צו מניעה זמני לרישום בית משותף

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים להחנות רכבם בתא שטח המסומן בבקשה לרישום צו בית משותף שצורפה כנספח א' לבקשה באות י"ט, עד למתן פסק דין בתובענה שהגישו המבקשים.

...

סופו של דבר הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאותיהם בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

אני קובעת את התובענה לדיון (הוכחות וסיכומים בעל פה) ביום 12.5.2019 שעה 12.00.

אך עדיין עולה השאלה האם עניינו נופל לגדר הכלל או שמא לחריג? ומהם גבולותיו של החריג? הבקשה וטענות הצדדים המבקש (שהוא גם המבקש בהמרצת הפתיחה) עותר לצוו מניעה זמני, שיורה למשיבים להמנע מרישום בית בנתניה כבית משותף.

הם עתרו בה לסעד הצהרתי כי הם "זכאים להרשם כבעלים של דירות המגורים שנרכשו [מהמבקש בבקשה שלפני] על צמודותיהן וזאת על פי תאור הדירות בהסכמי הרכישה, בתשריטי המכר ובמפרטים, וכן למנות את ב"כ [המשיבים בבקשה שלפני] ככונס נכסים להשלמת הרישומים ולציידו במלוא הסמכויות על מנת שיוכל לבצע [...] את כל פעולות הנדרשות לשם רישום הבית המשותף ורישום יחידות המבקשים על צמודותיהן ולרישום הבעלות [על שמם]" (פתח הדבר לפסק הדין).

...

בנסיבות המקרה מתקיים חריג היעדר לכאורי של עילה, ודין הבקשה להידחות ללא קיום דיון בעל פה לאור פסיקתו של בית המשפט העליון חוזרת השאלה האם במקרה שלפני יש לקיים דיון על-פה במעמד הצדדים? התשובה בעיני היא ברורה והיא שלילית.

ער אני למצוקתו של המבקש, למצבו הכלכלי וגם לתסכולו, אך לא שוכנעתי, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, כי עלה בידיו להתגבר על המשוכה הדיונית הניצבת לפניו.

התוצאה הבקשה נדחית.

השהוי בו נקטו המבקשים מלמד, כי אף אליבא דשיטתם, אין לחשוש כי רישום זכויות דיירי הבית המשותף יחבל בהליך זה או יכביד על יישום פסק הדין שיינתן בו. אי צירוף צדדים רלוואנטיים; דינה של הבקשה למתן צו מניעה זמני להדחות אף מהטעם, כי המבקשים נימנעו מלצרף צדדים דרושים, הם יתר רוכשי הדירות בבניין המשותף שאת רישום זכויותיהם עותרים המבקשים לעכב, זאת על אף שהפגיעה הכרוכה בעיכוב רישום הדירות של רוכשי הדירות בבניין המשותף מיידית וניכרת.

...

השיהוי בו נקטו המבקשים מלמד, כי אף אליבא דשיטתם, אין לחשוש כי רישום זכויות דיירי הבית המשותף יחבל בהליך זה או יכביד על יישום פסק הדין שיינתן בו. אי צירוף צדדים רלוונטיים; דינה של הבקשה למתן צו מניעה זמני להידחות אף מהטעם, כי המבקשים נמנעו מלצרף צדדים דרושים, הם יתר רוכשי הדירות בבניין המשותף שאת רישום זכויותיהם עותרים המבקשים לעכב, זאת על אף שהפגיעה הכרוכה בעיכוב רישום הדירות של רוכשי הדירות בבניין המשותף מיידית וניכרת.

לסיכום, על פי המבחנים הנוהגים לעניין מתן צו זמני, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ודוק, בית משפט קמא בחן את השיקולים המרכזיים והעיקריים למתן צו מניעה זמני: כך נבחנו סכויי התביעה, תוך שנקבע כי ביצוע חלוקת החניות באופן שבוצע מהוה, לכאורה, הפרה של ההסכם, כאשר היה מקום לערוך הגרלה באשר לסדר בחירת החניות ולא לערוך הגרלה באשר לחלוקת ההחניות עצמן; כן נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים 1-6 (התובעים), שכן אם יסתיים הליך רישום הבית המשותף, הרי שהסעד העקרי בהליך (ביצוע הגרלה חוזרת) ירוקן מתוכן, וכאשר המבקשת לא הוכיחה את הנזק שיגרם לה כתוצאה ממתן הצוו הזמני.

...

טענת המבקשת לפיה לא התקבלה עמדת כל בעלי הדירות לבקשה למתן צו מניעה זמני ועל כן יש להיעתר לבקשת רשות הערעור- דינה אף היא להידחות.

מכאן, כי אין בהחלטת ביהמ"ש השלום בהרצליה, כדי להביא למסקנה שונה מזו שנקבעה בהחלטה קמא.

סיכומו של דבר הערעורים שבכותרת נדחים.

הרקע להליך, הצדדים לו והמחלוקת עניינו של הליך זה תובענה למתן צו עשה, לפיו – (א) על המפקח על רישום מקרקעין פתח-תקווה (הנתבע 1) לפעול לתיקון תשריט הבית המשותף ביחס למקרקעין ברח' שחל 12 בהוד השרון, הרשומים כחלקה 145 בגוש 6657 (להלן: "המקרקעין" או "החלקה"), באופן אשר יישקף נכונה את השטחים הצמודים לכל תת-חלקה במקרקעין; (ב) על הנתבע 2 להמנע מכל פעולה ו/או עבודות על המקרקעין השייכים לתובע.

יוער, כי התובענה, אשר כללה אף בקשה לצוו מניעה זמני, הוגשה תחילה, ביום 28.10.18, לבית משפט השלום בפ"ת, אשר העבירה להתברר בבית משפט זה מטעמי סמכות עניינית.

...

יאמר כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי בתיק בית המשפט, לרבות כתבי הטענות על צרופותיהם וסיכומי הצדדים, וכן לאחר שעיינתי בפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים, ובחנתי את התמונה הראייתית והמסקנות המשפטיות הנובעות ממנה, אני סבורה כי התובע הרים את נטל השכנוע להוכחת טענתו המרכזית בהליך דנן, לעניין שטחן הנכון של תתי החלקות.

כאמור לעיל, אף המודד המומחה מטעם התובע, מר אהרוני, אשר הציג בחוות דעתו הצעה אופרטיבית בעניין תיקון התשריט, הבהיר, ובצדק, כי מדובר באחת מבין מספר אפשרויות לתיקון התשריט וכי קיימות דרכים נוספות אפשריות בעניין זה. יוזכר, כי נוכח הסכמתם הדיונית של הצדדים, אף לא התקיים שלב שמיעת ראיות וקיום חקירות נגדיות, כך שאין בידי לקבוע, כי אופן הפעולה המוצע בחוות דעת מומחה התובע לתיקון התשריט וקביעת קו הגבול בין שתי תתי החלקות, כאפשרות אחת מני כמה, הינו אופן הפעולה המיטבי או הראוי במקרה דנן.

אני ערה לכך שהצדדים ניסו, במסגרת מגעים ביניהם קודם להגשת התביעה בהליך דנן, לגבש בינם לבין עצמם הסכמה לגבי תוואי הגבול, ואולם ניסיון זה לא עלה יפה ונכון להיום אין לפני בית המשפט הסכמה כלשהי בין הצדדים בעניין זה. עם זאת, אני סבורה, כי טוב יעשו הצדדים, המתגוררים בשכנות, אם יחדשו כיום את ההידברות ביניהם בנושא זה, במטרה לגבש תוואי מוסכם לקו הגבול בין תתי החלקות ולחסוך בכך את הצורך בקיומו של הליך משפטי נוסף ביניהם.

כלומר, כל פעולה במקרקעין, כגון קביעת גדר או יצירת הפרדה אחרת כלשהי בין שתי תתי החלקות, על ידי מי מהצדדים, כפופה לקביעת תוואי קו הגבול בין החלקות באופן התואם את קביעת השטחים לגבי כל תת חלקה בפסק דין זה. סיכום נוכח מכלול הטעמים והקביעות לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן – נקבע בזה כי שטח תת חלקה 1 הינו 377 מ"ר ושטח תת חלקה 2 הינו 537 מ"ר. הקביעות ביחס לסעדים האופרטיביים להם עתר התובע בתביעתו הינן כאמור לעיל בסעיף 31.