אשר על כן, יש לתת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להיתקשר בכל חוזה מכר ו/או העברה ו/או מישכון ו/או שיעבוד ו/או לעשות דיספוזיציה ו/או שינוי בחזקה ו/או המצב הקיים מבחינה קניינית או חוזית של החלקה, אשר יעמוד על כנו עד להכרעה סופית בתביעה.
לא נעלם מעיניי גם השהוי בהגשת הבקשה, כאשר התביעה הוגשה רק ביום 10.9.23, הבקשה לסעדים זמניים הוגשה למעלה מחודש מאוחר יותר, ביום 17.10.23, כאשר לדברי המבקש בסעיף 7 לתביעתו, "עילת התביעה נולדה בחודש בסמוך למחצית שנת 2023 בעת שהתובע ידע על עסקת ההונאה ומכירת חלק מדירתו ללא ידיעתו אשר נרקמה בין הנתבעים 1-2 ובין הנתבע 2 ו- 3".
ואולם, כאמור, השיקול המכריע שהטה את הכף לעבר מתן סעד זמני, הוא מאזן הנוחות.
...
המשיב 3 טען בתגובתו כי דין הבקשה להידחות על הסף ו/או לגופה, מחמת כל אחד מהטעמים הבאים:
שעה שהמבקש אינו צד לחוזים שהוא מבקש לבטלם, ברי שאין לו כל זכות עמידה, הן בתביעה לביטול החוזים, והן בבקשה לסעדים זמניים.
נסיבות העניין, ריבוי הצדדים והעובדות, ואי הגשת תגובה מצד המשיבים 2-1, דווקא מובילים למסקנה כי מתן הצו בנסיבות חריגות אלה, הוא על מנת לשמר את המצב על כנו, לתת למבקש את יומו בבית המשפט, ובכדי למנוע מן המשיבים 3-1 להתקשר עם צד ד' על מנת לפגוע בזכויות המבקש.
המזכירות מתבקשת להמציא החלטתי זו לצדדים.
