הנתבעים הגישו תגובתם לבית המשפט במסגרת התשובה לבקשה לצוו המניעה הזמני ובו ציינו, בין היתר, כי: "נאלצו למכור את הנכס נשוא התובענה במחיר מופחת מערכו הריאלי של הנכס.. רק כדי לשים קץ לסבל המתמשך שגרמה המבקשת למשיבים 1-2 בהתנהגותה הקיצונית וחסרת התקדים במהלך השנים 2012-2016". במסגרת תגובתם הפנו הנתבעים את השכנה אל התובעים שלפניי כבעלי הדין הנכונים, שעה שאלו רכשו את הנכס.
הם אף סותרים את טענות הנתבע, שכאמור אינן מגובות במסמכים, לפיו גולה המידע הנוגע לסכסוך עם השכנה, שכן דוקא הסתרתו של המידע בשלב כה מהותי של העסקה, בטרם מסירת החזקה, מצביעים על רצון להמנע מהצגת המידע הנוגע לסכסוך זה.
הנתבע אישר בעדותו כי לא מסר לתובעים אודות התביעה שהוגשה על ידי השכנה לאחר החתימה ובטרם החזקה (ר' עמ' 51 ש' 24-28): "בסדר תום לב, אם היא תבעה אותי מה אני צריך להגיד לו שהיא תבעה אותי? מה זה קשור אליו?".
במכתב מטעם בא כוחם ביקשו התובעים כי הנתבעים ידאגו להסרת התביעה ולדאוג שזכויות התובעים בעסקת המכר לא יפגעו.
בהיעדר כל מידע נוסף מעבר לתצהירו של הנתבע, בעל דין, ובשים לב להסתרת המידע לכל אורך התקופה, עד לגילויו במקרה על ידי התובעים, וגם זאת כאשר טרם צורפו כבעלי דין, מצאתי כי הסתרת המידע מהוה הפרה של סעיף הצהרות המוכר, פרק ג', ובפרט סעיפים 8 ו- 10, בהם מצהיר המוכר כי: "אין בנכס כל פגם או מום נסתר וכי למיטב ידיעתו הצנרת תקינה". באשר לסעיף 10 להסכם המכר, אשר מדבר על חריגות בניה, קיימת מחלוקת האם תביעת השכנה בנוגע לפלישה נכנסת לגדרו של סעיף זה, אולם מאחר ומצאתי כי הסתרת מכלול המידע מהוה הסתרת מידע מהותי, הרי שאין צורך להדרש לסעיף פרטני זה, שכן הסתרת המידע נכללת גם במסגרת סעיף 8 להסכם.
התובעים טוענים שניגרם להם נזק בשל התחזוקה הלקויה של זיקת ההנאה על ידי השכנה (סעיף 20 לתצהיר), נידרש היה להוציא צו מניעה כנגד השכנה אשר ממררת להם את החיים ומונעת מהם לנהל אורח חיים תקין.
...
"
בסיכומו של התיק נדחתה התביעה ונדונה שאלת ההוצאות של הצדדים, לרבות התובעים והנתבעים לפניי (אשר היו הנתבעים בהליך הקודם) (פסקה 33):
"התובעת לא הוכיחה כי מי מהצדדים עיוול כלפיה או הפר עמה הסכם, ואף לא כי מי מהצדדים התעשר שלא כדין על חשבונה, ובנסיבות אלה דין תביעתה להידחות.
לסיכום:
בנסיבות אלה, מצאתי כי יש לקבל את התביעה כך שהנתבעים ישלמו לתובעים את הפיצוי כדלקמן:
החזר כלל הוצאות המשפט שנגרמו לתובעים בגין ניהול ההליך הקודם עם השכנה במלואן: שכ"ט בסך 23,400 ₪; מינוי מודד מטעמם ומינוי מודד מטעם בית המשפט בסך 2,475 ₪ ו- 5,850 ש"ח. סה"כ 31,725 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים אגרה ראשונה ושניה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה ושכר התייצבות התובע לדיונים בסך 2,000 ₪.
על אף האמור, לא בחרו להיעתר לבקשת התובעים לפעול בזמן אמת אלא ניהלו הליך זה במלואו.
