלצת השופט הדן, אשר הביע דעתו ביחס לסכוייה הקלושים של התובעת, היא חזרה בה מן הבקשה.
...
למען לא תמצא החלטתי כחסרה אוסיף ואציין כי לא הובהרה כדי הצורך חובת הזהירות של הנתבעת כלפי התובעת בנסיבותיו הפרטניות של ההליך שבפני, וממילא מקום בו עלה מתוך הראיות כי הנתבעת לא הייתה מודעת לתוכנה של ההתקשרות החוזית קודם למועד משלוח מכתב ההתראה ולאחר קבלתו פנתה, מספר פעמים, ל-TCL, לצורך בירור מערך יחסי הצדדים, יקשה עלי לראות את הנתבעת כמי שהפרה חובה זו או אחרת כלפי התובעת.
סוף דבר
במבוא לסיכומי התובעת נטען למספר הפרות יסודיות של הסכם השיווק אשר נכרת בינה לבין TCL, על ידי האחרונה, וכן כי השאלה המהותית בתיק זה הינה האם הייתה זו הנתבעת אשר גרמה לאותן הפרות, ביודעין וללא צידוק מספיק.
בהינתן כל אלה, התביעה נדחית.
