צו מניעה זמני נגד חברת החשמל בעניין הסכם קיבוצי

מבוא – לפנינו בקשה לסעדים זמניים שהוגשה במסגרת סיכסוך קבוצי, על ידי חברת הכרמלית חיפה בע"מ (להלן: "המבקשת"), למניעת צעדים אירגוניים שהחלו ביום 7.4.2019 על ידי המשיבים 2-1 לבקשה – נציגות העובדים של עובדי המבקשת, וכן ההסתדרות הכללית החדשה, המייצגת אותם (להלן: "המשיבים").

בהתאם לכך, בית הדין הארצי לעבודה אימץ מדיניות מצמצמת בכל הנוגע למתן צוי מניעה נגד שביתות וריסון עצמי וביחס להגבלת חירות השביתה, וזאת, בין היתר במטרה לחזק את חופש ההיתאגדות[footnoteRef:4].

] גם בעיניין חברת חשמל נקבע על ידי כב' הנשיא אדלר[footnoteRef:8], כדלקמן: "שביתה כלכלית" – מדובר בשביתה שעילתה מאבק מקצועי והגנה על תנאי עבודה, והיא שביתה מותרת בעיקרה.

המדובר בעילה הצופה פני עתיד ואשר נוגעת לעניינים אשר אינם קבועים בהסכמים, שכן לא נחתם עד היום – כאמור לעיל, הסכם קבוצי בין המבקשת לבין המשיבים.

...

עם זאת, כאשר עסקינן בצעדים ארגוניים שמגבילים לעת עתה את פעילותה של המבקשת באופן מצומצם ומדוד, וכאשר המדובר בסגירת שעריה של המבקשת במשך 4 שעות מתוך 18 שעות ביום עבודה נתון (המבקשת פתוחה בימי חול בין השעות 06.00 לשעה 24.00), הרי שלא שוכנענו כי המדובר בפגיעה בלתי מידתית מצידם של המשיבים.

זאת ועוד, נציג עיריית חיפה שנכח בדיון שנערך לפנינו – מר ישראל בן שלום, מנהל לשכת התאגידים בעיריית חיפה, ציין כי "על פי הנתונים שראיתי לגבי אתמול הייתה ירידה של 1200 נוסעים וזה 25%". גם כאן, אנו סבורים כי המדובר בפגיעה במידה שאינה עולה על הנדרש, ויש אף לזכור וכפי שכבר צוין קודם לכן, כי עצם הפגיעה בשביתה היא חלק מובנה מעצם מימושה של זכות השביתה בידי המשיבים, שהרי "כל שביתה גורמת נזק למעסיק ולעתים גם לציבור או לחלקים ממנו"[footnoteRef:13], ואף "מטבעה של שביתה שהיא גורמת נזק כלכלי למעסיק, כמו גם לצדדים שלישיים הקשורים עמו בקשרים עסקיים ולעתים אף לציבור הרחב. זהו כורח בל יגונה שיש בו כדי להגשים את זכות ההתארגנות. זהו כורח בל יגונה שיש בו כדי להגשים את זכות ההתארגנות"[footnoteRef:14].

] לסיכום – לסיכום ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות וכך הננו מורים.

תחילתה של תובענה זו בבקשה לסעדים זמניים במסגרתה עתר התובע למתן צו זמני המורה על ביטול הכללת שמו ברשימת ההנהלה לפרישה מוקדמת בהתאם להסכם קבוצי מיוחד שנחתם בנתבעת (להלן – הרשימה) ולהקפיא את פיטוריו.

בגין התקרית הועמד התובע לדין משמעתי שכנגדו הגיש התובע בקשה לסעד זמני למניעת יישום המלצת ועדת הבירור והמשמעת.

· במסגרת תוכנית התייעלות וצמצום כח אדם בחברת החשמל, המופעלת על פי הסכם קבוצי מיוחד אשר צפוי להיחתם בין הנהלת החברה, הוועד הארצי וההסתדרות, שוקלת החברה להכלילך ברשימת העובדים אשר יוצאו לפרישה מוקדמת מיוחדת מהחברה בתנאים מועדפים, וזאת בשל אי שביעות רצון מתפקודך בעבודה.

בחודש פברואר 2017 הוזמן התובע לשימוע בנוגע לאפשרות הכללתו ברשימה של עובדים שעתידים היו לפרוש בפרישה מוקדמת מעבודתם בנתבעת בתנאים מיטבים, על רקע הצפי לחתימת הסכם בין הנהלת החברה לבין נציגות העובדים שירחיב את תחולת הוראות ההסכם הקבוצי.

בנוסף דחה יו"ר ההסתדרות את הטענות כנגד אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי יו"ר הועד הארצי, אשר מייצג את כלל העובדים וקבע שהוא "בעל התפקיד המתאים ביותר לשקול שקולי טובת כלל העובדים, ולא שיקול סקטוריאלי כזה או אחר". יו"ר ההסתדרות סיכם החלטתו בכך שהסמכתו של יו"ר הועד הארצי במסגרת ההסכם הקבוצי תעמוד על כנה.

...

שוכנענו כי החלטת הנתבעת אינה חורגת ממתחם המידתיות והסבירות ולא מצאנו בסיס ראייתי כלשהו לטענות התובע בדבר קנוניה נגדו.

נוכח האמור, נדחית התביעה לפיצוי בגין פגמים בהליך השימוע, פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.

כמו כן נדחית התביעה למתן צו המורה על ביטול הפיטורים ואכיפה יחסי עובד ומעסיק.

בהחלטה מיום 9.8.21 קבע בית הדין האיזורי כי הנהלת הרכבת רשאית להוציא את עובדי הרכבת לקורסים על המערך החשמלי החדש, אולם מאחר שלאחר סיומם "צפוי שתהא השלכה לעובדים שעברו את הקורסים במישרין ו/או בעקיפין בכל הנוגע לתנאי העסקתם או בטחונם התעסוקתי הרי ששוכנענו כי יש להגביל זכות זו של הרכבת באופן בו שלאחר סיום הקורסים שבנידון, הרכבת לא תבצע כל שינוי בתנאי העסקתם או ביטחונם התעסוקתי של עובדים אלו כל עוד שהמו"מ בנוגע לפרויקט החישמול לא הסתיים". בקשת רשות ערעור שהגישה הרכבת על החלטה זו נדחתה על ידי נשיאת בית הדין הארצי השופטת ורדה וירט ליבנה (בר"ע 36500-08-21 מיום 22.8.21), אשר קבעה כי החלטת בית הדין האיזורי "מהוה איזון ראוי בין האינטרסים של שני הצדדים". ביום 25.8.21 חתמו הצדדים על הסכם הבנות נוסף.

בפתח הדיון בבקשה ביום 4.11.21 הצהירה ב"כ הרכבת כי "הגענו לשלב בו המשא ומתן מוצה". נציגת הממונה על השכר מצדה הדגישה כי "המשא ומתן מוצה עד כדי כך שהובן לכולם שבתנאים הנוכחיים משא ומתן מוצה ואין אפשרות להתקדם. לאחר שיוסרו החסמים [היינו, יינתן צו מניעה כמבוקש על ידי הרכבת] רק אז אפשר יהיה אפשר להכנס למשא ומתן". גם עו"ד אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, הבהיר מטעמו כי נוכח אי ההסכמה בנושאים הכלכליים, המו"מ הגיע למבוי סתום.

לאור זאת, וכפי שניתן להתרשם לכאורה במסגרת ההליך הזמני שבפנינו, המחלוקת למצער בשלב זה היא כלכלית בלבד, ואין בה ניסיון עקיף או מוסווה להפעיל לחץ על הריבון כנגד החלטתו (ראו והשוו: עס"ק (ארצי) 23/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה (10.10.07); סק"כ (ארצי) 40815-07-13 לישכת המסחר תל אביב והמרכז - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (27.12.20); להלן: סק"כ הנמלים).

גם ביחס ליתר הנושאים (מחוץ לפרויקט החישמול) המחלוקת היא כלכלית מובהקת - שיעורו המדויק של ה"סל" הכלכלי בהסכם הקבוצי, והתמורות שיידרשו העובדים לתת בגינו.

...

לטעמנו, במצב הדברים העולה מהתשתית העובדתית בהליך לרבות הזמן הרב שחלף מבלי שהושגו הסכמות (כאשר יש קושי מבחינת שני הצדדים להתבסס על הסכמות חלקיות); כאשר הן ב"כ הרכבת והן נציגת הממונה על השכר הצהירו בפני בית הדין האזורי באופן ברור וחד-משמעי כי המו"מ מוצה מבחינתם ואין עוד "שום דבר להתקדם בו" (אם כי במהלך הדיון בפנינו ניסו לצמצם את משמעות ההצהרה); וכאשר גם יו"ר איגוד עובדי התחבורה העיד כי המו"מ הגיע למבוי סתום (מבלי שנטען כי מי מהצדדים נהג בחוסר תום לב בקשר לכך) - אין עוד הצדקה למנוע מהעובדים לממש זכות חוקתית העומדת להם (ראו והשוו: סק"כ הנמלים), זכות המאפשרת להם - בכפוף לאמור להלן - לנקוט צעדים ארגונים מידתיים לצורך קידום המו"מ בנושאים הכלכליים שעל הפרק.

משמעות האמור לעיל היא כי בעת הזו לא מצאנו כי קיימת הצדקה להטיל מגבלה גורפת על ההסתדרות מלנקוט צעדים ארגוניים, הן בקשר לפרויקט החישמול והן בנושאים הנוספים התלויים ועומדים בין הצדדים מזה תקופה ארוכה (כאשר נוסיף כי הנושאים הנוספים לא נכללו בבקשת הרכבת למתן צו מניעה, כך שלכאורה לא אמורים היו להיכלל בהחלטה).

סוף דבר - ניתנה רשות ערעור והערעור התקבל בחלקו כמפורט לעיל.

בפנינו בקשה מטעם רכבת ישראל, לצוו מניעה כנגד הצעדים הארגונים שנוספו להודעת נציגות העובדים מיום 2.3.2022 המורים על עצירת כל העבודות הנוגעות להמשך פרוייקט החשמול.

משמדובר בסעד זמני כל הקביעות הנן לכאוריות בשלב זה ולא מן הנמנע ישונו במסגרת ההליך בתיק העקרי ככל שיוגש.

תשתית עובדתית כעולה מחומר הראיות הקשורות להכרעה לבקשה: ביום 2.3.22 שלח מר עמית הלל, מנהל חטיבה ארצי מייל למנכ"ל הרכבת , מר מיכה מייקסנר מייל בדבר הודעה על צעדים אירגוניים, כמצוטט: "לאור סירובכם העיקש והמתמשך להעברת הפצוי הכספי למאות עובדים אשר נפגעו ונפגעים פגיעה קשה בשכרם מזה כשנתיים עקב עבודות החישמול, ולאר הסחבת הקיצונית בה הנכם נוקטים בקביעת מועדי המו"מ העולה לכדי סרוב של ממש לקיום המו"מ, הריני להודיע כדלקמן: 1. החל מיום שישי ה-4.4.2022 בשעה 16.00 ועד להודעה חדשה- יינקטו בחברה הצעדים האירגוניים הבאים: כל העבודות הנוגעות להמשך פיתוח החישמול- יופסקו. הנ"ל אמור ותקף לכל החטיבות בחברה. 2. נזכירכם כי הוקמה ועדת חריגים שתידון בפניות שיתקבלו (ככל שיתקבלו) בקשר לצעדים האירגוניים שהוכרזו , לרבות הצעד האירגוני הנ"ל ... 5. יחד עם זאת, נשמח להמשיך ולקיים מו"מ רציפים ואינטנסיביים לצורך הגעה להסכמות ולחתימה על הסכם קבוצי..." ר' נספח 1 לבקשה .

אי מניעת הצעדים האירגוניים נשוא הבקשה באופן מיידי, משמעותה עצירת כלל עבודות הקמת התשתית החשמלית בחברה לטובת שיפור הרחבה והגדלת השרות לציבור, ללא הצדקה, פגיעה ודאית ביכולת החברה לעמוד במועדי השלמת חשמול המקטעים נתניה- רחובות ובנימינה- נתניה, באופן אשר תפגע בציבור הנוסעים גם באיזורים אלה.

משאין היתקדמות במו"מ הקבוצי, במיוחד בנוגע לעלותו הכלכלית של ההסכם, ומשחוזרת בה הרכבת מהסכמות שכבר הושגו ואף הועלו על הכתב בנייר הבנות חתום, ונוכח סרוב הרכבת לשלם את הפצוי בגין השלכות החישמול, פיצוי שכבר הוסכם על תשלומו ואף שולם בפועל במשך חודשיים, ואף חוזרת בה מהסכמות בקשר לאופן חישובו, ומשאין בצעדים הננקטים בכדי לפגוע בתנועת הרכבות הקיימת, התחייבות שלקחה על עצמה נציגות העובדים, הרי שאין כל עילה למתן הצוים המבוקשים ויש להורות להנהלת הרכבת להתכבד ולהשקיע את מרצה וזמנה לישיבות מו"מ אינטנסיביות עם נציגות העובדים כדי להגיע להסכם קבוצי.

...

וועדת החריגים דחתה פנייה זו תוך שציינה נימוק זה בלבד כי :" לטענת הוועד העבודות האמורות בבקשותיכם יכולות להתבצע אף במהלך השבוע ולא בשבת/תוך הפרת הצעדים הארגוניים הקיימים". מעבר לאמור, נציגות העובדים לא הביאה כל ראיה להוכיח את טענותיה כפי שפורטו בעדות יו"ר ועד עובדים, כי הרכבת מבקש לבצע דברים רחבים יותר מעבר לבקשתה זו. משכך שוכנענו כי יש להחריג צעד ארגוני זה וליתן צו מניעה כנגד צעד ארגוני זה, מששוכנענו כי מדובר בצעד ארגוני שאינו מידתי ויש בו סיכון להיווצרות בעיה בטיחותית ברכבת וכן יש בו כדי להביא לפגיעה בנוסעים נוכח שלא מתאפשרת נסיעת רכבות בשל כך, כפי שפורט והדבר משפיע על לו"ז הרכבות וגורם לפגיעה בשירות לנוסעים.

להודעת העדכון של הרכבת מיום 3.4.22, הרי שמדובר בצעד ארגוני שכבר נדון ולא שוכנענו כי חל שינוי נסיבות בגינו יש לשנות את החלטותינו בנדון, במיוחד נוכח העובדה כי נציגות העובדים אף אפשרה לפקחים נוספים לעבור את הקורסים.

לסיכום: הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

לפנינו הליך שניפתח בבקשת צד בהולה, במסגרתה נתבקש צו מניעה אירעי וכן צו מניעה זמני, אשר יורה למשיבים לבטל כל הוראה שעניינה השבתת העבודה במשך 24 שעות ביום 22.5.22, וכן לחדול מנקיטה בכל עיצומים או גרימת שבוש במהלך התקין של העבודה.

זכות השביתה הנה זכות מרכזית של עובדים, ואין לפגוע בה לאחר שעולה כי העובדים עשו כל מאמץ להגיע להסכמות והמעסיק הוא זה שלא מוכן להתפשר ומונע גיבוש הסכם.

יש לזכור, כי הצדדים אינם בתקופת הסכם קבוצי או בתקופת שקט תעשייתי, ולפיכך זכותם של העובדים להודיע על נקיטת צעדים אירגוניים כאלה או אחרים.

. לאור זאת, וכפי שניתן להתרשם לכאורה במסגרת ההליך הזמני שבפנינו, המחלוקת למצער בשלב זה היא כלכלית בלבד, ואין בה ניסיון עקיף או מוסווה להפעיל לחץ על הריבון כנגד החלטתו (ראו והשוו: עס"ק (ארצי) 23/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה [פורסם בנבו] (10.10.07); סק"כ (ארצי) 40815-07-13 לישכת המסחר תל אביב והמרכז - הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] (27.12.20); להלן: סק"כ הנמלים).

...

לטעמנו, במצב הדברים העולה מהתשתית העובדתית בהליך לרבות הזמן הרב שחלף מבלי שהושגו הסכמות.

  מכל האמור לעיל עולה, כי כמו בפרשת רכבת ישראל, לפנינו שני צדדים ליחסי עבודה, שביניהם סכסוך כלכלי, והצדדים לא הגיעו להסכמות בדבר תנאי העבודה למרות הידברות שקיימו.

לאור כל האמור לעיל, ההליך דנן מיצה את עצמו ואין מקום ליתן עוד סעדים במסגרתו.