חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו מניעה זמני נגד עסקת מכר על ידי המוכר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הושגו הבנות והסכמות לגבי רכישת הדירה, הוכנו טיוטאות הסכם ומסמכים רלוואנטיים, בוצעו בדיקות והכנות לקראת העברת התמורה בגין הדירה, וכן נקבעו פגישות חתימה על הסכם המכר, שנדחו על-ידי הנתבעים וזאת, לטענת התובע, באמתלות שונות, עד אשר ניתקו הנתבעים מגע עם התובע ולמעשה הכשילו את חתימת הסכם המכר ונהגו בחוסר תום לב. התובע הגיש המרצת פתיחה במסגרתה עתר לאכיפת הסכם המכר (ה"פ (מחוזי מרכז-לוד) 63876-05-16.
עם זאת, בית המשפט המחוזי בהחלטתו בבקשת התובע למתן צו מניעה כנגד הנתבעים קבע, בהחלטתו מיום 31/05/16, שאין הסכם מכר חתום או מיסמך חתום אחר המצביע על גמירות דעת באשר למכירת הדירה, אף לא הועברו כספים על חשבון העסקה ולא נימסרה החזקה בדירה, ומכאן שאין נסיבות המלמדות על ביצוע העסקה, כולה או חלקה.
העובדה שהנתבעים דחו את מועד החתימה ולא הודיעו שהם חוזרים בהם מעיסקת המכר, מתיישבת יותר עם המסקנה שאכן הייתה להם כוונה למכור את הדירה לגב' חורם, תוך שהם משאירים את התובע "על אש קטנה". ודוק, אין איסור, ברגיל, על מוכר דירה לתור ולחפש במקביל אחר קונים פוטנציאליים ואף לנהל עמם משא ומתן בו זמנית במקביל, ולו בניסיון למקסם את מחיר הדירה.
...
לאור האמור, לא ניתן להגיע למסקנה לפיה סוגיית היטל ההשבחה שימשה כאבן הנגף לחתימה על ההסכם עם התובע.
הנזקים כפי שפורט לעיל, ומאחר שלא נחתם הסכם בין הצדדים, ממילא נדחית תביעת התובע לחיוב הנתבעים בפיצוי המוסכם שנקבע בטיוטת ההסכם בסך 105,000 ₪, ולא הובהר כי הלכה למעשה לענין זה ניתנה הסכמת הנתבעים.
סוף דבר לאור האמור, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים האמורים בסעיפים 27 ו-28 לעיל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

נוכח מצב זה, הענקת סעד זמני שמשמעותו היא הקפאתה של עסקת מכר מקרקעין אשר נחתמה (בטרם הגישו המבקשים את בקשתם לצוו מניעה) ואשר הצדדים כבר החלו בביצועה, עלולה להוביל להתדרדרות מצבה הכספי של המוכרת ולפגוע ביכולתה להמשיך ולעמוד בהתחייבויות הכספיות שנטלה על עצמה; שנית, הנכס מושכר בשלב זה לאירגון "בית אקשטיין" בהסכם שכירות הצפוי להסתיים רק בעוד כשנתיים, ומכאן שבניגוד לחשש שמביעים המבקשים, אין זה סביר כי הרוכשת תוכל לבצע שינויים בנכס לפחות במהלך השנתיים הקרובות; שלישית, החשש (התיאורטי בשלב זה) מפני ביצוע שינויים בנכס על ידי הרוכשת אינו יכול להצדיק מתן צו כנגד ביצוע הסכם המכר, שכן ניתן להגן על אינטרס העמותה לטעון נגד ביצוע שינויים כאלה, אם וכאשר יהיה בכוונת הרוכשת לעשותם, באמצעים שפגיעתם במוכרת וברוכשת פחותה משמעותית (לדוגמא, חיוב הרוכשת למסור הודעה בדבר כוונתה לבצע שינויים כאמור מבעוד מועד, באופן שיאפשר למבקשים להגיש בקשה לסעד מתאים, אם יסברו כי הם עומדים בתנאים לקבלתו, בשים לב לשלב שבו ימצא ההליך המשפטי באותה עת).
...
בשולי הדברים אעיר כי מאחר שהן בחינת סיכויי התביעה והן מאזן הנוחות בין הצדדים מובילים למסקנה כי אין הצדקה למתן הסעד הזמני המבוקש, הרי שנכונות המבקשים להפקיד סכום של 3 מיליון ש"ח בקופת בית המשפט, הוא הסכום שלטענתם שילמה הרוכשת למוכרת במסגרת הסכם המכר, אין בה די כדי להוביל לתוצאה שונה.
כן אבהיר שלא נעלם מעיני השיהוי המשמעותי בו הוגשה הבקשה לסעד זמני, ואולם לאור התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי טעם להרחיב בהתייחסות לעניין זה. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.
ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 338/22 לפני: כבוד השופט ש' שוחט המבקשת: Amgen (Europe) GmbH נ ג ד המשיבות: 1. מעבדות רפא בע"מ 2. מאפי פארמה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.12.2021 בת"א 68208-11-21 שניתנה על ידי כבוד השופט א' רובין בשם המבקשת: עו"ד רענן ברקת; עו"ד ליהי גולדנברג; עו"ד אמיליה פרי בשם המשיבות: עו"ד ערן ליס; עו"ד דן עדין ][]החלטה
בד בבד עם התביעה, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו מניעה זמני נגד המשיבות עד להכרעה בתביעתה – היא הבקשה שבה ניתנה ההחלטה מושא ענייננו.
בבקשתה למתן צו מניעה זמני טענה המבקשת, כי עניין לנו בעיסקאות נוגדות שבוצעו על-ידי סלג'ן: הראשונה, היא הסכם החסינות שנכרת בין סלג'ן לבין המשיבות; והשנייה, היא עסקת מכירת הפטנטים שהיו בבעלות סלג'ן למבקשת.
המבקשת סוברת כי לא היה מקום להיתחשב בעצם היותה חברה בינלאומית אשר מוכרת את התרופה במדינות נוספות מלבד ישראל, כשיקול רלוואנטי לעניין מאזן הנוחות.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, בתשובת המשיבות ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי – נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים.
סוף דבר התוצאה היא, אפוא, כי הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מר אחמד אבו יוסף ז"ל (להלן: "אחמד"), נתבע 1 (שיורשיו על פי דין הם נתבעים 2-13) ונתבעים 14-15, מר פואד אבו יוסף (להלן: "פואד") ואחותו, הגב' רוזית אבו יוסף (להלן: "רוזית"), הם הבעלים הרשום של חלקה 16, כעולה מנסח רישום מקרקעין שצורף כנספח ד' לבקשת צו המניעה הזמני, שהוגשה במסגרת ההליך הנידון (להלן: "הסעד הזמני").
על עסקת החליפין ניתן ללמוד באמצעות שני מסמכים בכתב (ובכך באה לידי ביטוי דרישת הכתב שסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969), כדלקמן: יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר מיום 14.9.1990, שצורף לתצהירי הצדדים, ממנו למדים על מכירת זכויות המוכרים בחלקה 16; יפוי כח כללי נוטריוני מיום 14.9.1990 מעבדאללה לטובת יחידי המוכרים אחמד ופואד, לגבי העברת הזכויות של חלקה 8 משמו של עבדללה לשמם של המוכרים, או מי מטעמם.
לכן אני מורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה בלישכת רישום המקרקעין לטובת סעיד ביום 3.4.2021 על חלקיהם של פואד ורוזית בחלקה 16, על פי שטר מספר 17905/2021/1; הסעד המפורט בסעיף 10(ב) לעיל – מחיקת הערת האזהרה לטובת הבנק התייתרה, כמפורט בהרחבה בסעיף 5 לעיל (שם אף הוריתי על מחיקת התובענה נגד הבנק); הסעד המפורט בסעיף 10(ג) לעיל – דינו להיתקבל, לאור כל המפורט לעיל.
...
הא ותו לא! במסגרת החלטתי בתום ישיבת יום 17.6.2021 הוריתי לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן בו תהיה התייחסות למלוא טענות התובעים.
לכן אני מורה על ביטול יפוי הכח הבלתי חוזר מיום 18.3.2021 שחתמו פואד ורוזית לטובת רישום זכויותיהם בחלקה 16 על שם סעיד; הסעד המפורט בסעיף 10(ד) לעיל – דינו להתקבל, לאור כל המפורט לעיל.
לכן אני מורה כי על סעיד להימנע מעשיית כל שימוש ביפוי הכח, כהגדרתו לעיל, אלא אם כן הדבר יהיה בהסכמת כל יורשיו על פי דין (או צוואה) של עבדאללה ז"ל שתינתן בכתב; הסעד המפורט בסעיף 10(ה) לעיל - דינו להידחות, לאור כל המפורט לעיל.
לנוכח התוצאה – בה התקבלה התביעה בחלקה, אך הסעד העיקרי שהתבקש בה נדחה; ועל מנת להרבות שלום בין האחים, שכולם ילדיו של עבדאללה המנוח, ובמיוחד התובעים וסעיד, שוכנעתי שלא לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הנתבעים הגישו תגובתם לבית המשפט במסגרת התשובה לבקשה לצוו המניעה הזמני ובו ציינו, בין היתר, כי: "נאלצו למכור את הנכס נשוא התובענה במחיר מופחת מערכו הריאלי של הנכס.. רק כדי לשים קץ לסבל המתמשך שגרמה המבקשת למשיבים 1-2 בהתנהגותה הקיצונית וחסרת התקדים במהלך השנים 2012-2016". במסגרת תגובתם הפנו הנתבעים את השכנה אל התובעים שלפניי כבעלי הדין הנכונים, שעה שאלו רכשו את הנכס.
הם אף סותרים את טענות הנתבע, שכאמור אינן מגובות במסמכים, לפיו גולה המידע הנוגע לסכסוך עם השכנה, שכן דוקא הסתרתו של המידע בשלב כה מהותי של העסקה, בטרם מסירת החזקה, מצביעים על רצון להמנע מהצגת המידע הנוגע לסכסוך זה. הנתבע אישר בעדותו כי לא מסר לתובעים אודות התביעה שהוגשה על ידי השכנה לאחר החתימה ובטרם החזקה (ר' עמ' 51 ש' 24-28): "בסדר תום לב, אם היא תבעה אותי מה אני צריך להגיד לו שהיא תבעה אותי? מה זה קשור אליו?". במכתב מטעם בא כוחם ביקשו התובעים כי הנתבעים ידאגו להסרת התביעה ולדאוג שזכויות התובעים בעסקת המכר לא יפגעו.
בהיעדר כל מידע נוסף מעבר לתצהירו של הנתבע, בעל דין, ובשים לב להסתרת המידע לכל אורך התקופה, עד לגילויו במקרה על ידי התובעים, וגם זאת כאשר טרם צורפו כבעלי דין, מצאתי כי הסתרת המידע מהוה הפרה של סעיף הצהרות המוכר, פרק ג', ובפרט סעיפים 8 ו- 10, בהם מצהיר המוכר כי: "אין בנכס כל פגם או מום נסתר וכי למיטב ידיעתו הצנרת תקינה". באשר לסעיף 10 להסכם המכר, אשר מדבר על חריגות בניה, קיימת מחלוקת האם תביעת השכנה בנוגע לפלישה נכנסת לגדרו של סעיף זה, אולם מאחר ומצאתי כי הסתרת מכלול המידע מהוה הסתרת מידע מהותי, הרי שאין צורך להדרש לסעיף פרטני זה, שכן הסתרת המידע נכללת גם במסגרת סעיף 8 להסכם.
התובעים טוענים שניגרם להם נזק בשל התחזוקה הלקויה של זיקת ההנאה על ידי השכנה (סעיף 20 לתצהיר), נידרש היה להוציא צו מניעה כנגד השכנה אשר ממררת להם את החיים ומונעת מהם לנהל אורח חיים תקין.
...
" בסיכומו של התיק נדחתה התביעה ונדונה שאלת ההוצאות של הצדדים, לרבות התובעים והנתבעים לפניי (אשר היו הנתבעים בהליך הקודם) (פסקה 33): "התובעת לא הוכיחה כי מי מהצדדים עיוול כלפיה או הפר עמה הסכם, ואף לא כי מי מהצדדים התעשר שלא כדין על חשבונה, ובנסיבות אלה דין תביעתה להידחות.
לסיכום: בנסיבות אלה, מצאתי כי יש לקבל את התביעה כך שהנתבעים ישלמו לתובעים את הפיצוי כדלקמן: החזר כלל הוצאות המשפט שנגרמו לתובעים בגין ניהול ההליך הקודם עם השכנה במלואן: שכ"ט בסך 23,400 ₪; מינוי מודד מטעמם ומינוי מודד מטעם בית המשפט בסך 2,475 ₪ ו- 5,850 ש"ח. סה"כ 31,725 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים אגרה ראשונה ושניה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה ושכר התייצבות התובע לדיונים בסך 2,000 ₪.
על אף האמור, לא בחרו להיעתר לבקשת התובעים לפעול בזמן אמת אלא ניהלו הליך זה במלואו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו